האם ישנה חובה ליטול ידים בכלי לאחר שיצא מבית הכסא?

שאל השואל הוא אומר אני כבר זקן וכמעט אולי עשרות פעמים אני מגיע ל למקום מיוחד בשביל מים קטנים האם כל פעם שאני מגיע לאותו מקום מיוחד בשביל מים קטנים צריך כל פעם לטול ידי באנטל ולערות שלוש פעמים או לא? ובכן גם כש הוא נזקק למים גדולים ולא רק למים קטנים. רבנו לא זכר שום נטילת ידיים אחרי א בתח זה בין מים קטנים ומים גדולים. אבל הדבר פשוט שצריך קינוח, רחיצה מאחר ובאותם ימים מקנחים בידיים באותו מקום אז בוודאי ודאי שלא יעלה על דעת בלי רחיצה אז אני מלא מים גדולים מים קטנים אם צרת אם תלחלח אדיי יקנח את ידיו ואין הכריח לכלי ובוודאי ודאי לא לעירוי שלוש פעמים זוהי נראית שיטתו של רבנו שלפי רבנו כאמור כל עוד לא התלכלך אינו צריך לטול ידיו כי אין לו גדר של רוח רעה שיש בבית החסא שאולי מכוח זה יצטרך לטול ידיו בדין של נטילה. השאלה היא האם לפי מרן צריך לטול ידיים בכלי או לא? ובכן מרן בשולחן ערוך סימן ד' סעיף יח כתב את הדברים הבאים אלו דברים צריכים נטילה במים, הקם מהמיטה והיוצא מבית החזה ומבית המרחץ והנוטל ציפורנם והחולץ מןעליו והנוגע ברגליו והחופף ראשו ויש אומרים אף ההולך בין המתים ומי שנגע ומת שמפליק אליו והמש מיתתו והנוגע בכינה והנוגע בגופו בידו ומי שעשה אחת מכל אלו ולא נטל אם תלמיד חכם הוא תלמודו משתכח ואם אין לו תלמיד חכם יוצא מדעתו השאלה היא האם הדברים האלה שמנע אותם מרן כישוא כותב שצריך לטול ידיו האם ה בנה נטילת ידיים ב בכלי או לא ובאמת בטור שהוא המקור השנדי להלכות בסימן ד' זה שש ששם כתב מרן את הסעיף הזה בשולחן ערוך תתייחס אך ורק לנטילת ידיים כוח שחרית בבוקר שהוא קם. נכון הוא דורש כלי ושלוש פעמים עירוי אבל לא מעבר לזה. ואילו מרן בספרו בית יוסף על התור כתב הרב רבנו דוד אבודרהם בסוף ספרו. כלומר התור לא הזכיר אבל הוא משלים. הוא משלים ממקורות אחרים. הספר הבודרהים הוא ספר מנהגים ואבודרהם הוא א מחבר ספרדי אבל אבודרם כתב כמה מנהגים מספרים אשנדים הנה כתב הרב רבי דוד אבודרהם בסוף ספרו א סדר נטילת ציפורניים בשם ספר התשבץ קטן זה לא התשבץ של א הרב שמעון בן צמח מצפות אפריקה אלא זה ספר תשבץ לאחד קוראים לו הרב בן צדוק הוא חכם אשכנזי שחיבר ספר מנהגים ששבעת דברים כך כותב התשבץ האשכנזי ששבעה דברים צריכים לטילה לאחריהם ואלו הם הקם מן המיטה והיוצא מבית החזה והיוצא מבית המרחץ והנוטל ציפורם והחולץ מנעליו והנוגע ברגליו חופף את ראשו וכן כתוב הכל בו שוב מהאזור האשכנזי דרום פרובינציה אז מאותם אזורים סימן כג וכן כתוב במרדכי שוב פוסק אשכנזי פרק אלו דברים אלא שבמקום הקם נמתה כתב ההולך בן המתים ורבנו הגדול מהרי אבוהב כתבם בסימן ז' ב בשם אורחות חיים והוסיף עליהם מי שנגע במת ומי ש מפלק אליו ויש אומרים המשמש מתתו ואינו רוחץ ידיו מקולקלים אורחותיו ויש אומרים אף נוגע בכינה ויש אומרים אף הנוגע בגופו בידו ואמרו ז"ל מי שעשה אחת מכל אלו ולא נטל אם תלמיד חכמים הוא תלמודו משתכח ואם אינו תלמיד חכמים יוצא מדעתו עד כאן יוצא איפה שבעצם מר השולחן ערוך אסף כאמיר גורנה במקורות שונים. אם למשל בספר התשבץ הופיעו שבעה דברים הרי הוא אסף מכל המקורות המנהגיים וכבר הגיע בשולחן ערוך ל-18 דברים ל-18 דברים שצריכים אלו דברים שצריכים נטילה במים אומר הארוך השולחן לבד נטילת ידיים זה סימן דע עיף כא לבד נטילת ידיים שחרית. יש עוד דברים שצריכים נטילה במים דווקא אך אין צריך שלוש פעמים. כלומר הדברים האלה שנמנו כאן אינם כנקהילת שחרית להצריך אותם שלוש פעמים. ואלו הן היוצא מבתח זה וירחוץ תכף והיוצא מבית המרחץ והנוטל ציפורניו והחולץ מן עליו בידיו. אבל הפושט פוז מכאות וכולי. כלומר, שוב, אנחנו רואים שכל אלו לא נתנו להם דין של נטילת ידיים שחרית שצריכים שלוש פעמים. וממילא גם אמרו הפוסקים שלא בהכרח כלי, אלא העיקר עצם הנטילה. אומר א המשנה ברורה, צריכים נטילה להסיר רוח רעה שורה על ידי זה. על כן ימהר לטול תכף והנטילה תהיה עד הפ ועל כל פנים עד סוף כשרי אצבעותיו אבל אם לכלך ידו בתית ורפש ואין בו משום רעה רוח רעה אין צריך רק לקנח מקום מרוכך בלבד ודי ולעניין תפילה יבואר לקמן ומים ולתפילה בכל שכן לתורה די בכל די אחר כל אלו בניקיון ועלמה דלתפילה וכל שכן לתורה די אחר כל אלו בניקיון בעלמה אוכל דלקמן כביר וקם מן המיטה ובכן באמת גם המריץ מביא את זה רק על דרך חומרה המאריץ אומר דע שהרב חל קודש כתב בשם הזוהר דמי שניצרך נקבה בתחזה בין גדולים בין קטנים הוא הדין וצריך לערוץ עליהם שלוש פעמים ומגן אברהם חלק עליו וכתב דן צריך לטול אלא פעם אחת ושרעייתו מן הזוהר אינה ראיה וכן כתב סולת גדולה בשם מקור חיים בסדר היום וכן עמה דבר כלומר כך גם המנהג אומר מגן אברהם והמחמיר יחמיר לעצמו כלומר אמרו שאם באמת אדם נכנס לבית החסה אם הוא רוצה להחמיר לעצמו לטול בכלי בבקשה אני לא יודע מה הדין היום כשאנחנו נמצאים חס ושלום בבצורת אחרי בצורת שהשם יפתח השמיים לברכה ושאנחנו ממש במצב קשה קשה קשה מבחינה זו אם אנחנו יכולים להרשות לבני אדם שכל פעם יקחו אנטל גדול וימלאו מים ויערו שלוש פעמים על כל מים קטנים שהוא הולך ל לשירותים זה כמות גדולה אדירה של בזבוזי מים שצריך לתן את הדעת על כך אבל בן כך ובין כך הפוסקים התגבשו סביב העמדה שמצד הדין לדברים האלה אין צורך בכלי ובעירוי שלוש פעמים אלא רק מי שרוצה להחמיר יחמיר אבל מצד הדין אין צורך כי כאמור רבנו שהוא נאמן לדין התלמודי לא זכר מכל אלה דבר אבל ספרי המנהגים שהם אמונים על כל מיני מנהגים שהתפתחו אז הם הביאו דברים על בסיס של פרישות לפי הבנתם, חומרות לפי הבנתם אבל מעיקר הדין אין צורך בכל אלה. רבי חנאה בן עגש אומר ס