"החנוני על פנקסו נשבע ונוטל", במה עדיפים רישומי החנוני על רישומי הלקוחות?
כיצד מתיישב עם הכלל: "המוציא מחברו עליו הראיה"?
באילו נסיבות תקנו חז"ל שבועת הדיינים לחנוני שהרי השבועה מדאורייתא בד"כ הינה רק בשביל לפטור מתשלום?
האם יש להבחין בין רישומים המחייבים את בעל הפנקס לבין רישומיו המחייבים לכאורה אחרים?