האם מותר להיכנס למקומות המאוסים עם מכשיר אלקטרוני שמותקנת בו תוכנה הכוללת טקסט של ברכות, תפילות וכד'?
היש הבדל בדין אם הצג של המכשיר מואר או כשהוא חשוך ולא ניתן באותו רגע לראות את הכתוב?
באלו תנאים מותר להכנס לשירותים עם התפילין או עם הקמיעים שיש בהם שמות של קדושה?
היש בכתב העברי המרובע קדושה וא"כ הניתן לכתוב כתובה בכתב זה או בכתב אחר ("כתב רש'י" / מעוגל)?
תגיות
15/05/09 כ"א אייר התשס"ט
טע השמע דן בשאלה הלכתית: האם מותר להיכנס לשירותים עם מכשיר אלקטרוני המכיל תוכנה של סידור תפילה. המקור מנתח את ההלכה לאור דינים שונים הקשורים לכבוד כתבי הקודש, כולל כתבי תורה, קמיעות ותפילין. הוא מבחין בין מצבים שבהם הכתב גלוי לעין לבין מצבים שבהם הוא מוסתר או לא קיים כלל, ומסתמך על פסיקות קודמות של רבנים. בנוסף, הוא מתייחס לסוגיית השימוש בכתב אשורי (מרובע) לדברים שאינם קדושים, ומציין שהיה נהוג להשתמש בכתב עברי קדמון לכתיבת דברי חולין.
קובץ שמע - מלא
נושא מרכזי: המאמר עוסק בתופעות השליליות הנלוות למדורות ל"ג בעומר, בדגש על גניבת עצים לצורך הבערת המדורות, הנזקים הנגרמים כתוצאה מכך, והאחריות הפלילית והנזיקית של המעורבים - ילדים והורים.
נקודות עיקריות:
- גניבת עצים כבעיה מרכזית: המאמר פותח בתיאור תופעת גניבת קרשים מקבלני בנייה, מסופרים ומקניונים לצורך בניית המדורות. המחבר מציין כי הוא ראה "כמיות אדירות של קרשים שהם גנובים מקבלני בנייה וכן מהסופרים, מקניונים. עגלות יש להם חוץ מעגלות גם עגלות אבל קרשים זה משטחים ידועים והם עדיין משטחים עדיין לא מפורקים בכמויות אדירות נמצאות שם והילדים והוריהם מסביב להם חוגגים בהבערת המדורה".
- איסור מוחלט של מדורות הבנויות מגזל: המחבר מדגיש כי מדורות שבבסיסן גניבה וגזל הן "אסורות בתכלית האיסור כיוון שהם יסודן בגנובות בגזל וגם בנזק".
- נזקים נוספים כתוצאה מהמדורות: בנוסף לגניבה, המאמר מצביע על נזקים נוספים הנגרמים כתוצאה מהמדורות, כגון שריפת רכוש של שכנים ("לא אחת הם שורפים דברים של השכנים כי האש מלחכת"), מפגע עשן ("מה שקוב את השכנים בעשן אדיר כל הלילה"), והפרעה לשנת השכנים עקב רעש ("מפריעים את שנת הישנים מסביב במשך כל הלילה בכל מיני צעקות ושירות ושתוללויות וכיוצא בזה").
- אחריות פלילית ונזיקית של ילדים בוגרים: המחבר מסביר כי ילדים שעברו את גיל המצוות (בנות מגיל 12 ובנים מגיל 13) נושאים באחריות פלילית ונזיקית מלאה למעשיהם. "באמת הילדים שעברו את גיל המצוות בנות בגיל 12 שנה ביום אחד בנים מגיל 13 שנה ביום אחד אלה חייבים בנזיקין ובאחריות כלילית על מעשיהם. ולכן הם עוברים בעבירת גניבה, הם עוברים בעבירות נזיקיות וניתן לטבוע אותם לדין. ניתן לטבוע אותם לדין הן בגין הגנבות הן בגיל כל נזק שנאסר כי הם בוגרים לכל דבר בעיקר."
- שותפות ועבריינות הורים המסייעים לגניבה: המאמר קובע כי הורים המסייעים לילדיהם בגניבת עצים (לדוגמה, בהסעת החומרים הגנובים או באספקת חומרי הדלקה) הם עבריינים ושותפים לעבירה, וניתן לתבוע אותם הן במישור הנזיקי אזרחי והן במישור הפלילי. "אין לומר שהורים אשר מסייעים בידי בניהם הגנבים על ידי זה שהם מביאים במכוניות את אותם חומרים גנובים ומספקים לילדים את הנפט ואת ה ואת הגפרורים כדי להצית אש. אין ספק שההורים האלה עבריינים והם שותפים לדבר עבירה ונתנים לטבה במחינה נזיקית אזרחית וכן מבחינה פלילית הן ברמה של המשפט האזרחי הן ברמה של המשפט הכללי."
- אחריות הורים לילדים קטינים המסייעים לגניבה: לגבי ילדים קטינים (בנות מתחת לגיל 12 ובנים מתחת לגיל 13), המחבר מציין כי האחריות הנזיקית היא מגיל 12. עם זאת, הוא מדגיש כי אם ההורים מסייעים בידי ילדיהם הקטינים, הם עדיין נושאים באחריות. "נשארו לנו הילדים הקטינים בנות פחות מגיל 12 ובנים פחות מ-13 ולפי החוק בין בבנות בין בבנים פחות מגיל 12 כי לפי החוק האחריות הנזיקית היא גיל 12 בין לבנים בין לבנות. ובכן, הדבר פשוט מעל לכל ספק שאם ההורים מסייעים בידם עדיין ההורים". (המשפט מסתיים באופן לא שלם במקור).
ציטוטים מרכזיים:
- "ברור שמדורות כאלה הם אסורות בתכלית האיסור כיוון שהם יסודן בגנובות בגזל וגם בנזק"
- "הילדים שעברו את גיל המצוות [...] אלה חייבים בנזיקין ובאחריות כלילית על מעשיהם. ולכן הם עוברים בעבירת גניבה, הם עוברים בעבירות נזיקיות וניתן לטבוע אותם לדין."
- "אין ספק שההורים האלה עבריינים והם שותפים לדבר עבירה ונתנים לטבה במחינה נזיקית אזרחית וכן מבחינה פלילית"
מסקנה: המאמר מציג ביקורת חריפה על תופעת גניבת העצים לצורך מדורות ל"ג בעומר, תוך הדגשת הנזקים וההשלכות המשפטיות של מעשים אלה הן על הילדים והן על הוריהם. הוא קורא למודעות ואחריות מצד כל המעורבים.
Question1
האם מותר להיכנס לשירותים עם מכשיר אלקטרוני (כמו טלפון נייד או טאבלט) המכיל תוכנה של סידור תפילה?
Answer1
לא, אם הכתב גלוי לעין. אם התוכנה פועלת וניתן לראות את הכתב (שמות קדושים, פסוקים, או תפילות), אסור להיכנס עם המכשיר לשירותים. אם המכשיר כבוי או שהתוכנה לא מופעלת והכתב אינו נראה, מותר להיכנס.
Question2
מה ההבדל בין קמע רגיל לקמע המכוסה בעור בנוגע לכניסה לשירותים?
Answer2
קמע רגיל, המכיל שמות קדושים, אסור להכניס לשירותים, אלא אם הוא מכוסה בעור. הכיסוי בעור מהווה חיץ שמפחית את רמת הקדושה, ולכן מותר להכניס אותו במצב זה.
Question3
מדוע אסור לרקום פסוקים או שמות השם על טלית?
Answer3
הרב מציין שזה אסור משני טעמים: ראשית, אסור לכתוב בתורה פסוקים פסוקים, אלא רק שלוש תיבות לכל היותר. שנית, וחשוב יותר, פעולה זו מביאה את פסוקי התורה לידי זלזול. הטלית היא תשמיש מצווה ולא בעלת קדושת גוף, ולכן מותר להיכנס איתה לשירותים ולדרוך עליה. כתיבת פסוקים עליה מורידה מכבודה.
Question4
מה ההבדל בין כתב אשורי (מרובע) לכתב עברי קדמון, ומדוע הוא חשוב?
Answer4
הכתב האשורי (המרובע) הוא הכתב שבו נכתבו לוחות הברית והוא נחשב לקדוש יותר. חכמים אסרו להשתמש בו לצורכי חולין. הכתב העברי הקדמון שימש לדברים שאינם קדושים. לפיכך, יש להימנע משימוש בכתב מרובע לדברים שאינם קדושים.
Question5
מדוע הכתובה בתימן נכתבת בכתב רש"י ולא בכתב מרובע?
Answer5
הכתובה היא שטר, כלומר עניין חולין. לכן נהוג לכתוב אותה בכתב רש"י ולא בכתב מרובע, אשר שמור לדברי קודש.
Question 6
מה הדין לגבי כתב סתרים שנכתב על נייר ולא נראה לעין?
Answer6
אם כתוב פסוק בכתב סתרים (לדוגמה, באמצעות לימון) ולא ניתן לראותו, מותר להיכנס עם הנייר לשירותים. כל עוד הכתב אינו גלוי לעין, הוא נחשב כנסתר ואינו מטמא את המקום.
Question 7
האם יש הבדל בין כתב הנמצא בתוך מכשיר כבוי לבין כתב סתרים?
Answer7
לא, בשני המקרים, כל עוד הכתב אינו גלוי לעין, מותר להיכנס עם החפץ לשירותים. במכשיר כבוי, הכתב אינו קיים בפועל עד להפעלת התוכנה, מה שמקל עוד יותר את ההיתר.
Question 8
האם הדברים אמורים גם לגבי הלכות והגדות הכתובות?
Answer 8
כן. אסור לזרוק כל כתבי הקודש, אפילו הלכות והגדות. גם אותם יש לכבד ולא לבזות
Full text
תוכנה של הסידור והוא מתפלל מתוך אותה תוכנה. הוא מפעיל את המכשיר ואז יש לו את הסידור בפניו והוא שואל האם מותר לו להיכנס לשירותים כשיש לו את התוכנה בפניו? אפילו למשל הנה אפילו את הברכה אשר צר את האדם בחוכמה וברא בו נקבים נקבים וכולי וכולי האם מותר או אסור כמו המכשיר הזה שאותני מחזיק כעת עם התוכנה המופעלת פעמים עם אור פעמים בלי אור אבל סוף סוף זה קרי ניתן לקרוא אכן התשובה אם רואים את הכתב הנה כעת לא רואים כלום
תלחץ
א רח תלחץ אם רואים את הכתב אסור. אבל אם לא רואים את הכתב אלא אם כן לוחצים ומפעילים, מותר להיכנס עם זה לשירותים. והנה הנמוקים רבותיי בפרק עשירי מהלכות ספר תורה הלכה חמישית כתב רבנו את הדברים הבאים בכל כתבי הקודש אפילו הלכות והגדות אסור לזרוק אותם. הקמיעין שיש בהם עניינים של כתבי הקודש אין נכנסים בהם לבית הכסה אלא אם כן היו מחופות עור. זה באיך קוראים הקמעים יש בהם שמות של קדושה אסור להיכנס עם הקמע לבית הכסה אלא אם כן היו מחוקות עור בתפילין שכל עצמותו היא קדושה לא רק בתכולה שבתוכו אסור להיכנס בתפילין אלא אם כן כשאין לו ברירה אם זה כיס בתוך כיס וכשהכלים אינם כליין של התפילין אבל הקמעין שכל שאינם קדושים קדושה עצמית ורק בגלל שמות הקודש יש בהם מותר להיכנס אלא אם רק אם הם מחופות בעור אם הם מחופות בעור מותר רבנו לרבנו יש תשובה על שאלה שהוא נשאל במי שרקם בשולט פסוקים או פרשת ויאמר וחטב את השם שלושה יהודין כנהוג אם דבר זה מותר או לא כלומר לא כתבו את שם השם אבל הוא רקם פיסוקים בשם השם עשה יהודים האם בכלל מותר לעשות דבר כזה טלית כשרקומה עליה הברכה או פרשת ויאמר מותר או אסור השיב רבנו, מעשה זה חטא ואסור בהחלט ואיסורו אצלנו משני פנים. האחד שאסור לכתוב מן התורה פסוקים פסוקים אלא כותבים שלוש תיבות בלבד ולא יותר. והפן השני הוא נקודה שנייה שמחמתה אסור לעשות דבר זה וכמעט פסוקים בטלית. והוא יותר חמור מן הראשון. יותר חמור מן הראשון מאשר כתיבת התורה פסוקים פסוקים הוא הבואת פסוקי התורה לידי זלזול כי הציצית תשמישי מצווה ואינו קדושת גוף ולפי כך מותר להיכנס בטלית מצויצת לביתחסה ולדרוך עליה ברגליים ולהשתמש בה כמצעה להתכסות בה כשהערבה מכוסה או כשהיא מגולה כל זה מותר בציצית כי אין בקדושה בציצית ואח נביא אומר רבנו לשון התורה, כלומר פסוק שנכתב בקדושה, שנכתב מפי הגבורה לידי תינופים וזלזולים הללו וזה ביזוי תורה בלי ספק נוסף למה שיש בזה חידוש חריג שלא היה כמות טוב בישראל לפי ידיעתנו וממה שאתם צריכים לדעת שהכתב הזה כלומר כתב אשורי הועיל ובון לתנא התורה כמו שנתברר אפילו שבכתב הזה לא כתוב פסוק לה כתוב דברי חולין בכתב השיעורים מרובע הכתב שלנו מרובע ובו נכתבו לוחות הברית הרי מגונה הדבר להשתמש בו שלא בחתבי הקודש כלומר עסרו חכמים שלא להשתמש בו לצורכי חולין הכתב המרובע אלא רק לדברים קדושים ולא חדלה האומה להשמר בו והיו אגרותיהם וחיבורי מדעיהם וחתבי חול שלהם בכתב עברי כתב עברי זה הכתב העברי קדמון שאיננו מרובע את זה כתבו את הכתב את הכתיבה שתוכנה חולין אבל הכתב המרובע השאירו רק דברים קדושים ולפי כך תמצא תמיד חרות על שקלה הקודש דברים של חול בכתב עברי לא בכתב אשורי ולא תמצא לעולם אות אחד מהכתב הזה האשורי בשום דבר מעתיקות האומה דברים נפלאים שהוא אומר תסתכל הוא אומר בכל העתיקות שאתה תמצא אתה תמצא כתב עברי קדמון ולא כתב כתב אשורים מרובע למה לא כמו היום במדינת ישראל עשו כתב מרובע כי לא ידעו ולא יבינו בחשכו יתלוכו כמו שעשו צמל המדינה מנורה שזה יפה מאוד אבל מה בלי להבות ועשו את ה את ענף זית מימין וענף זית משמאל בלי שורשים בלי כלום בלי שום דבר אז ולא עוד אלא לקחו את המנורה העגולה עם תשתית למטה שיש בה מה ואלילות אז אין מביאים ראיה מהמדינה עד שבעזרת השם יערי רוחו ממרומים וכולנו שו בתשובה והמדינה תעשו בתשובה ויתו כאן עולם מלכות שדי אבל אומר רבנו בעתיקות הקדמוניות לא תמצא בשקלים כתב מרובע אלא כתב עברי קדמון כי זה חולין זה מטבע אבל כל דבר קדוש לא ודרך אגב מורי אומר זו הסיבה שאנחנו את הכתובה כותבים בתימן הם כתב רש"י לא כתב מרובע לא כמו כאן שכותבים אותה מדפיסים אותה בכתב מרובע כי הכתובה חולין זה עניין של שטר אז מה פתאום שתכתוב את זה בכתב מרובע של הסבר תורה יוצא איפה שאפילו כתב מרובע להכניס אותו לבית חסה זה אסור כי יש פה קדושה הכתוב המרובע על זה בוא נתנה התורה ולכן להכניס את המכשיר הזה בזמן שהתוכנה פועל והכתב גלוי לעין זה אסור אבל בזמן שהמכשיר איננו פועל ולא נודע כי באו לקרבנה ולא רואים לא כתב לא שום כלום אין הכתב בפנים גנוז הוא לא מסתתר בפנים אפילו אם היה מסתתר בפנים לא יהה אלא כמו קמח שנמצא מחופה באור שמותר להכניס אותו אלא יותר מזה הוא לא קיים כשהמכשיר לא פועל הכתב לא קיים כשאתה מפעיל אות טרונית אז הוא מייצר את האותיות זה אפילו יותר קל מאשר מכתב שנכתב בכתב סתרים אם למשל נכתב בכתב סתרים פסוק מפסוקי התורה על ידי לימון ויבשו את הנייר ועכשיו לא רואים כלום כלום כלום באים עכשיו מחממים את הנייר מעל גבי אש ובלי שהנייר יסרב כמובן פתאום עכשיו נבטות ורואים את הכתב נגלה. הכתב הזה נוצר כעת כי עד עכשיו הוא ספוג והיה בלוע בלי שום ניקר ונייר כזה מותר להיכנס בו לשירותים כל עוד הכתב לא גלוי כל שכן כתב של מחשב שהוא לא קיים בתוכו אלא זה תוכנה שמייצרת מיידית את האותיות לכן כאמור כשהמחשב כבוי מותר להיכנס לשירותים אמו כשהוא מופעל והתוכנה ניכרת לעין שמות הקדושה או פסוקי הקדושה או דברי התורה או או התפילה אסור רבי חני בנגש