היש לחשוש לאיסור בישול כאשר המים הקרים מתערבים במים החמים שהם כעל גבי האש? מהו השיעור של החימום לצרכי רחצה אשר בו יתחייב היהודי המחמם בשבת? באלו נסיבות גזרו חכמים שכלי ראשון מבשל אע"פ שאינו על גבי האש?
תמצית נושאים מרכזיים ועובדות חשובות מתוך קטע השמע "081212hy.mp3"
נעסוק בדיני שבת הנוגעים לחימום מים ושימוש במים חמים, תוך התמקדות בהבחנות בין בישול מאכלים לחימום מים, השפעת כלי ראשון, גזרות שונות (בעיקר גזרת מרחצאות), והבדלים בין חימום על גבי האש לחימום שאינו על האש (כגון דוד חשמלי שנותק או הסקה מרכזית).
נושא מרכזי 1: ההבדל בין בישול מאכלים לחימום מים בשבת
- בישול מאכלים: הבישול מכשיר את המאכל לאכילה, מרכך דבר קשה או מקשיח דבר רך. המבשל בשבת, אפילו בכמות קטנה ("כגרוגרת"), עובר על איסור תורה וחייב. זה תקף הן לבישול על גבי האש והן לבישול בכלי ראשון (סיר רותח שהוסר מהאש).
- ציטוט: "הבישול מכשיר אותם לאכילה יש בהבישול מרכך דבר קשה ויש הבישול מקשה דבר רך מקשיח אותו בין כך ובין כך המחנה המשותף הוא שהוא מכשיר אותם לאכילה ולכן המבשל ביום שבת בין על גבי האש בין בכלי ראשון אם בשל כגרוגרת אזי כבר עובר על איסור תורה וחייב."
- דוגמה: שבירת ביצה לתוך סיר רותח שהוסר מהאש נחשבת לבישול אסור.
- חימום מים: מים ראויים לשתייה גם ללא חימום, ולכן חימום מים לשתייה אינו מוגדר כ"בישול" האסור מהתורה.
- ציטוט: "לגבי מים אמרנו שהמים הם הרי ניתנים לשתייה גם בלי חימום. אין החימום מכשיר אותם לשתייה."
- דין חימום מים לשתייה: פטור אבל אסור (מדברי חכמים).
- חימום מים לרחצה: יש חיוב בחימום מים לרחצה, אך השיעור לכך אינו דווקא רתיחה. אפילו חימום במידה שהיד "צולדת בו" או אפילו "הפשרה" אסור לרחצה של איבר קטן, מכיוון שבלעדי החימום לא יוכלו להתרחץ.
- ציטוט: "שהחיוב בחימום מים הוא דווקא אם מחמים מים לרחצה שאז רבנו מביא שיעור ואומר כדי לרחוץ איבר קטן כי המחמם מים לרחצה בלעדי החימום לא יוכלו להתרחץ בעל ידי החימום הם יכולים להתרחץ אלא שאז מורי אומר אם מחממים לרחצה כבר אין זה צריך להגיע לדרגה של רתיחה הוא אומר אפילו לך לכדי שהיד צולדת בו, אלא אפילו לכדי הפשרה. לכדי הפשרה כבר יש בזה איסור."
נושא מרכזי 2: השפעת כלי ראשון בשבת
- אסור להכניס מאכלים שלא בושלו לתוך כלי ראשון שהוסר מהאש בשבת, כיוון שחום הכלי מבשל אותם וזה נחשב לאיסור בישול מהתורה.
- ציטוט: "צריכים להיזהר כל הללו שמורידים סיר מאוד מאוד רותח ביום שבת מעל גבי האש ואם שמים בתוך חסיר הזה דברים שבלתי מבושרים והם מתבשלים מעוצמת החומש בכלי ראשון... יש בזה חיוב בישול."
- לגבי חימום מים בכלי ראשון שהוסר מהאש לצורך שתייה, אין איסור מהתורה (כי חימום מים לשתייה אינו בישול), ולכן אין מקום לגזרה במקרה זה. מותר לשפוך מים צוננים לתוך מים חמים בכלי ראשון שהוסר מהאש לצורך צינון או הוספת כמות, מכיוון שזה לא מוגדר כבישול ואין כאן את גזרת מרחצאות.
- ציטוט: "אבל אם אני לוקח כלי ראשון על גבי האש ושם אותו על גבי השולחן... ואני עכשיו רוצה לצנן את המים האלה קצת על זה שאני שופך קצת מים מים צוננים או רוצה להרבות בהם כדי שיהיה מספיק לאנשים... אומר מורי, מותר. מותר אף שזה כלי ראשון כי זה לא מדובר באוכל... חימום מים איננו בשול... ולכן כל שאינו על גבי האש אין מקום לגזירה."
נושא מרכזי 3: גזרת מרחצאות
- האיסור לשפוך מים צוננים לתוך מים חמים במרחץ (או במקום המיועד לרחצה, כמו אמבטיה) הוא גזרה מיוחדת שנקראת "גזרת מרחצאות". גזרה זו נועדה למנוע חימום מים לרחצה בשבת.
- ציטוט: "אבל אם אני לוקח כלי ראשון ושם בעמבטה והוא מנותק מן האש אז גזרו לשפוך מים צונאים לתוך בגלל גזרת מרחצאות."
- ציטוט: "ורק בעם בט שם גזירת מלחץ. צאות אסרו."
- גזרה זו חלה גם על מחם (בוילר) שבו יש מים חמים, ואסור לתת לתוכו מים צוננים מחשש לחימום נוסף, גם אם הדוד מנותק מהחשמל בשבת.
- ציטוט: "החילו גזירה זו גם במחם לא לתן מים צונן על החם ושוב אותו הטעם שמחמן הרבה ולא משומלט על דבשול."
- עם זאת, אם מדובר בשימוש במים חמים מדוד חשמלי שנותק מהחשמל לצורך שתייה (פתיחת ברז מים חמים), מותר לפתוח גם את המים הצוננים לצורך שתייה, כיוון שזה מנותק ממקור החימום ואין כאן את גזרת מרחצאות (מכיוון שהשימוש הוא לשתייה ולא לרחצה).
- ציטוט: "אבל אם אני לוקח את זה בברז בברז מים כאלה אני פותח מים צוים בשביל להשתמש לשתייה לצורך שתייה הדבר הזה מותר כיוון שהוא מנותק כבר מהחשמל לא כמו בהסקה המרכזית... הועיל וזה לא עם בטה הועיל בזה לצורך אכילה ושתייה בזה לא גזרו ומותר."
נושא מרכזי 4: שימוש במים חמים המחוברים להסקה מרכזית
- אסור לפתוח מים צוננים בברז אם הם מתערבבים עם מים רותחים המחוברים להסקה מרכזית, כיוון שהמים הרותחים הללו מחוברים למקור חימום פעיל בשבת, וערבוב המים הצוננים עלול לגרום לחימום נוסף של המים הצוננים על ידי מקור חום שנחשב "על גבי האש".
- ציטוט: "הא' ניתן לאסור לפתוח את המים הצוניים בגלל שהם באים מגע עם המים הרותחים. כי המים הרותחים הללו מחוברים למקור החימום שממשיך להיות חם. זה העסקה מרכזית. ואז זה אסור כי זה נמצא על גבי האש וזה בזה אסור."
- הבדל מדוד חשמלי: בדוד חשמלי שנותק מהחשמל, מקור החימום אינו פעיל בשבת, ולכן הדין שונה.
נושא מרכזי 5: הלכות נוספות המוזכרות בקצרה
- השארת תבשיל על האש מערב שבת: מותר להשאיר תבשיל שהתבשל "כל צורכו" על האש (או בתנור/גחלים) מערב שבת, אך אסור להשאיר תבשיל שלא התבשל כל צורכו מחשש שמא יחתה בגחלים בשבת (איסור מבעיר).
- ציטוט: "אין משהין אותו על גבי האש בשבת אף על פי שהוא נחמה בעוד יום. גזירה שמה יחטא בגחלין כדי להשלים בשולו או כדי לצמקו."
- חימום מים כנגד המדורה: מותר להניח קיתון מים כנגד המדורה (לא עליה) כדי שתפוג צינתם, אך אסור שהמים יתחממו עד לדרגה ש"כרסו של תינוק נכוות בהם".
- ציטוט: "מביא אדם קיתון של מים ומניחו כנגד המדורה לא בשביל שיחמו אלא כדי שתפוק צינתם אבל כנגד המדורה לא על גבי המדורה... והוא שלא יחמו המים שעל ידו עד שתהה קרסו של תינוק נכבד בהם."
חידושים עיקריים העולים מן השיעור (לפי דברי המורה):
- מותר להוריד קומקום רותח מהפלטה בשבת ולהניחו על השולחן (ובוודאי שלא להחזירו לפלטה).
- מותר לשים מים צוננים לתוך מים חמים בכלי ראשון שהוסר מהאש לצורך צינון או הוספת כמות (בניגוד לדין מאכלים).
- בשימוש במים חמים מדוד חשמלי שנותק מהחשמל, מותר לפתוח מים צוננים בברז לצורך שתייה.
- בשימוש במים חמים המחוברים להסקה מרכזית, אסור לפתוח מים צוננים בברז מחשש לחימום על ידי מקור חום פעיל בשבת.
השיעור מבקש לדייק בהבנות של דיני שבת הנוגעים לחימום מים, תוך התחשבות בהבדלים בין סוגי חימום, מטרת החימום (שתייה לעומת רחצה), והגזרות השונות שנקבעו על ידי חכמים