האם מותר להורים להתיחד עם בניהם החורגים?

מסמך זה מסכם את הנושאים העיקריים והדעות המובעות בקטע "הטקסט שהודבק" בנוגע לדיני ייחוד בהלכה היהודית, בדגש על ייחוד עם אחים ואחיות, הורים חורגים וילדיהם החורגים.

נושא מרכזי: גדרי איסור ייחוד עם קרובי משפחה שאינם בני משפחה גרעיניים (הורים וילדיהם הביולוגיים), במיוחד במצבים בהם אין פיקוח או נוכחות של בני משפחה אחרים.

נקודות עיקריות וציטוטים:

1. היתר ייחוד מוגבל:

• הרמב"ם (רבנו) פוסק שאסור להתייחד עם עריות, למעט "האם עם בנה והאב עם בתו והבעל עם אשתו נידה".
• השולחן ערוך (מרן) פוסק באופן דומה.
• מקור הדין הוא במשנה במסכת קידושין (פרק ב', הלכה יא) ובגמרא שם. המשנה מתירה לאדם להתייחד עם אמו ועם בתו.
• "ראינו שמכל הדברים שנמנו על ידי רבנו מנה את ההיתר רק האב עם בתו האם עם בנה אבל אלה בנים ובנות ביולוגיים לא חורגים וגם לא מנע את היתר האח והאחות".

1. ייחוד עם אחים ואחיות:

• הרמב"ם והשולחן ערוך לא הביאו היתר מפורש לייחוד בין אחים ואחיות, בניגוד לדעה המובאת בגמרא בשם רבי יהודה אמר רב ("מתייחד אדם עם אחותו ודר עם אמו ואם בתו").
• המסמך מציין כי "רבנו לא כתב שמותר להתיחד עם אחותו כמו רב עשה הוא משמע שהוא כמו שמואל פסק כמו שמואל שעשו לגמרי וכן גם השולחן ערוך". הכוונה היא לפסיקתו של שמואל שאוסר להתייחד עם כל העריות.
• לפיכך, יש פוסקים הסבורים שלפי הרמב"ם והשולחן ערוך, אסור לאח ואחות להתייחד כשאין תנאים המאפשרים זאת (כגון נוכחות הורים בבית).
• "כלומר עם האחות אח ואחות יש גדרי ייחוד. מותר להם לפי הכללים הרגילים דהיינו בהתפתוח א אם יש א אם יש גדר של הורים בעיר שעלולים להגיע כל רגע אבל בתנאים שאין תנאי התרז הם בכלל האיסור."
• המסמך מציין כי יש פוסקים שהתירו ייחוד עם אחותו באופן זמני, אך הרמב"ם והשולחן ערוך לא הביאו דעה זו.

1. ייחוד עם הורים חורגים וילדיהם החורגים:

• המשנה מתירה ייחוד עם בנים ובנות ביולוגיים, אך לא מזכירה במפורש היתר לגבי בנים ובנות חורגים.
• הגמרא (קידושין פ עמוד ב') מביאה את לשון רבי ישמעאל: "רמז לייחוד מן התורה מנין. שנאמר כי יסידך אחיך בן אמך."
• הגמרא מסבירה שהתורה מדגישה "אחיך בן אמך" כדי ללמד על מציאות של נישואים שניים, בהם יש אח מאם משותפת אך לא מאב משותף באותו בית, מכיוון שאסור לאם החורגת להתייחד עם בן בעלה.
• "כלומר התורה בספר דברים מזהירה לא לשמוע בכל האח מן האמא אם הוא מסעבודה זרה וזה חלק מדינים של מסיט ומדיח ושואלים בגמרא בבית צדק וכי בין הם מסית בין אב אינו מסית כלומר למה התורה מתייחסת להשתת אח מן האמא ומזהירה אותנו שלא לשמוע לו וכי אח מן האבא לא מסיק הרי גם גם ממנו צריכים להיזהר ולא לשמוע בקולו אלא לומר לך בן מתייחד עם אמו ואסור להתייחד עם כל עריות שאלה בן מתייחד עם אמו כלומר התורה מדברת על מציאות של נשואים שניים שאז יש אח מן האמא ואין אח מן אבא. למה? כי האח מן האבא ברגע שהוא נשוי בנשואים שניים לא יהיה האח מן האבא באותו בית בגלל שאסור לאמא החורגת לאשתו השנייה של האבא להתאיחד עם בן בעלה."
• מכאן מסיק המסמך באופן עקיף איסור ייחוד בין הורה חורג לילדו החורג כאשר אין נוכחות של ההורה השני.
• "כך יוצא איפה שאסור באמת לאמא לתיחד עם בן בעלה שהוא אינו בנה ואסור לאבא להתייחד עם בת אשתו שננה בתו."

1. תנאים המאפשרים ייחוד:

• כל עוד ההורים נמצאים בבית או שיש "פתחים פתוחים" (המצביעים על העדר פרטיות מוחלטת) או היתרים אחרים, ייתכן שיהיה מותר להתייחד.
• אך כאשר אין היתרים אלה, הייחוד אסור.

מסקנה סופית (על פי המסמך):

לפי הרמב"ם והשולחן ערוך, אסור להורים להתייחד עם בנים ובנות חורגים, ואסור לאח ואחות להתייחד כשאין דרכי היתר אחרות (כגון נוכחות הורים או העדר פרטיות מוחלטת). יש להיזהר מאוד בעניינים אלה.

שם המצוטט בסוף המסמך: רבי חניה בן גל שמס (לא ברור מה תפקידו או הקשרו המדויק למסמך).