האם מותר להחזיק פסלונים בצורת אדם לצרכי נוי?

נקודות מרכזיות:

• הצגת הבעיה: חבר קיבל פסלון המתיימר להיות דמות משה רבנו על פי מיכלאנג'לו, המתואר כבעל ראש עם זקן ושתי קרניים (פרשנות שגויה ל"קרן עור פניו"). הפסלון מתואר כמפורט, כולל חיתובי אצבעות הידיים והרגליים, והוא יושב על כיסא. השאלה המרכזית היא האם מותר לקנות, לקבל ולהחזיק פסלון כזה.
• איסור עשיית צורות לנוי בהלכה: הדובר מצטט את דברי הרמב"ם (הלכות עבודה זרה, פרק ג', הלכה י) האוסר לעשות צורות לנוי, אפילו אם אינן עבודה זרה, כדי שלא יטעו בהן הטועים וידמו שהן לעבודה זרה. האיסור חל במיוחד על צורת האדם בלבד, וזהו איסור תורה.
• ציטוט: "אסור לעשות צורות לנוי ואף על פי שאינה עבודה זרה שנאמר לא תעשון איתי אלוהי חסב ואלוהי זהב לא תעשון לכם כלומר צורות של כסף ושל זהב שאין לנוי כדי שלא יטעו בהן הטועים וידמו שהם לעבודה. ואין אסור לצור לנוי אלא צורת האדם בלבד."
• מחלוקת הפרשנים לגבי שלמות הצורה: הפרשנים נחלקו האם האיסור חל רק על צורת אדם מושלמת (ראש, גוף, ידיים, רגליים, כולל חיתובי האצבעות) או אפילו על ראש בלבד.
• דעת המורה ודעת השולחן ערוך: הדובר מביא את דעת מורו המפרש בשיטת הרמב"ם שהאיסור הוא רק כאשר צורת האדם מושלמת. השולחן ערוך (יורה דעה, סימן קמא, סעיף ד) אוסר עשיית צורת אדם לבדו לנוי, ואפילו אם עובד כוכבים עשאם.
• גישה מקילה לגבי חלקי גוף: ישנה דעה המובאת בשם "יש מי שאומר" (ומובאת גם ברמ"א) שלא אסרו בצורת אדם אלא דווקא בצורה שלמה בכל איבריה, אך צורת ראש או גוף בלא ראש מותרים.
• ציטוט: "יש מי שאומר שלא אסרו בצורת אדם וודרקון אלא דווקא בצורה שלמה בכל איבריה. אבל צורת ראש או גוף בלא ראש אין בה שום איסור. לא במוצא ולא בעושה. לא במוצאו ולא בעושה. וכן נוהגין."
• דעת הרב עובדיה יוסף לגבי בובות ילדים: הרב עובדיה יוסף (שו"ת יביע אומר, חלק ג', סימן ס"ד) דן בשאלה האם מותר לקנות בובות אדם לילדים. הוא מביא את המחלוקת ופוסק שהרמב"ם והשו"ע לא אסרו אלא צורת אדם מושלמת לנוי, אך לגבי בובות ילדים לצעצוע, זה פחות נחשב לנוי ולכן מותר לקנותן, כיוון שהן משמשות לשעשוע ואינן נעשות לכבוד ותפארת כמו אנדרטה.
• החמרת האשכנזים בנושא בובות: האשכנזים מחמירים גם בעניין בובות אדם ואוסרים שימוש בהן אלא אם כן פוחסים איבר מהן (כגון אף או אצבע).
• יישום הדין על הפסלון הנדון: הפסלון של משה רבנו מתואר כצורת אדם מושלמת. העובדה שהוא מחובר למושב אינה משנה את האיסור, כיוון שאנדרטאות רבות בעולם מציגות דמויות אדם מושלמות יושבות.
• השוואה לדין טבעת עם צורת אדם: הרמב"ם והשו"ע (הלכות עבודה זרה, פרק ג', הלכה י"א ושולחן ערוך, סימן קמא, סעיף ה') אוסרים להניח טבעת עם צורת אדם בולטת, למרות שהיא מחוברת לטבעת. מכאן לומד הדובר שהחיבור למושב בפסלון אינו מתיר אותו.
• ציטוט מהרמב"ם: "טבעת שיש עליהם שהוא צורת אדם. אם הייתה צורה פולטת אסור להניחה ומותר לחתום בה ואם הייתה צורה שוקעת מותר להניחה ואסור לחתום בה"
• ציטוט מהשו"ע: "טבעת שיש עליה חותם שהוא צורת אדם אם הייתה הצורה בולטת אסור להניחה ומתה לחתום בה וכולי"
• מסקנה לגבי הפסלון: אסור להחזיק בפסלון המתיימר להיות דמות משה רבנו כיוון שיש בו צורת אדם מושלמת. הטענה לבורות ולנבערות של שתי הקרניים והעובדה שהוא יושב אינן מסלקות את האיסור.
• ציטוט: "יוצא איפה שהפסלון הזה שמה שמתיימר כביכול להיות דמותו של משה רבנו למרות הבורות והנבערות של השתי קרניים שעל הראש שהפך אותו כביכול כמין חיה אנושית מלבד העניין הזה ה זה שהוא נמצא במושב איננו מסלק את האיסור מעליו ואסור להחזיק פיסלון כזה ואסור להחזיק פיסלון כזה כיוון שיש כאן צורת אדם מושלמת מכף רגל עד קודקוד עם אפילו חיתובי האצבעות"
• ביקורת על מיכלאנג'לו ופסליו הנוספים: הדובר מציין שמיכלאנג'לו יצר פסלים מתועבים נוספים, ביניהם דמות עירומה של דוד המלך עם איברי מין בולטים.
• איסור מוחלט על החזקת פסלים מגונים: מעבר לאיסור עבודה זרה, אסור להחזיק פסלים כאלה בגלל התועבה והעזות הפנים שבלקיחת דמות אדם והצבתה ברחובות, במיוחד כאשר מדובר בדמויות מגונות.
• ביקורת על התרבות האירופאית: הדובר מבקר את התרבות האירופאית שלדבריו, למרות התיימרותה לנאורות, היא אלילית וזימתית, ופסלים של גברים ונשים עירומים מוצבים בה בראש כל חוצות.
• דוגמה של מזרקות מים עם איברים מיניים: הדובר מביא דוגמה למזרקות מים המשלבות איברים מיניים, ומבקר את המחשבה הזימתית והתרבות האלילית שמאחורי זה.
• ביקורת על ניתוץ דמויות קדושות: הדובר מרחיב את הדיון ומבקר שימוש בדמויות מקראיות כמו דוד המלך בצורה מבזה (כגון עירום) לצורכי מחאה פוליטית או קריקטורות, כיוון שלטענתו יש בכך ניתוץ של המושגים הקדושים הקשורים לדמויות אלו. הוא מביא דוגמה של קריקטורה שבה הוצמד ראשו של חיים הרצוג לגוף העירום של דוד כפי שצויר על ידי מיכלאנג'לו.
• סיכום: הדרך של שימוש מבזה בדמויות קדושות, אפילו לצורך ביקורת, פסולה משלוש סיבות: אלילות, זימה וניתוץ הדמויות הרוחניות הגדולות. יש למחות נגד תופעות כאלה ולבער את הרע מקרבנו.

בסך הכל, הטקסט מציג דיון הלכתי מפורט בשאלת איסור עשיית והחזקת צורות אדם לנוי, תוך התמקדות בפסלון המתיימר להיות דמות משה רבנו. הדובר מביע עמדה מחמירה האוסרת החזקת פסלון כזה בשל היותו צורת אדם מושלמת, ומרחיב את הדיון לביקורת על יצירות אמנות מגונות ועל שימוש מבזה בדמויות קדושות.