האם מותר בשבת לתלוש חתיכות צמר גפן?

היום נתוודע לקניין מאוד מאוד נחוץ, מאוד חיוני כמעט לכל אדם. בני אדם נתקלים בו ולא תמיד מבינים אותו. ולא ייתכן ששלומי מוני ישראל אשר כל כך אמונים על ההלכה, לא יבינו ולא הכירו את הקניין שנקרא היום קניין סודר. מהו הקניין הסודר הזה שאדם נשקק לו לא עלינו בעת מיטה כשמישהו נפטר ותכף נראה למה או בעת שמחה בזמן הקידושים בעריכת הכתובה וכן אם יש בבית דין דיינו האדם נזקק לו וכאמור יכול האדם לעשות בו שימוש רב ביותר הם רק יכיר את הקניין הזה שנקרא קניין סודר. ובכן, לפי ההלכה, כשבני אדם באים בקשר עסקי, זה עם זה, והם רוצים להעביר זכויות או להעביר בעלויות על מכסים, אז לפי ההלכה להבדיל מהמשפט הכללי, אין צורך בחוזה ואחר כך ב עברת בעלות. אלא כל שהכונה עושה מעשה קניין העולם את העברת הבעלות של אותו נכס, הרי הבעלות עברה למרות שאין חוזה כתוב לפני כן ולמרות אולי אפילו שעדיין הכסף לא שולמורה לא שולמה אלא בהסכמת שניהם הבערות עברה מן המוכר אלא קונה אם נעשה מעשה כינן הולם. למשל, אם ראובן רוצה לקנות משמעון מטלטל מסוים רכב, אם יעשה את מעשה הקניין העולם, אז הבעלות עברה אף על פי שעדיין לא שלם, כי זה בהסכמת שניהם. שאם ש אם הכונה עושה מעשה קניין זה הביטוי של בירות דעת, זה הביטוי של עבת בעלות. לכן אם שמעון מוכר קרקע לאובן. אם הוא יעשה את המעשה קניין העולם לעברת בעלויות במקרקעין, אז א מתעת שניהם כבר עברה הבעלות אף על פי שלא היה חוזה ואף על פי שעדיין לא היה לו שום בטבו. אנחנו עכשיו לא מדברים מה תהיה עמדת ההלכה לאור החוק במדינת ישראל שבשביל עברת בעלות במקרקעין יה צורך גם בחוזה כתוב וגם ברשום בתעבור. זה בהזדמנות אבל בר עקרונית אם נעשה מעשה קניין הולם אז עברה הבעלות הבעיה הופכת להיות קשה כי בני אדם לא תמיד מתמצאים במעשה הקניינים המתאימים למטלטלין במעשה קניינים המטלטלים למקרקעין ואם אנחנו עוברים מהעברת בעלויות ומטלטלים ובמקרקעים ואנחנו מדברים על עבירת זכויות דברים יותר משתבכים בני אדם אינ יודעים איך עושים עשיקן הולם ואם אנחנו מדברים על התחייבויות שזה מתחייב לזה וזה מתחייב לזה אז העניינים מסתפכים מה הוא יהיה מעשה הקניין אשר יתן איזשהיא התחייבות בת תוקף ולכן אנחנו צריכים לדעת במקרה זה שיש מה שנקרא קניין סודר והוא שונה משאר כננים מתאים בשביל העברת בעלויות ומטלטלין בשביל העברת בעלויות ומקרקעין בשביל העברת בעלויות וזכויות ובשביל התחייבויות אם כי בהתחייבויות צריכים להיזהר לא או לדעת איך עושים מעשה קניין לגבי חייבויות שהם עלולות להיות קניין דברים דהיינו חייבות להתנהג או למ בהתנהגות מסוימת, אבל שוב זה נושא בפני עצמו שמצריך את ההבה המפרדת. אבל נחזור חזרה. יש מה שנקרא קניין סודר. מהוא קניין מסודר? זה שהוא כל כך פרגמטי, כל כך חשוב וחיוני ויכול לעזור לנו בהרבה מתחום החיים. יסודו בקנין חליפין. ומה זה קניין חליפין? לא אחת. יש ראובן בשמעון לזה יש שחורה ולאזה יש שחורה דווקא ראובן חפץ בשחורה של שמעון ושמעון חפץ בשחורה של ראובן אז עושים החלפות מה שהילדים קוראים החלפות ואז הנה גמרנו אלא שהילדים הם ברמה כזו של החלפות דהיינו אתה נותן לי את שלך ונותן לך את שלי את הג'ולות שלך וזה הג'ולות שלו ורק משעה שנגמרו החלפות אז נגמר שלהם העניין לא ככה עולמם של הבוגרים בעולמם של הבוגרים יודעים שמןרגע שנעשה מעשה קניין אז יש גמירות דעת למרות שלא נשלמה לא נשלמה עשקה במובן הטכני למשל אני אתן דוגמה מתאר עצמנו שראובן יש לו רכב מסוג זה וזה ושמעון יש לו רכב מסוג אחרש ראובן את שמעון ואומר לו שמעתי שיש חסו כזה וכזה אומר כן ואני דווקא מעוניין למכור אותו כי הוא לא משרט אותי הוא רכב מצוין אבל לא משרט אותי אבל אני דווקא מעוניין ברכב כמו שכך אומר דווקא אני מעוניין למכור אותו כמה אתה מוכר את הרכב שלך כמה אתה מוכר את הרכב שלך ראו שברוך השם מבחינת המחירים הם מסתדרים וזה בסדר ועכשיו רוצים לסיים את המעשה עסקה ולגמור אותה מידית מה עושה שמעון שהרכב שלו בביתו הוא במקרה נמצא כעת באירוע אומר אומן אוקיי תן לי את המפתח של הרכב שלך הוא נותן את המפתח של הרכב נוסע עמוק מה אמרנו הרכב של הובן כבר נקנה ונרחש על ידי שמעון אוטומטית באותו רגע ראובנו הופך להיות הבעלים על הרכב של שמעון בכל מקום שהוא אף על פי שלא משך אותו אף על פי שלא הפעיל אותו כי בדיני חליפין די בק שאחד הצדדים עושה את הפעולה, את מעשה הקניין, כדי שהצד השני יהיה קבול בעסקה. למה? כיוון שזה שנתן את רכבו להפעלה ולמעשה קניין הוא כאילו הקונה העוניין ברכב שנמצא אי שם. וזה שרכבו לא נמצא באותו מקום הוא נחשב כמו מוכר. שיספק סחורה מסוימת לקונה. משעה שהמוכר, הקונה הקנה את כליו אל המוכר, המוכר כבר גמרנו העביר את בעלותו אוטומטית בנכשו בכל מקום לטובת הכונה. זה נקרא חליפין. אז להבדיל מעולמם של הילדים הקטנים אין צורך בהשלמת החלפות בצורה טכנית לגמרי. זה נתן לזה את הג'ולות וזה נתן לזה את הג'ולות. אלא פשוט מן הרגע ש הכונה נתן למוכר את כליו, משך המוכר את הכלי, נקנה הנכשוכר לקונה בכל מקום שהוא עד כאן. אלא מה? הקניין הזה שנקרא קניח חליפין הלך והתפשט ונעשה מופשט יותר, פחות מורכב. ואז למשל אתן דוגמה שראובן ושמעון נמצאים במטוס וראובן שומע משמעון שיש לשמעון דירה במקום פלוני כך וכך אומר וואי וואי אני רוצה דווקא את המקום הזה שם יש בית מדרש ויש הכל זה קהילה נפלאה כמה אתה מוכר כך כך אוקיי אני רוצה ביצוע כעת במקום אומר איך צע כעת אנחנו במטוס איך מבצע אז אומר למדתי בית המדרש שאני הקונה נותן לך את הכלי שלי הנה אתה רואה את העת הכלי שלי אני מקנה לך את העת שלי ועכשיו ברגע שמשכת את העץ שלי נקנה לי הבית בכל מקום שהוא ואחר כך נעשה את ה את היתר הדברים תמורה אדמים שכבר אנחנו מסכמים עליהם כאל זה נקנה זה נקרא קניין סודר שהוא התפתחות מקניין חליפין שאם הכונה נותן כלי את כל אל המוכר משך המוכר את הכלי אולי נקנה נקנתה השחורה נקנה הנכס של המוכר הקונה בכל מקום הם עברת בעלות מלאה מלאה הוא מכאן יאמר עכשיו המוכר לכונה ומה אם העת הזה נשאר אצלי אומר תראה אם אם תרצה שישאר אך אני מקרה צריך אותו אחרי זה אני נתתי לך רק בשביל לעשות את מעשה הקניין אז אומר טוב קח לך אותו זאת אומרת שבקניין סודר שנקרא קניין סודר הקונה יכול לתת כלי למוכר רק לצורך ביצוע עד מעשה הקניין הוא מחזיר לו את את הכלי הזה כי מתנה על מת להחזיר שמה מתנה אבל הנכס של שמעון נקנה לקונה בכל מקום שהוא זה נקנה נקרא קניין סודר סודר זה כלי ואנחנו מוצאים את בועז אומר לגואל אתה יש לך זכות הגאולה לגאול את הקרקע של נעומי של משפחת נעומי עכשיו תמכור לי ושל איש נעלו. באותו רגע הוא לוקח את הנעל, את המנעל, לא בשביל לבזות אותו, אלא אומר לו, תגביע את המנעל, זה שלי אני הקונה. ההוא משך את המנעל. גמרנו, הזכות במקרקעין של הגואל עברה לטובת בועז. זה נקרא קנן מסודר. אז זה יכול להיות מנעל, זה יכול להיות כיפה. אתם רואים בחתונות, הרבנים החרדים נותנים את הכיפה. לא הכיפה שנשארים בלי כיפה. יש להם גבעת, יש להם כיפה או כיפה רצינית, יש גם בני אדם שנותנים את המצפ, את הממחתה, רק ככה שיהיה לא מגעי, שיהיה נקי. על כל פנים כלי שיכולים לתת אזי הוא מושך את הכלי ומתחייב. עכשיו רבותיי, למה חשובה הקניין הזה לרבים? בואו תראו רבותיי נתחיל קודם כל לשמחות. בשמחות החתן יושב לפני עריכת החופה והקידושים והרב ממלא את הכתובה ואומר שלו כמה הוא מתחיב לכלה מתוחות וכולי מזוני תשבת כתובה וכולי מי הוא הקונה הכלה מי מי הוא המקנה מי המתחייב הבעל החתן הרב נותן כלי לחתן הוא מושך את הכלי עת יכול להיות עת יכול להיות מטפחת וכולי מושך ועל זה שהוא משך התחייך בכל מה שכתוב בשטר הכתובה עבור הקלה אבל ריבונו של עולם, הכלה לא נמצאת שם, היא נמצאת בעולם. והעץ הזה הוא של הרם, הוא לא של הכלה. איך פתאום כל הקניין סודר הזה תופס? נעזר נעזוב רגע את המקרה הזה. אני רוצה לעזוב משמחה אמיתית, שמחה מרכאות. אני מקבל טלפון וואי יש עוד בשורה לא טובה. לא נפטר אבל עוד לא קברו אותו. ועכשיו הבן הוא בעל עסק, יש לו חנות, חנות מכולת מה הוא ישביט אותה מה יהיה עם הלקוחות עשו לו שהחנות מכולת תעבוד בשבעת מאבל אני אומר לו בטלפון שמע אתה לא מצא אצלי אתה רחוק ממני בבקשה עכשיו תעביר את כל השכויות האלה שלך לפועל שלך או לבן הגדול שלך אז הבן הגדול הוא הקונה זה שהוא רוצה לזכות אותו הבן הבן של יתן לך את העת שלו תגביע ועל זה שהגבעת את העץ שלו ככה הוא הקונה ואתה המקנה אז כל הזכויות שלך בין אם זה מקרקעין בין אם זה בין אם זה התחולה הכל עובר אליו שירות אחרי האבל אם תרצו עוד פעם שהוא ימכור תעשו אבל בינתיים זה שלו אז אתם רואים משלט רחוק יכולים להעביר עסקאות שפ פותרות לנו בעיות הלכתיות ועדיין רבותיי מדובר מדובר בקונה הבן הגדול שנותן עת ו איך קוראים והוא מעביר אליו את ה את כל הזכויות אומר לי אותו בן אותו בן שהוא שאביב נפטר שהמנכד שלו שהוא הבן שלו המכד ש נפטר הוא לא נמצא כאן לפניי מה מה עושים אמרתי לו אמרתי לו תגיד לי יש לי ידך איזה מישהו מבין עניין אומר כן אמרתי לו בבקשה עכשיו אתה שליח של הבן תקנה לו זכה את העת הזה לנכד הזה תן לאבא ועל ידי זה הוא יקנה את כל העניין אז הנה לכם הוא אדם צדדי זיכה את העת לנכד שהוא הקונה העביר את העת למוכר ואז שזה מקרה הבן שאמור להיות אבל והעביר את כל האש כך אליו שכרו רבותי כל העניין הזה כל עוד הוא עונן אם כבר מכי בבל גם הוא לא יכול לצע את העסקה הזו אנשים שרואים שהאבא גוסף עושים את זה ברמת הכפיסה אבל כאן זה כבר כמו שאומרים משחנו שלפחות בזמן עניינות יעשה את העניין הזה בני אדם זקוקים לזה זה הרבה בני אדם זקוקים לזה עכשיו אני חוזר חזרה אני חוזר חזרה לחתונה הכלה לא נמצאת מה עושה הרב הרב מזכה לה את העץ ונותן לחתן כי יק היא הזוכה והוא מתחייב בכל מה שכתוב בכתובה לטובת הכלה ואז זה טופס אבל גועוני בבל תיקנו גועוני בבל תיקנו שאין צורך בכלי של הקונה אלא בכלי שליח בית דין מדוע משום ונאמרו כמה טעמים אבל אחד הטעמים היה הקונה נותן את הכלי שלו למקנה המקנה זוכה בכלי לא מחזיר את הכלי הזה מילא אם זה שור פרה בחמור זה העסקה אבל זה הוא נותן לו את הערך לצורך מעשה הקניין זה לא ה מחדיר ואת נצויה והיו רבים על העניין הזה אבל שלח בית דין אין את הבעיה הזו השליח בית דין נותן לו את העת במקום הקונה הוא נותן לו את העת הוא נותן שהוא לוקח את העת מחיר וזה מה שקורה רבותיי שאתם רואים הרב העורך חופה וקידושין נותן תקייל אחד טען במקום האישה, במקום הכלה, אבל הוא פועל מתוח תקנת חכמים א תקנת הגאונים שהגונים אפשרו במקום הקונה שליח בית דין אבל מה לעשות שהרמב"ם והשולחן ערוך לא הזכירו את תקנת הגאונים הבית יוסף עוד הזכיר אותה בבית יוסף בסימן קצ ה חושפט אבל לא ברמת השולחן ערוך אומר הרמע כן הזכיר את זה בשעיף ג' נאמר ככה יקנה אחד כלי למוכר כדי שיקנה הלוקח אותו הממכר זכר לוקח ואפילו הקנהו שלא בפני הקונה אף על פי שקנה לו הכלי על מנת להחזירו נקנה המתח הלכה זו אתקות מילה במילה מדברי הרמבם בפרק ה מהלכות מכירה הלכה זן הרמה מוסיף כך הורגלו לעשות את הקניין המסודר של עדים אפילו בפני הקונה לפי שרוב הקניינים הן שלא בפני הקונה והדקנה המקח שלא בפני הקונה היינו במתנה וכ יוצא בזה זה ודאי נחלה אבל במקח שאפשר שאינו חפץ לקנות לא קנה או שניהם חוזרים ומור זה מעשים שבכל יום כמו ארמה בית דין שני בעלי דין הבית הדין מביא אותם לידי פשרה או לידי הבנות או לידי הסכמות אזי הוא לוקח את העת נותן לבעלה הדין למשוך את העת וזה מתחייב וזה מת חייב ואז הוא סוגר עשקה ביניהם פשרות וכל מיני השכמות והתחייבות שונות הכל נעשה באמצעות שלח בית דין זוהי תקנה של הגבעונים הרמבם לא לא דיבר על התקנה כתקנה הוא מאפשר שמישהו אחר יעזור אומר התשב כשמישהו אחר בא בתמונה ואואר לקונה הנה זה הכלי שלך הוא לא חייב לומר אבל זה מה שמשתמע זה הכלי שלך עכשיו אני נותן אותו בשמך אל המקנה המקנה מושך אותו ואז הסחורה או התחייבויות של המקנה עוברות אליך וזה מה שאני עושה תמיד בחופות אני אומר לעדים הנה תקחו את העת הזה תזכה עבור הכלה זה עכשיו של הכלה ירקונה יהיה זוכה תן אותו לחתן החתן מקנה קונה ואז הוא מתחייב בכל הזכויות לכלה מורי לא היה אומר את הדבר הזה כי זה היה מובן מאליו שלא הכב אבל אני אומר כדי לפרסם את הדבר כי בני אדם כבר לא מבינים במיוחד שכאמור רבנו לא הזכיר תקנת הגאונים ולכן אף על פי שבני אדם בדרך כלל מבינים שאם אדם נחלץ כאן עניין עוד יכול להועיל אבל כאן חייבים להבין את המשמעות ויש לזה אפילו נפקה מילה לפי תקנת הגאונים בית דין או שליח בית דין יכול לעשות את מעשה הקניין קניין סודר גם שלא בפני ה בפני הקונה ואילו או או שלא בפני הקונה רק מספיק שהמקנה מושך בקונה ואילו לפי רבנו משמע לא דווקא בפני הקונה אלא אם כן יזכה עבור עבור הקונה את הכלי הזה כך לכאורה כך לכאורה אתה מדייק לכן לסיכום קניין סודר למרות שבה עודותיו זה נראה מסובך במובן הפרגמטי הוא קל ומועיל ופשוט ובני אדם זקוקים לו שכל מי שרוצה לזכות בנחסים, בזכויות, בשחורה מפלוני או בתחייבויות מסוימות שיכולות להיכנות מעשה קניין, אז הכונה נותן למקנה או למתחייב כלי, לא פירות אלא כלי ואז הוא מושך את הכלי המקנה והמקנה עבר בעלות אלא קונה אוטומטית, אוטומטית מיידית כן חיבות בעל התוקף וכן כל כיוצא בזה וכאמור בני אדם זקוקים לדעת את העניין הזה הן בגלל שבימי עבר לא אחת זקוקים מזה הן בגלל שבכל שמחה כל חתן זקוק לדעת העניין הזה והן בגלל שבית דין וכל כיוצא בזה מרבים מאוד מאוד להשתמש בקנן סודר ולפחות בני אדם צריכים להבין את המשמעות של העניין רבי חנקש