תגיות
29/11/08 ב' כסלו התשס"ט
המקורות, מתוך הקלטה, עוסקים בהשקפה היהודית על פטירת אדם, בין אם צעיר או זקן, ורואים בה אירוע משמיים הדורש התבוננות מעמיקה של החיים. הטקסט מדגיש את האמונה בעולם הבא ובחשיבות ההתנהגות בעולם הזה לאור אמונה זו, בניגוד לתפיסה החומרית של עשו. בנוסף, המקור מעודד ניחום אבלים וחיזוק האמונה בעת צער, תוך תפילה לגאולה ולשלום.
קובץ שמע - מלא
תדריך תמציתי: ניתוח קטעי השמע "081129na.mp3"
נושא מרכזי: משמעות המוות והחשיבות של הכנה לעולם הבא על פי השקפת היהדות.
נקודות עיקריות ורעיונות מרכזיים:
- התגובה למוות והאחדות בתוך הקהילה:
- חובה על כל הקהילה להתאבל עם פטירתו של אדם, בין אם נפטר בגיל צעיר ובין אם זקן.
- במקרה של פטירת אדם צעיר, ישנה תחושה מוגברת של מידת הדין, ולכן על כל הקהילה לדאוג.
- אף על פי כן, חכמי ישראל לא הבחינו בין גיל הנפטר, מכיוון שהאמונה היהודית גורסת שחיי האדם ניתנים ונלקחים על ידי הקדוש ברוך הוא.
- הנשמה אינה כשל בהמה שהמוות פוקד אותה באופן טבעי, אלא היא חלק אלוקי שירד לעולם למטרה מסוימת ושבה למקורה בזמן שנקבע על ידי חוכמתו של האל.
- "בגלל שהאדם נברא בצלם אלוהים הרי שלא בא אדם עלאדמות אלא אם כן נפנ נקודה מעת השם לשחרר נשמה ולרדת לחולמות התונים לאחר הגיע הזמן בין מוקדם ובין במוחר הכל לפי מה שגוזרת חוכמתו יתברך נטל את הנשמה".
- גם במקרה של פטירת אדם זקן, על הקהילה לדאוג בשל האובדן האישי ובשל העובדה שכל פטירה היא בבחינת "דודי ירד לגנו".
- חכמים קבעו תקופות אבלות שונות (שלושה ימים ראשונים, שבעה ימים, שלושים יום, ואף שנה לפי הרמב"ם) בהן האבלים צריכים לחוש את חרבו של הקדוש ברוך הוא מרחפת מעליהם, להזכיר את רצינות הדין האלוקי.
- "בשלושה ימים הראש שונים צריכים להיות בתודעה ובתחושה עמוקה מאוד מאוד שחרבו של הקדוש ברוך הוא מרחפת מעל ראשיהם של העבנים".
- מעבר לדאגה, כל מי שמגיע לבית האבלים צריך לקיים את "והחי יתן אל ליבו" - להתעורר ולזכור את מהות האדם, את מקורו ואת יעודו. "זוהי העת שכל אחד ואחד מאיתנו צריך לעצר ולזכור מי הוא האדם, לשם הוא בעלי אדמות ולאן הוא הולך. סוף סוף איננו בהמה נברנו בצלם אלוהים."
- ההבדל בין העולם הזה לעולם הבא וחשיבות ההכנה:
- האדם נבדל מעולם החי בכך שהשם נתן לו שכל, בחירה חופשית ותורה קדושה.
- מתנות אלו נועדו כדי לאפשר לאדם לזכך את נפשו ולהגיע לעולם האמת והנצח.
- העולם הזה מתואר כ"פרוזדור", "עולם של הבל", מלא קנאה, שנאה, טרור, זימה, חושך, כפירה ובדיון.
- "העולם הזה הוא פרוסדור העולם הזה הוא עולם של הבל הוא עולם של קנאה הוא עולם של שנאה הוא עולם של טרור הוא עולם של זמה הוא עולם של חושך בצל מוות הוא עולם של כפירה זה עולם של בדיון זה עולם של דמיון".
- אוי לאלו החושבים שהעיקר הוא העולם הזה ואינם מאמינים בחיי העולם הבא, שכן תפיסת עולמם ודרכי התנהלותם משתנים לרעה.
- הדוגמה של עשו ויעקב כמשל להשקפות עולם מנוגדות:
- הסיפור של עשו המוכר את בכורתו ליעקב מובא כדוגמה להבדל בין מי שמתמקד בעולם הזה בלבד לבין מי שמאמין בעולם הבא.
- עשו, אף שגדל בבית צדיקים, הפך לאיש שדה גס ובהמי, המייצג תפיסת עולם חומרית ומידית ("אכילה היום, שתייה היום, חיים היום").
- יעקב, לעומתו, חשב במושגים של חיי העולם הבא ולכן הגביל את עצמו בהתנהגות, דיבור ולבוש.
- המוכר את בכורתו, המסמלת את הקשר עם הקדוש ברוך הוא ואת החובות הרוחניות, מעיד על זלזול בחיי הנצח.
- "אני אומר עשו, אני הולך למות. אין אני מאמין בעולם הבא. אני מאמין בעולם הזה שבו אני נמצא. לכן אותי לא מעניינת שום בכורה."
- חשיבות החינוך והקדושה בבית היהודי:
- הדוגמה של רבקה המודאגת מנישואי יעקב עם בנות חטא מדגישה את חשיבות הקדושה והצניעות בבית היהודי.
- אישה שאינה הולכת בדרך השם עלולה לגרום להתקטנות הקדושה בבית ובמשפחה.
- הצדיקים והצדיקות שואפים לקדושה, אמיתיות, יראת שמיים, רוחניות, תורה, מצוות, מעשים טובים וצניעות.
- תפילה ותקווה לנחמה ולגאולה:
- הדברים מסתיימים בתפילה לנחמת האבלים, לסגירת הפרצה שנוצרה עם הסתלקות הנפטר, ולזכות למאורות במקום האור שנגוז.
- ישנה גם תפילה להמשך החסד של המנחמים ולגאולה של עם ישראל, שיזכו לשוב בתשובה שלמה, להיפטר משנאת חינם ולראות בבניין המקדש ובביאת משיח צדקנו.
- נשמתו של המנוח מתוארת כ"צורה לצרור החיים", ביטוי המבטא את המשכיות הנשמה בעולם הבא.
ציטוט מרכזי המסכם את הרעיון המרכזי:
"והחי יתן אל ליבו זוהי העת שכל אחד ואחד מאיתנו צריך לעצר ולזכור מי הוא האדם, לשם הוא בעלי אדמות ולאן הוא הולך. סוף סוף איננו בהמה נברנו בצלם אלוהים."
מסקנה:
קטעי השמע מדגישים את ההשקפה היהודית על המוות כאירוע משמעותי המחייב התבוננות פנימית ותשובה. הם מדגישים את האחדות הקהילתית בשעת אבל, את האמונה בקיום עולם הנצח ואת החשיבות של הכנה אליו על ידי חיים של תורה ומצוות. הסיפור על עשו ויעקב משמש כמשל הממחיש את ההבדל בין תפיסת עולם חומרית וזמנית לבין תפיסת עולם רוחנית ונצחית. בסיום, ישנה תפילה לנחמה ולגאולה, המבטאת את התקווה והאמונה בעתיד טוב יותר
Question1
מדוע מצווה על כל חברי הקהילה להתאבל כאשר נפטר אדם, בין אם צעיר ובין אם זקן?
Answer1
החכמים לא הבחינו בין נפטר צעיר לנפטר זקן מכיוון שעל פי עיקרון אמוני מרכזי, חיי האדם ניתנים על ידי הקב"ה וניטלים ממנו. בני האדם אינם כבהמות שמותם טבעי בלבד, אלא נשמתם היא מתנה אלוקית שהבורא נותן ונוטל בזמן שנגזר על פי חוכמתו. לכן, כל הסתלקות נחשבת כ"דודי ירד לגנו", ועל כל הקהילה להתאבל על האובדן ועל גזר הדין האלוהי.
Question2
כיצד יש להתייחס לימי האבל הראשונים לאחר פטירה על פי חז"ל והפוסקים?
Answer2
חז"ל אמרו שבשלושת הימים הראשונים לאבל, על האבלים להיות בתודעה ובתחושה עמוקה מאוד שחרבו של הקדוש ברוך הוא מרחפת מעל ראשיהם. בשבעת הימים שלאחר מכן, התחושה היא שהחרב נמצאת בקרן זווית בבית. לפי השולחן ערוך, במשך כל שלושים הימים, על האבלים לחוש שהחרב הולכת לפניהם ברחוב, ואילו הרמב"ם מחמיר וקובע שגם במשך כל השנה הראשונה.
Question3
מהו המסר העיקרי עבור החיים הבאים לנחם בבית האבלים?
Answer3
מעבר לנחמה על האובדן, כל מי שמגיע לבית האבלים צריך לקיים את הפסוק "והחי יתן אל ליבו". זהו זמן להתעוררות רוחנית, לעצור ולזכור מיהו האדם, מה תכליתו בעולם ולאן הוא הולך. האדם נברא בצלם אלוהים ואינו בהמה, ולכן עליו להתבונן על משמעות חייו.
Question4
מהי התפיסה היהודית לגבי העולם הזה והעולם הבא, וכיצד היא משפיעה על התנהגות האדם?
Answer4
העולם הזה נתפס כפרוזדור, כעולם של הבל, קנאה, שנאה, טרור, זמה, חושך, כפירה, בדיון ודמיון. לעומת זאת, העולם הבא הוא עולם האמת והנצח. האמונה בעולם הבא משנה את כל תפיסת העולם של האדם ואת דרכי התנהלותו בעולם הזה, מכיוון שהוא מבין שהעיקר אינו החיים החולפים אלא הנצחיים.
Question5
כיצד משמש סיפור עשו ויעקב כמשל להבדל בין תפיסות עולם?
Answer5
סיפור עשו ויעקב מדגים את ההבדל בין מי שמאמין בעולם הזה בלבד ומי שמאמין גם בעולם הבא. עשו מייצג תפיסה חומרית ומידית, שבה ההנאות והצרכים של הרגע הם העיקר, ואין התחשבות בעתיד הרוחני. יעקב לעומתו מייצג תפיסה רוחנית, שבה יש חשיבות להתנהגות ולמעשים בעולם הזה כהכנה לעולם הבא. מכירת הבכורה על ידי עשו מעידה על זלזולו בערכים רוחניים ובחיי נצח.
Question 6
מהי חשיבות הקדושה בחיי האיש והאישה ביהדות על פי המקור?
Answer6
הקדושה היא ערך עליון ביהדות. כאשר האיש והאישה הולכים בדרך השם ומקיימים קדושה, הבית היהודי מתעלה ומשמש כמקדש מהלך. לעומת זאת, אם חלילה הם אינם הולכים בדרך השם, הקדושה מצטמצמת. הצדיקים והצדיקות שואפים לקדושה, אמיתיות, יראת שמיים, רוחניות, תורה, מצוות, מעשים טובים וצניעות כעיקר חייהם.
Question 7
מהי התפילה הנאמרת בבית האבלים על פי המקור?
Answer7
התפילה בבית האבלים מבקשת מהקדוש ברוך הוא לנחם את האבלים נחמה שלמה, לגדור את פרצתם (את החסרון שנוצר עם הפטירה) ולזכות אותם לאור במקום האור שנסתלק. כמו כן, מתפללים שהקב"ה ייטיב את אחריתם, יאריך ימיהם בטוב ושנותיהם בנעימים.
Question 8
מהי החשיבות של ביקור ניחום אבלים על פי המקור?
Answer 8
ביקור ניחום אבלים הוא דבר אמיתי ונכון על פי דרך השם, והוא ביטוי לעולם של חסד ואמונה בין בני האדם. המבקרים באים לחזק, לנחם ולהתפלל עם האבלים. בשעת רחמים ורצון זו, יש להתפלל לשוב בתשובה שלמה, לסלק שנאת חינם, להשרות אהבת חינם ולרחם על עם ישראל. בסיום, מתפללים שנשמתו של הנפטר תהיה צרורה בצרור החיים
Full text
שהסתלק מןעולם תדעג את הכל החורה. חכמי ישראל בגמרא שם לא חילקו בין אם הנפטר הוא צער בימים או אם הנפטר בא בימים. בכל מקרה תדעגד כל החבורה כולה. ובאמת בני אדם להבין שאם אחד מבני חבורה מסתלק מןעולם והוא צעיר לימים אז מרגישים בני אדם שמידת הדין מתוחה ואז תדעה כל החבורה בגלל שמידת הדין מתוחה. כך בני אדם נוהגים להבין את דברי חז"ל אלו. אבל מאחר וחכמי ישראל לא חילקו בין אם מדובר בנפטר צעיר או בנפטר ישיש. הרי שחכמי ישראל אמונים לפי יסוד גדול מאוד מאוד באמונה שלנו שחיי האדם באים מעת השם ונטלים מעת השם. אין בני ה אדם נמשלים כבהמות שהמוות הבעו להם אלא אלוהיי נשמה שנתת בי טהורה היא אתה נתתה אתה עתיד לתלמני ואתה עתיד להחזירה כלומר בגלל שהאדם נברא בצלם אלוהים הרי שלא בא אדם עלאדמות אלא אם כן נפנ נקודה מעת השם לשחרר נשמה ולרדת לחולמות התונים לאחר הגיע הזמן בין מוקדם ובין במוחר הכל לפי מה שגוזרת חוכמתו יתברך נטל את הנשמה אף על פי שאדם נפטר כשהאדם נפטר זקן נראה שהמיטה טבעית היא אבל כאמור בגלל שהאדם נברא בצלם אלוהים הרי שנתינת הנשמה ונתילתה מסורות בידיו יתברך לחלוטין לכן תדאג כל החבורה כיוון שהסתלקות הנפטר היא בבחינת דודי ירד לגנו לערוגת הבוסם והוא לא כט הוא לא קטרוגת הבוסם ומקר דינן לקתשנה נעימה אישתם וישר יראה אלוהים בשר מרה משקין מעריב קבעטים לתורה התייסר והחזיק באמונתו זכה לבנים שהולכים בדרך השם יתברך מבחינה זו אין ספק שתדעג כל החבורה א' מבחינת החסר שחסר לנו אישיות כזו שעתה היא כבר לא עמנו ונשמתו נמצאת כבוד תחת כיסא הכבוד ואנחנו חסרים אבל לא רק בגלל הער האישיות החשובה הזו אלא כאמור שכל פטירה או פטירה היא בבחינת דודי ירד לגנו ולכן אמרו חכמים שבשלושה ימים הראש שונים צריכים להיות בתודעה ובתחושה עמוקה מאוד מאוד שחרבו של הקדוש ברוך הוא מרחפת מעל ראשיהם של העבנים וביתר שבעת הימים היא נמצאת בקרן זווית בבית ולאחר מכן לפי מרן השולחן ערוך כל 30 יום בזמן שהעבלים ילכו ברחוב יצטר הוא לחוש שחרבו של הקדוש ברוך הוא הולכת לפניהם ואילו לפי הרמבם אפילו כל השנה כולה צריך האדם צריכים האבנים לחוש שחרבו של הקדוש ברוך הוא הולכת לפניהם כל אמת שהם הולכים בדרכים נמצא איפה שבאמת אחד מבני חבורה שמת אפילו ישיש דעק חבורה הן ב כלל שזה חלק מהדין האלוהי שהוא איננו פשוט הוא איננו פשוט לחלוטין וגם בגלל החסר הגדול אשר חסר לנו בעדרו של המנוח אבל מעבר לדאגה הזו כל אחד ואחד שבא אל בית האבנים שמעה עליו לקיים והחי יתן אל ליבו זוהי העת שכל אחד ואחד מאיתנו צריך לעצר ולזכור מי הוא האדם, לשם הוא בעלי אדמות ולאן הוא הולך. סוף סוף איננו בהמה נברנו בצלם אלוהים. השם נתן לנו שכל השם נתן לנו בחירה חופשית. השם נתן לנו תורה קדושה מן השמיים. ואם כן אם הקדוש ברוך הוא ייחד אותנו מעולם החי הרי הוא נתן לנו את כל המתנות האלה כדי שאם נזכה או נזכך את נפשותנו נוכל להיות כמלאכי השרת ונוכל להגיע אל עולם האמת והנצח כי העולם הזה הוא פרוסדור העולם הזה הוא עולם של הבל הוא עולם של קנאה הוא עולם של שנאה הוא עולם של טרור הוא עולם של זמה הוא עולם של חושך בצל מוות הוא עולם של כפירה זה עולם של בדיון זה עולם של דמיון ואוי לו אוי להם לבריות שחושבים שהעיקר זה בעולם הזה אם בני אדם חס ושלום אינם מאמינים בחיי העולם הבא עולם האמת והנצח כל תפיסת עולמם משתנה, כל דרכי התנהלותם משנה. הנה נראה מה קראנו בפרשת השבוע עם עשו אשר נמול ביום השמיני כמו יעקב גדל בבית של הורים צדיקים אביו שהוא עולה תמימה אמו שכל כל מחשבתה הייתה אך ורק אך ורק בית של צניעות בית של תורה, בית של ארקיות והנה צוררו הוא היה יודע צי וזה אולי קורה שאדם יודע סי אבל הוא הפך להיות איש שדה מאוד מאוד חייתי מאוד מאוד בהמי מאוד מאוד וולגרי יש פעמים שגם איש ציג חוזר מסדה והוא עייף מלא אכזבות והוא רעב שמא אבל כשהוא מגיע ורואה את יעקב והוא מבשל מזיד עדשים וחז"ל אמרו בגלל שבאותו יום נסתלק אברהם אבינו והעדשים העגלגלות הללו מזכירות את המחזוריות בעולם אז תחת להיות קנוע להיות צנוע ונכון שבגלל שהוא עייף אז הוא זקוק מאוד מאוד לאכילה מיידים הוא יכול לומר לי יעקב אחי עשה לי טובה תן לי קצת תבשיל חדשים אני ממש עייף והולך למות אבל ראו גם ראו על נינה מן האדום האדום הזה אומר בני עזרא אין עוד אחוגמה במקרא למילה על התנינה והוא צודק אומר רש"י אכן באמת במקרא אין עוד עליתנינה אלא כאן אבל במשנה אנחנו מוצאים אוסים את הגמלים והם מלעים אותם הרי שהלעתה היא מושג או דרך התנהלות של חיה מדברית אשר אוכלת בכמויות. הנה אומר לו יעקב, עשו אתה בכור והבכורות מקריבים קורבנות הם נבחרים הם שליחים של בני אדם לקדוש ברוך הוא. אתה צריך לדעת איך להתנהג. אי אפשר להתנהג כמו בהמה ולהיות נבחר. אלא צריך להתנהג אחרת. מה אומר לו עשו? תשמע אחי יעקב, יש הבדל עצום ביני ובינך. אתה חושב במושגים של חיי העולם הבא. ולכן אתה בעולם הזה מגביל את עצמך איך להתנהג, איך לדבר, איך ללבוש. כי אתה מאמין בחיי העולם הבא. אני אומר עשו, אני הולך למות. אין אני מאמין בעולם הבא. אני מאמין בעולם הזה שבו אני נמצא. לכן אותי לא מעניינת שום בכורה. אותי לא מעניין שום עבודת קורבמות ושום עבודת שמיים. אכילה היום, שתייה היום, חיים היום. לא מענה אותי מהמחר מחרתיים. הכל ושתוק מחר נמות. זוהי תפיסת עולם המנותקת מחיי עולם האמת והנצח. וזה החימוד וזה ההבדל. בן עשו ובן יעקב לכן והחי יתן לליבו שנראה את המנוח כיצד הוא מילדותו ועד זקנותו כי א משפחתו הנכבדה מאמין ודבק בשם למרות ייסוריו יודע שיש לו דרך אמת ואמונה אין זולתה כי יודע זה מעבר לא יותר הוא לא היה מוכר בכורה הוא היה מחפש את הבכורה הוא היה מחפש את הנבחרות, הוא היה מחפש את המצוות מעשים טובים. צורו כיצד רבקה ממני אומרת ליעקב, קצתי בחיי. אם יעקב לוקח בבנת חטא, כמה חיים קצת חיים שלי לא שווים שום דבר עם חי חס ושלום יעקב יקח מבנות חטא שהן מורת רוח מרדניות עבודות עבודה זרה אליוית במרד במעל והדרסה זימתיות מה החיים שלי שווים אם הוא הולך בדרך כזו קצתי קנה כתובה שמה אנחנו בנויים על קדושה רוב המקדש זה 100 עמות ואם חס ושלום לא הולכים בדרך השם אם חס ושלום האישה לא הולכת בדרך השם המקדש מתגמן מתקטן הקדושה מצטמקת ואנחנו צריכים דווקא באותם נשים שעליהם בנוי הבית היהודי להיות מקודשים להיות מקדש מהלך זקוף קומה קצתי בחיי אחרי שהצדיקים והצדיקות כל מה שהם רוצים זה קדושה בחיים זה אמיתיות זה ערקיות זה רוחניות זה תורה זה מצוות זה מעשים טובים זה צמיעות וזה שיר השירים השמה הקדוש ברוך הוא מורי ורבותיי ינחם את האבלים שלנו נחמה שלמה. הקדוש ברוך הוא יגדור בעד פרצתם והקדוש ברוך הוא יזכה אותם שיהיה להם מאורות במקום האור הזה שנסתלק נתעט והקדוש ברוך הוא יטיב אחר איתם ראשיתם השם יעריך מהם בטוב ושנותיהם בנעימים
אמן
הקדוש ברוך הוא יתמוך ויסעוד ויגמול לכל אחינו גומי חסדים אשר באים להצמיד, לנחם ולהתפלל בבית האבלים, שזה דבר אמיתי ונכון דרך השם שזה עולם חסדי ביניהם, עולם חשוב מאוד של חסד ואמונה. השם יגמור אתכם גמור טוב בעולם הזה ובעולם הבא ונצל את השעה הזו שהיא שעת רחמים, שהיא עת רצון, שעת הכנאה. נתפלל להבינו שבשמיים ענ השם. הרי רוחמרו סייענו לשוב בתשובה שלמה סלק שנאת חינם תוכנו תן בנו אהבת חינם חוץ ורחם עלך ישראל הנתונים לרדיפות למלחמות לטרור למצבים רוחניים מאוד מאוד מדעידים כי אנחנו עמך ונחלתך אנחנו בניך בני רחומך זהנו לשוב בתשובה ונזכה להיות בשלום ובשלווה ונזכה לראות בבניין בבניין מקדשנו בואו משיח צדקנו במהרב ימינו אמן נשמתו של המנוח צורה לצרור החיים