האם זה נכלל במסגרת איסור מלאכת קורע?
האם נאמר פטור אבל אסור כמו דין קורע שלא ע"מ לתפור או קורע בחמתו?
האם ניתן לומר שהיות ופעולת תלישת הצמר לא ניתן לתפור וע"ז לא חל איסור קורע ולכן יהיה מותר?
15/08/08 י"ד אב התשס"ח
המקור מסביר את מושג "קניין סודר" בהלכה. זהו מעשה סמלי, לרוב באמצעות חפץ, המאפשר העברת בעלות או התחייבות ללא צורך בחוזה פורמלי או בנוכחות הצדדים. השימוש בקניין זה רלוונטי במצבים שונים כמו נישואין, עסקאות מרחוק ואפילו בעת אבל. המקור מדגיש את יעילותו ופשטותו של קניין סודר, ומציין את השימוש הרב בו על ידי בתי דין. הוא גם מבאר את התפתחותו מקניין חליפין ואת תקנת הגאונים הנוגעת לשימוש בשליח בית דין בביצועו.
קובץ שמע - מלא
תמצית מקור "הטקסט שהודבק" - דיון הלכתי בנושא מסטיק
מסמך זה מסכם את הנושאים העיקריים והרעיונות החשובים העולים מתוך הטקסט המצורף, העוסק בהיבטים הלכתיים שונים הקשורים לשימוש במסטיק.
נושאים מרכזיים:
- ברכה על מסטיק ממותק:
- קיימת מחלוקת בין הפוסקים האם יש לברך על מסטיק המצופה בשכבה דקה של סוכר.
- דעה אחת: יש לברך "שהכל נהיה בדברו" בגלל הסוכר, שהוא העיקר בעיני ילדים וגם מבוגרים נהנים ממנו. הרב עובדיה יוסף פוסק כך.
- ציטוט: "הרבה מן הפוסקים אומרים שמברך בגלל הסוכר שהכל נהיה בדברו. וכך פוסק גם רבודה יוסף וכך נראים הדברים שזוהי ההלכה".
- דעה שנייה: אין לברך על הסוכר משום שהוא טפל לעיסת הגומי, שהיא העיקר במסטיק, שמטרתו עיסוי החניכיים.
- ציטוט: "אף על פי שישכבה דקה של סוכר מאחר ויש לנו כלל עיקר ותפל אזי דנים את הדין לפי העיקר ולא לפי התפל".
- ההשוואה לסוכריה מצופה בשוקולד או אגוז מצופה בסוכר מחזקת את הדעה שיש לברך על המסטיק הממותק "שהכל", שכן במקרים אלו מברכים על הציפוי או על הפרי עצמו בנפרד, ואין דין של עיקר וטפל מוחלט.
- ההתייחסות לילדים, שמעריכים בעיקר את הטעם המתוק, תומכת גם היא בברכה על הסוכר.
- לעיסת מסטיק בצומות:
- קיימות שלוש דרגות של תעניות: יום כיפור (חמור מדאורייתא), תשעה באב (חמור מדרבנן עם איסורי הנאה) ותעניות ציבור (קלות יותר מדרבנן).
- יום כיפור: אסור ללעוס מסטיק, גם אם הוא ללא טעם וריח, בגלל חומרת היום ואיסור כל הנאה, כולל הנאת טעם וריח.
- תשעה באב: לדעת הרב עובדיה יוסף, אסור ללעוס מסטיק ממותק או בעל טעם וריח, מכיוון שגם בתשעה באב יש איסור הנאה.
- ציטוט: "הרעות יוסף אומר שלפי מרן אין התר בתשעה ב שאר התעניות כן אבל בתשאב האב אם הוא לועס כנמון הוא שאר בשמים בעצם מתוק לחלך גלונו ולפלוט גם כן אסור כי הוא אסור גם כן בהנאה כמו ביום הכיפורים רק זה מן התורה וזה מדרבנן".
- שאר התעניות (תעניות ציבור):הרמ"א מתיר ללעוס עץ קינמון ושאר בשמים או עץ מתוק ולכלך את הגרון ואז לירוק, מלבד ביום כיפור.
- ציטוט: "הגהה הוא מותר ללאוס עשה עשה כי נמון הוא שאר בשמים ועץ מתוק ללכלח גרונו ולפלוט מלבד ביום הכיפורים דעסור".
- עם זאת, מסטיק ממותק נאסר גם בתעניות אלו לדעת הרב עובדיה יוסף, כיוון שיש בו מתיקות שנבלעת ומהווה подобие לאכילה.
- ציטוט: "אבל אם הוא לוקח את הגומישה כשהוא ממותק אז זה משהו אחר הוא אומר סוף סוף יש הנאה וזה גם נבלע בגרון וזה כמו מאכל מאכל סוכרי ובאמת לגבי העניין הזה שלעיסת מסטיק שהוא ממותק וסוכרי שאפילו בשאר טעניות אסור זה נכון שזה דבר אסור אם הוא בולע".
- גם לעיסה שאינה ממותקת עלולה להיות בעייתית, שכן מנהג לחלח את הפה בבוקר בתענית ציבור אינו כשר אם הוא רגיל בכך, מחשש לבליעת מים או בגלל הנאת הלחות בפה.
- בנוגע למסטיק ללא טעם וריח בתשעה באב ושאר צומות, יש מקום להתיר, במיוחד אם מטרתו רק עיסוי החניכיים. יש לנהוג בצניעות כדי שאחרים לא יחשבו שאוכלים.
- ציטוט: "אם מדובר בגומי לאישה אדיי הגומלישה הזה מאחר ואחרי ששר ההמתיקות כבר אין בו טעם ולא ריח ו בכל כל תכליתו הוא העסוי שלחניכיים והעסקה העצמית של האדם לבירדם בכיוצא בדברים האלה הרי לכאורה מותר לפחות לפחות בתשעה באב בשאר צומות ובשעה באב שיש מקום להתיר על יום הכיפורים צריך לחקוך בדבר אבל מותר כך נראים הדברים".
- לעיסת מסטיק בשבת:
- בתוספתא מותר ללעוס "מסתכלה" (שרף של אילן שנקרא מסחר, שממנו התגלגל השם מסטיק) בשבת לצורך העברת ריח הפה, אך אסור לצורך רפואה (גזירת שחיקת סממנים).
- ההלכה נפסקת כך בשולחן ערוך וברמב"ם.
- השאלה לגבי מסטיק מודרני היא האם הוא נחשב רק גומי לעיסה ללא טעם וריח, או שיש בו טעם וריח.
- האיסור להדביק מסטיק במקומות ציבוריים:
- הדבקת מסטיק משומש מתחת לשולחנות, באוטובוסים וכדומה גורמת נזק גדול לאחרים, שעלולים להידבק בו בבגדיהם.
- הכותב חווה זאת באופן אישי כאשר מסטיק הדביק למעילו החדש וגרם לו נזק.
- אדם המדביק מסטיק ברשות הרבים עובר עבירה חמורה של היזק.
- ציטוט: "סוף סוף הם גורמים נזק לבריות ואדם כזה עובר עבירה חמורה שהוא מזיק את רשות הרבים".
- ישנה אפשרות לחייב אותו בדיני ממונות על הנזק, אם כי הדבר אינו חד משמעי כמו במקרה של בור שגרם למוות. מכל מקום, בדיני שמיים הדבר אסור.
- איסור לעיסת מסטיק בבית הכנסת ובזמן תפילה:
- אסור לעוס מסטיק בבית הכנסת או בזמן התפילה, אפילו בבית.
- הדבר נחשב לחוסר כבוד למקום הקדוש ולחוסר הכנה ראויה לתפילה.
- ציטוט: "ולכן הם מלהזכיר חס ושלום להשתמש בחיזן או מסטיק בבית כנסת או בזמן תפילה אפילו בבית".
נקודות חשובות נוספות:
- בנוגע ליום כיפור, אפילו לעיסת מאכלים מרים שאינם ראויים לאכילה אסורה מחשש להרבות ברוק, למרות שבליעת רוק עצמי מותרת. יש הסוברים שהאיסור הוא גם בגלל הטעם והריח, שהם סוג של הנאה.
- אם מותר ללעוס מסטיק ללא טעם וריח בתשעה באב, יש לעשות זאת בצנעה כדי למנוע חשד שאוכלים. אם המסטיק נלעס מערב תשעה באב ואין בו טעם וריח, ייתכן שאפשר להמשיך ללעוס אותו בצנעה לצורך עיסוי החניכיים.
המסמך מציג דיון מקיף בנושאים הלכתיים שונים הקשורים למסטיק, תוך הבאת דעות שונות של פוסקים ונימוקים להם. הוא מדגיש את הצורך להתחשב בחומרת התעניות השונות, בטיב המסטיק (ממותק או לא), ובנזק שעלול להיגרם כתוצאה משימוש לא נאות בו במקומות ציבוריים ובזמני תפיל
Question1
מהו קניין סודר ומדוע הוא חשוב?
Answer1
קניין סודר הוא סוג של קניין המהווה התפתחות מקניין חליפין, והוא כלי פרגמטי, חשוב וחיוני המאפשר העברת בעלות על נכסים, זכויות והתחייבויות באופן פשוט יחסית, ללא צורך בחוזה כתוב מראש. הוא חשוב במיוחד במצבים שונים בחיי היום-יום, כגון בעת שמחה (קידושין), בעת אבל (העברת זכויות בעסק), ובבית דין (לצורך פשרה והסכמות).
Question2
מהו הבסיס ההלכתי של קניין סודר?
Answer2
הבסיס ההלכתי של קניין סודר הוא קניין חליפין. בקניין חליפין, העברת בעלות מתבצעת על ידי חילופי חפצים בין הצדדים. קניין סודר התפתח מכך, וכיום די בכך שהקונה נותן חפץ כלשהו (כלי) למוכר, והמוכר מושך את הכלי, כדי שהבעלות על הנכס או הזכות תעבור לקונה באופן מידי, גם אם הנכס עצמו אינו מועבר באותו רגע, וגם אם התמורה טרם שולמה (בהסכמת הצדדים).
Question3
כיצד מתבצע קניין סודר הלכה למעשה?
Answer3
כדי לבצע קניין סודר, הקונה נותן חפץ כלשהו ("כלי") למוכר. המוכר מושך את הכלי. מרגע שהמוכר משך את הכלי, הבעלות על הנכס או הזכות אותה רוצה הקונה לרכוש עוברת לקונה באופן אוטומטי ומיידי, בכל מקום שהיא נמצאת. לאחר מכן, הצדדים יכולים להסדיר את יתר הפרטים, כגון תשלום התמורה.
Question4
מה ההבדל בין קניין חליפין רגיל לקניין סודר?
Answer4
בקניין חליפין רגיל, נהוג שהצדדים מחליפים חפצים באופן ישיר ובאותו רגע, בדומה להחלפת גולות בין ילדים. בקניין סודר, אין צורך בחילוף מלא ומיידי של הנכסים. די בכך שהקונה נותן כלי למוכר, והמוכר מושך אותו, כדי שהעברת הבעלות תתבצע, גם אם הנכס המקורי נשאר אצל המוכר באותו רגע.
Question5
כיצד משתמשים בקניין סודר בקידושין (חתונה)?
Answer5
בקידושין, הרב נותן כלי (כגון עט או מטפחת) לחתן. החתן מושך את הכלי, ובכך הוא מתחייב לכל התנאים הכתובים בכתובה לטובת הכלה, אף על פי שהכלה אינה נוכחת במקום. במקרה זה, הכלה נחשבת כקונה (הזוכה לזכויות), והחתן כמוכר (המתחייב).
Question 6
כיצד ניתן להשתמש בקניין סודר במצבי אבל?
Answer6
במצב אבל, כאשר אדם נפטר ובני משפחתו צריכים להעביר זכויות בעסק או בנכסים אחרים באופן מידי, ניתן להשתמש בקניין סודר מרחוק. הבן (הקונה) יכול לתת כלי לאדם אחר (שליח), והאב (המוכר) מושך את הכלי, ובכך עוברות כל הזכויות לבן, גם אם האב עדיין לא נקבר.
Question 7
מה תפקידו של "שליח בית דין" בקניין סודר, ומהי המחלוקת בנושא?
Answer7
בתקנת גאוני בבל, הוכנס השימוש ב"שליח בית דין" לצורך קניין סודר, במיוחד במקרים בהם הקונה אינו נוכח (כמו בקידושין). השליח (לרוב הרב) מקבל כלי מהקונה (או פועל בשמו), נותן אותו למוכר (או המתחייב), והמוכר מושך אותו, ובכך מתבצע הקניין לטובת הקונה. הרמב"ם והשולחן ערוך לא הזכירו תקנה זו במפורש, מה שיצר מחלוקת. הרמ"א הזכיר את המנהג של שימוש בכלי של אחר לצורך קניין גם שלא בפני הקונה, אך יש הבדלים בהבנה האם נדרש שהכלי יהיה של הקונה או שדי בכלי של השליח.
Question 8
באילו עוד הקשרים משתמשים בקניין סודר?
Answer 8
בנוסף לקידושין ומצבי אבל, קניין סודר משמש רבות בבתי דין לצורך השגת פשרות, הסכמות והתחייבויות בין בעלי דין. בית הדין יכול לקחת כלי ולתת אותו לאחד הצדדים למשוך, ובכך ליצור התחייבות תקפה בין הצדדים. באופן כללי, כל מי שרוצה לזכות בנכסים, זכויות או לקבל התחייבות תקפה יכול להשתמש בקניין סודר על ידי מתן כלי למקנה או למתחייב ומשיכתו על ידו.
Full text
היום נתוודע לקניין מאוד מאוד נחוץ, מאוד חיוני כמעט לכל אדם. בני אדם נתקלים בו ולא תמיד מבינים אותו. ולא ייתכן ששלומי מוני ישראל אשר כל כך אמונים על ההלכה, לא יבינו ולא הכירו את הקניין שנקרא היום קניין סודר. מהו הקניין הסודר הזה שאדם נשקק לו לא עלינו בעת מיטה כשמישהו נפטר ותכף נראה למה או בעת שמחה בזמן הקידושים בעריכת הכתובה וכן אם יש בבית דין דיינו האדם נזקק לו וכאמור יכול האדם לעשות בו שימוש רב ביותר הם רק יכיר את הקניין הזה שנקרא קניין סודר. ובכן, לפי ההלכה, כשבני אדם באים בקשר עסקי, זה עם זה, והם רוצים להעביר זכויות או להעביר בעלויות על מכסים, אז לפי ההלכה להבדיל מהמשפט הכללי, אין צורך בחוזה ואחר כך ב עברת בעלות. אלא כל שהכונה עושה מעשה קניין העולם את העברת הבעלות של אותו נכס, הרי הבעלות עברה למרות שאין חוזה כתוב לפני כן ולמרות אולי אפילו שעדיין הכסף לא שולמורה לא שולמה אלא בהסכמת שניהם הבערות עברה מן המוכר אלא קונה אם נעשה מעשה כינן הולם. למשל, אם ראובן רוצה לקנות משמעון מטלטל מסוים רכב, אם יעשה את מעשה הקניין העולם, אז הבעלות עברה אף על פי שעדיין לא שלם, כי זה בהסכמת שניהם. שאם ש אם הכונה עושה מעשה קניין זה הביטוי של בירות דעת, זה הביטוי של עבת בעלות. לכן אם שמעון מוכר קרקע לאובן. אם הוא יעשה את המעשה קניין העולם לעברת בעלויות במקרקעין, אז א מתעת שניהם כבר עברה הבעלות אף על פי שלא היה חוזה ואף על פי שעדיין לא היה לו שום בטבו. אנחנו עכשיו לא מדברים מה תהיה עמדת ההלכה לאור החוק במדינת ישראל שבשביל עברת בעלות במקרקעין יה צורך גם בחוזה כתוב וגם ברשום בתעבור. זה בהזדמנות אבל בר עקרונית אם נעשה מעשה קניין הולם אז עברה הבעלות הבעיה הופכת להיות קשה כי בני אדם לא תמיד מתמצאים במעשה הקניינים המתאימים למטלטלין במעשה קניינים המטלטלים למקרקעין ואם אנחנו עוברים מהעברת בעלויות ומטלטלים ובמקרקעים ואנחנו מדברים על עבירת זכויות דברים יותר משתבכים בני אדם אינ יודעים איך עושים עשיקן הולם ואם אנחנו מדברים על התחייבויות שזה מתחייב לזה וזה מתחייב לזה אז העניינים מסתפכים מה הוא יהיה מעשה הקניין אשר יתן איזשהיא התחייבות בת תוקף ולכן אנחנו צריכים לדעת במקרה זה שיש מה שנקרא קניין סודר והוא שונה משאר כננים מתאים בשביל העברת בעלויות ומטלטלין בשביל העברת בעלויות ומקרקעין בשביל העברת בעלויות וזכויות ובשביל התחייבויות אם כי בהתחייבויות צריכים להיזהר לא או לדעת איך עושים מעשה קניין לגבי חייבויות שהם עלולות להיות קניין דברים דהיינו חייבות להתנהג או למ בהתנהגות מסוימת, אבל שוב זה נושא בפני עצמו שמצריך את ההבה המפרדת. אבל נחזור חזרה. יש מה שנקרא קניין סודר. מהוא קניין מסודר? זה שהוא כל כך פרגמטי, כל כך חשוב וחיוני ויכול לעזור לנו בהרבה מתחום החיים. יסודו בקנין חליפין. ומה זה קניין חליפין? לא אחת. יש ראובן בשמעון לזה יש שחורה ולאזה יש שחורה דווקא ראובן חפץ בשחורה של שמעון ושמעון חפץ בשחורה של ראובן אז עושים החלפות מה שהילדים קוראים החלפות ואז הנה גמרנו אלא שהילדים הם ברמה כזו של החלפות דהיינו אתה נותן לי את שלך ונותן לך את שלי את הג'ולות שלך וזה הג'ולות שלו ורק משעה שנגמרו החלפות אז נגמר שלהם העניין לא ככה עולמם של הבוגרים בעולמם של הבוגרים יודעים שמןרגע שנעשה מעשה קניין אז יש גמירות דעת למרות שלא נשלמה לא נשלמה עשקה במובן הטכני למשל אני אתן דוגמה מתאר עצמנו שראובן יש לו רכב מסוג זה וזה ושמעון יש לו רכב מסוג אחרש ראובן את שמעון ואומר לו שמעתי שיש חסו כזה וכזה אומר כן ואני דווקא מעוניין למכור אותו כי הוא לא משרט אותי הוא רכב מצוין אבל לא משרט אותי אבל אני דווקא מעוניין ברכב כמו שכך אומר דווקא אני מעוניין למכור אותו כמה אתה מוכר את הרכב שלך כמה אתה מוכר את הרכב שלך ראו שברוך השם מבחינת המחירים הם מסתדרים וזה בסדר ועכשיו רוצים לסיים את המעשה עסקה ולגמור אותה מידית מה עושה שמעון שהרכב שלו בביתו הוא במקרה נמצא כעת באירוע אומר אומן אוקיי תן לי את המפתח של הרכב שלך הוא נותן את המפתח של הרכב נוסע עמוק מה אמרנו הרכב של הובן כבר נקנה ונרחש על ידי שמעון אוטומטית באותו רגע ראובנו הופך להיות הבעלים על הרכב של שמעון בכל מקום שהוא אף על פי שלא משך אותו אף על פי שלא הפעיל אותו כי בדיני חליפין די בק שאחד הצדדים עושה את הפעולה, את מעשה הקניין, כדי שהצד השני יהיה קבול בעסקה. למה? כיוון שזה שנתן את רכבו להפעלה ולמעשה קניין הוא כאילו הקונה העוניין ברכב שנמצא אי שם. וזה שרכבו לא נמצא באותו מקום הוא נחשב כמו מוכר. שיספק סחורה מסוימת לקונה. משעה שהמוכר, הקונה הקנה את כליו אל המוכר, המוכר כבר גמרנו העביר את בעלותו אוטומטית בנכשו בכל מקום לטובת הכונה. זה נקרא חליפין. אז להבדיל מעולמם של הילדים הקטנים אין צורך בהשלמת החלפות בצורה טכנית לגמרי. זה נתן לזה את הג'ולות וזה נתן לזה את הג'ולות. אלא פשוט מן הרגע ש הכונה נתן למוכר את כליו, משך המוכר את הכלי, נקנה הנכשוכר לקונה בכל מקום שהוא עד כאן. אלא מה? הקניין הזה שנקרא קניח חליפין הלך והתפשט ונעשה מופשט יותר, פחות מורכב. ואז למשל אתן דוגמה שראובן ושמעון נמצאים במטוס וראובן שומע משמעון שיש לשמעון דירה במקום פלוני כך וכך אומר וואי וואי אני רוצה דווקא את המקום הזה שם יש בית מדרש ויש הכל זה קהילה נפלאה כמה אתה מוכר כך כך אוקיי אני רוצה ביצוע כעת במקום אומר איך צע כעת אנחנו במטוס איך מבצע אז אומר למדתי בית המדרש שאני הקונה נותן לך את הכלי שלי הנה אתה רואה את העת הכלי שלי אני מקנה לך את העת שלי ועכשיו ברגע שמשכת את העץ שלי נקנה לי הבית בכל מקום שהוא ואחר כך נעשה את ה את היתר הדברים תמורה אדמים שכבר אנחנו מסכמים עליהם כאל זה נקנה זה נקרא קניין סודר שהוא התפתחות מקניין חליפין שאם הכונה נותן כלי את כל אל המוכר משך המוכר את הכלי אולי נקנה נקנתה השחורה נקנה הנכס של המוכר הקונה בכל מקום הם עברת בעלות מלאה מלאה הוא מכאן יאמר עכשיו המוכר לכונה ומה אם העת הזה נשאר אצלי אומר תראה אם אם תרצה שישאר אך אני מקרה צריך אותו אחרי זה אני נתתי לך רק בשביל לעשות את מעשה הקניין אז אומר טוב קח לך אותו זאת אומרת שבקניין סודר שנקרא קניין סודר הקונה יכול לתת כלי למוכר רק לצורך ביצוע עד מעשה הקניין הוא מחזיר לו את את הכלי הזה כי מתנה על מת להחזיר שמה מתנה אבל הנכס של שמעון נקנה לקונה בכל מקום שהוא זה נקנה נקרא קניין סודר סודר זה כלי ואנחנו מוצאים את בועז אומר לגואל אתה יש לך זכות הגאולה לגאול את הקרקע של נעומי של משפחת נעומי עכשיו תמכור לי ושל איש נעלו. באותו רגע הוא לוקח את הנעל, את המנעל, לא בשביל לבזות אותו, אלא אומר לו, תגביע את המנעל, זה שלי אני הקונה. ההוא משך את המנעל. גמרנו, הזכות במקרקעין של הגואל עברה לטובת בועז. זה נקרא קנן מסודר. אז זה יכול להיות מנעל, זה יכול להיות כיפה. אתם רואים בחתונות, הרבנים החרדים נותנים את הכיפה. לא הכיפה שנשארים בלי כיפה. יש להם גבעת, יש להם כיפה או כיפה רצינית, יש גם בני אדם שנותנים את המצפ, את הממחתה, רק ככה שיהיה לא מגעי, שיהיה נקי. על כל פנים כלי שיכולים לתת אזי הוא מושך את הכלי ומתחייב. עכשיו רבותיי, למה חשובה הקניין הזה לרבים? בואו תראו רבותיי נתחיל קודם כל לשמחות. בשמחות החתן יושב לפני עריכת החופה והקידושים והרב ממלא את הכתובה ואומר שלו כמה הוא מתחיב לכלה מתוחות וכולי מזוני תשבת כתובה וכולי מי הוא הקונה הכלה מי מי הוא המקנה מי המתחייב הבעל החתן הרב נותן כלי לחתן הוא מושך את הכלי עת יכול להיות עת יכול להיות מטפחת וכולי מושך ועל זה שהוא משך התחייך בכל מה שכתוב בשטר הכתובה עבור הקלה אבל ריבונו של עולם, הכלה לא נמצאת שם, היא נמצאת בעולם. והעץ הזה הוא של הרם, הוא לא של הכלה. איך פתאום כל הקניין סודר הזה תופס? נעזר נעזוב רגע את המקרה הזה. אני רוצה לעזוב משמחה אמיתית, שמחה מרכאות. אני מקבל טלפון וואי יש עוד בשורה לא טובה. לא נפטר אבל עוד לא קברו אותו. ועכשיו הבן הוא בעל עסק, יש לו חנות, חנות מכולת מה הוא ישביט אותה מה יהיה עם הלקוחות עשו לו שהחנות מכולת תעבוד בשבעת מאבל אני אומר לו בטלפון שמע אתה לא מצא אצלי אתה רחוק ממני בבקשה עכשיו תעביר את כל השכויות האלה שלך לפועל שלך או לבן הגדול שלך אז הבן הגדול הוא הקונה זה שהוא רוצה לזכות אותו הבן הבן של יתן לך את העת שלו תגביע ועל זה שהגבעת את העץ שלו ככה הוא הקונה ואתה המקנה אז כל הזכויות שלך בין אם זה מקרקעין בין אם זה בין אם זה התחולה הכל עובר אליו שירות אחרי האבל אם תרצו עוד פעם שהוא ימכור תעשו אבל בינתיים זה שלו אז אתם רואים משלט רחוק יכולים להעביר עסקאות שפ פותרות לנו בעיות הלכתיות ועדיין רבותיי מדובר מדובר בקונה הבן הגדול שנותן עת ו איך קוראים והוא מעביר אליו את ה את כל הזכויות אומר לי אותו בן אותו בן שהוא שאביב נפטר שהמנכד שלו שהוא הבן שלו המכד ש נפטר הוא לא נמצא כאן לפניי מה מה עושים אמרתי לו אמרתי לו תגיד לי יש לי ידך איזה מישהו מבין עניין אומר כן אמרתי לו בבקשה עכשיו אתה שליח של הבן תקנה לו זכה את העת הזה לנכד הזה תן לאבא ועל ידי זה הוא יקנה את כל העניין אז הנה לכם הוא אדם צדדי זיכה את העת לנכד שהוא הקונה העביר את העת למוכר ואז שזה מקרה הבן שאמור להיות אבל והעביר את כל האש כך אליו שכרו רבותי כל העניין הזה כל עוד הוא עונן אם כבר מכי בבל גם הוא לא יכול לצע את העסקה הזו אנשים שרואים שהאבא גוסף עושים את זה ברמת הכפיסה אבל כאן זה כבר כמו שאומרים משחנו שלפחות בזמן עניינות יעשה את העניין הזה בני אדם זקוקים לזה זה הרבה בני אדם זקוקים לזה עכשיו אני חוזר חזרה אני חוזר חזרה לחתונה הכלה לא נמצאת מה עושה הרב הרב מזכה לה את העץ ונותן לחתן כי יק היא הזוכה והוא מתחייב בכל מה שכתוב בכתובה לטובת הכלה ואז זה טופס אבל גועוני בבל תיקנו גועוני בבל תיקנו שאין צורך בכלי של הקונה אלא בכלי שליח בית דין מדוע משום ונאמרו כמה טעמים אבל אחד הטעמים היה הקונה נותן את הכלי שלו למקנה המקנה זוכה בכלי לא מחזיר את הכלי הזה מילא אם זה שור פרה בחמור זה העסקה אבל זה הוא נותן לו את הערך לצורך מעשה הקניין זה לא ה מחדיר ואת נצויה והיו רבים על העניין הזה אבל שלח בית דין אין את הבעיה הזו השליח בית דין נותן לו את העת במקום הקונה הוא נותן לו את העת הוא נותן שהוא לוקח את העת מחיר וזה מה שקורה רבותיי שאתם רואים הרב העורך חופה וקידושין נותן תקייל אחד טען במקום האישה, במקום הכלה, אבל הוא פועל מתוח תקנת חכמים א תקנת הגאונים שהגונים אפשרו במקום הקונה שליח בית דין אבל מה לעשות שהרמב"ם והשולחן ערוך לא הזכירו את תקנת הגאונים הבית יוסף עוד הזכיר אותה בבית יוסף בסימן קצ ה חושפט אבל לא ברמת השולחן ערוך אומר הרמע כן הזכיר את זה בשעיף ג' נאמר ככה יקנה אחד כלי למוכר כדי שיקנה הלוקח אותו הממכר זכר לוקח ואפילו הקנהו שלא בפני הקונה אף על פי שקנה לו הכלי על מנת להחזירו נקנה המתח הלכה זו אתקות מילה במילה מדברי הרמבם בפרק ה מהלכות מכירה הלכה זן הרמה מוסיף כך הורגלו לעשות את הקניין המסודר של עדים אפילו בפני הקונה לפי שרוב הקניינים הן שלא בפני הקונה והדקנה המקח שלא בפני הקונה היינו במתנה וכ יוצא בזה זה ודאי נחלה אבל במקח שאפשר שאינו חפץ לקנות לא קנה או שניהם חוזרים ומור זה מעשים שבכל יום כמו ארמה בית דין שני בעלי דין הבית הדין מביא אותם לידי פשרה או לידי הבנות או לידי הסכמות אזי הוא לוקח את העת נותן לבעלה הדין למשוך את העת וזה מתחייב וזה מת חייב ואז הוא סוגר עשקה ביניהם פשרות וכל מיני השכמות והתחייבות שונות הכל נעשה באמצעות שלח בית דין זוהי תקנה של הגבעונים הרמבם לא לא דיבר על התקנה כתקנה הוא מאפשר שמישהו אחר יעזור אומר התשב כשמישהו אחר בא בתמונה ואואר לקונה הנה זה הכלי שלך הוא לא חייב לומר אבל זה מה שמשתמע זה הכלי שלך עכשיו אני נותן אותו בשמך אל המקנה המקנה מושך אותו ואז הסחורה או התחייבויות של המקנה עוברות אליך וזה מה שאני עושה תמיד בחופות אני אומר לעדים הנה תקחו את העת הזה תזכה עבור הכלה זה עכשיו של הכלה ירקונה יהיה זוכה תן אותו לחתן החתן מקנה קונה ואז הוא מתחייב בכל הזכויות לכלה מורי לא היה אומר את הדבר הזה כי זה היה מובן מאליו שלא הכב אבל אני אומר כדי לפרסם את הדבר כי בני אדם כבר לא מבינים במיוחד שכאמור רבנו לא הזכיר תקנת הגאונים ולכן אף על פי שבני אדם בדרך כלל מבינים שאם אדם נחלץ כאן עניין עוד יכול להועיל אבל כאן חייבים להבין את המשמעות ויש לזה אפילו נפקה מילה לפי תקנת הגאונים בית דין או שליח בית דין יכול לעשות את מעשה הקניין קניין סודר גם שלא בפני ה בפני הקונה ואילו או או שלא בפני הקונה רק מספיק שהמקנה מושך בקונה ואילו לפי רבנו משמע לא דווקא בפני הקונה אלא אם כן יזכה עבור עבור הקונה את הכלי הזה כך לכאורה כך לכאורה אתה מדייק לכן לסיכום קניין סודר למרות שבה עודותיו זה נראה מסובך במובן הפרגמטי הוא קל ומועיל ופשוט ובני אדם זקוקים לו שכל מי שרוצה לזכות בנחסים, בזכויות, בשחורה מפלוני או בתחייבויות מסוימות שיכולות להיכנות מעשה קניין, אז הכונה נותן למקנה או למתחייב כלי, לא פירות אלא כלי ואז הוא מושך את הכלי המקנה והמקנה עבר בעלות אלא קונה אוטומטית, אוטומטית מיידית כן חיבות בעל התוקף וכן כל כיוצא בזה וכאמור בני אדם זקוקים לדעת את העניין הזה הן בגלל שבימי עבר לא אחת זקוקים מזה הן בגלל שבכל שמחה כל חתן זקוק לדעת העניין הזה והן בגלל שבית דין וכל כיוצא בזה מרבים מאוד מאוד להשתמש בקנן סודר ולפחות בני אדם צריכים להבין את המשמעות של העניין רבי חנקש