של מי הבעלות על פרות אילן שענפיו נוטים לשדה חברו?

שאל השואל אם יש לו שכן ולשכן יש אילנות אשר ענפיהם עמוסים פירות והם נוטים לרשות שלו וכל הזמן יש נשורת של פירות לתוך הרשות שלו מה הדין עם הפירות הללו האם הוא רשאי ליטול אותם לעצמם לעצמו או לא? ובכן רבנו בפרק עשירי מהלכות שכנים הלכה שביעית מי שהיה לו בור בתוך שדהו ובא חברו ונתה אילן בתוך שדהו קרוב לבור חברו אין בעל הבור יכול לעקב עליו ולומר לו הרי שורשי האילן נכנסים לבור שלי ומפסידין אותו שזה נזק הבא מאליו והוא לאחר זמן ובעת שנתה אינו מזיקו או שם שזה חופר בתוך שלו כך זה נוטע בתוך שלו כלומר אם ראובן ושמעון הם שכנים ויש לראובן בור בתוך שדהו ובא שמעון ורוצה למטוע אילן בתוך השדה של עצמו אין ראובן יכול למנוע משמעון מלנטוע אילן בתוך שדהו משום שבעתיד השורשים עלולים להתפשט. השורשים של אותו אילן עלולים להתפשט ולחדור לבור של ראובן ולהרוס את הבור. כיוון שהנזק הזה הוא איננו מיידי, אלא הוא לאחר זמן ובעץ שנתה אינו מזיקו. למרות זאת אי אפשר שהאדם יזיק את חברו רק בגלל שהנזק לא מיידי, אלא בגלל שמדובר שיש שתי זכויות קנייניות דהיינו ראובן יש לו זכות קניינית על שדהו ושמעון יש לו זכות קניינית על שדהו ולכן אין ראובן יכול לומר שמעון אל תתעי לנו תוך שדך זה הזכות הקניינית שלא לנצל לצדהו ולכן אם שמעון נוהג בתוך שדהו מכוח זכותו הקניינית באופן שמיידי הוא מזיק לראובן אז ראובן השכן יכול למנוע. אבל אם אין הנזק מידי מאחר וכל אחד ממצא את זכותו הקניינית אז זוהי הפשרה שהואננו יכול לומר לו אל תתעילן אבל מה היא אמונת האילן באמת אחרי זמן מסוים השורשים גדלו והתפשטו והגיעו בתוך הבור של ראובן אדי נאמר וכן ראובן שחפר בור וירד ומצא שורשי אילן של עון בתוך שדהו קוצץ וחופר העצים העצים שלו ואם היה קרוב לאילן לשמעון לאילן שמעון בתוך 16 עמה השורשים של שמעון קוצצן ונותן לו ואם אינו צריך לחפור ויצאו השורשים של שמעון לתכשדהו הרי זה מעמיק שלושה טבחים כדי שלא יעקב במחרשה בכל שורש שצא ימצא בתוך שלושה טבחים קוצצו ואינו חושש ש מה יבש האילן של חברו זה בתוך שלא הוא חופר כלומר היה ושמעון ניצל את זכותו הקניינית ונתאיל בתוך שדהו של עצמו ולאחר זמן השורשים התפשטו והגיעו לבור של ראובן ראובן זכאי לקצוץ את אותם שורשים כדי שלא יהרסו לו את הבור ומה דין השורשים האלה של מי הם האם של ראובן או של שמעון נאמר שם של ראובן אבל בתנאי שהם מעבר למרחק של 16 אמה מעיקרו של האילן של שמעון אבל כל שהשורשים שנקצו הם בתוך 16 אמה מעיקרו של האילן של שמעון השורשים של שמעון למה כי שורשים בטווח של 16 אמה מעיקרו שלאילן עדיין הם חיוניים לאילן כדי שיגדל ויתקיים. מעבר לזה זה כבר תוספות, זה כבר שבח, אבל לא מעבר לזה. ולכן כל השורשים שהם בתוך 16 עמה, קוצץ ונותן לשמעון, לבעל האילן. כל שמעבר לזה קוצץ ולוקח לו. השאלה היא, מה בנוגע לאילן נושא פירות? אומר רבנו, מי שהיה אילן חברו נוטל תוך שדהו, קוצץ מלא מרדע על גבי המחרשה ובחרוב בשקמה קוצץ כל הנוטה עד שיהיה שקול כנגד המצר. וכן, אם היה נוטה על בית השלים של חברו או על בית האילן, קוצץ את כל הנוטה עד שישול כנגד המצב. כלומר, לא רק למטה הוא יכול לגזום בשר, אלא גם ענפונים אליו לרשותו, כל שהם מפריעים לו לראובן את השימוש הרגיל באות השדה, הוא יכול לקצוץ. השאלה היא, למי הענפים? האם נקראים ענפים צורך לאילן או לא? איננו רואות שהרבה פעמים מגזמים את הענפים כדי להציב עם האילן. אז נראה שאם אנחנו מקישים להלכה של השורשים, קל של שמעון אין צורך באותו חלק שנקצץ, כי איננו מועיל לאילן, אז איננו שלו. ומיוחד שהוא פולשני, שהוא חודרני לצד השני. מה עם הפירות? הפירות נכון הם לא בתוך שדה הם הם הם לא מתיבות לאילן. אבל בהחלט בהחלט שבעל האילן רוצה את הפירות ואז של מי הם? באמת השולחן ערוך הביא את כל ההלכות האלה של הרמב"ם סימן חושן משפט סימן קנה סעיף כו ואלך ובסעיף כט כותב כותב ב א איך קוראים א כותב מרן אילן העומד על המצב אף על פי שהוא נוטה לתוך שדה אחד מהם, שניהם חולקים פירותיו. כלומר, אם יש אילן שהוא ממש ממש בגבול ואז היניקה עם של ראובן ומשל שמעון, הם חולקים בפירות, לא מסתכלים לאן האילן נוטה, אלא מסתכלים אחרי השורשים ולפי השורשים נקבעת הבעלות על הפירות. לכן אנחנו מוצאים בשימן סד שסעיף ב אילן העומד על המצר אף על פי שהוא נוטל תוך שדה אחד מהם הרי שניהם חולקים בפירותיו ולא מסתכלים היכן הנוף נותן מוסיף הרמה וכותב אבל אם עומד בשדה של אחד מהן ונוטה לשדה אחר הולכין אחר העיקר בקול שלו כלומר אומר הרמה שאם האילן עומד בשדה של שמעון ממש אלא שהנוף נוטה לשדה של ראובן ושמה פירות. אז הפירות הם של שמעון אחרי העיקר, אחרי השורשים לא אחרי הנוף. א האגרות משה חושל משפט חלק א' שמעון מג מפקפק בעניין הזה הוא מביא ראיה מדין ביכורים. אם באמת הולכים אחרי העיקר לעניין הבעלות על פירות או אחרי הנוף. אבל נדמה ש יש כאן נקודה אחרת. נניח שבאמת הולכים אחרי השורשים ואז הפירות הם של שמעון. אבל הרי אנחנו מדברים שהם נושרים כל הזמן. ואם הם נושרים כל הזמן הם מזיקים לשמעון. נראים הדברים הם ממזיקים לראובן. נראים הדברים כך שמאחר והם נושרים ומזיקים לראובן. יכול לומר לשמעון, רואה עכשיו זה לא כמו שאתה נותן אילן בתוך סתך. בתוך שך ואתה אומר לי אין לך זכות להתערב ומה שהשורשים התפתחו זה דבר עתידי. זה נזק עתידי. ואני בתוך שלי עושה ואתה בתוך שלך עושה. הרי מדובר כאן בענפים שכבר פלשו אליי. ועל פירות נושרים ומידי. כלומר, בוא בבקשה. אם אתה טוען לבעלות שלך על הפירות, בוא תקצוץ את הענפים מפריעים לי. קח את הפירות אבל אל תהפוך אותי לשקחתות שלך. גם שהפירות ציפלו למטה, לפעמים הם טנפות, לפעמים לא, לפעמים אולי הם פוגעות באיזשהייה רכה, על כל פנים, לפעמים מפריעות את המהלך הרגיל. שלא עובן בתוך שדהו אז אל תפריע לי אלא אם אתה טוען לבעלות על הפירות שלך הוא משלק את הנזק לא שלקת את הנזק אז אני אשלק את הנזק אבל אז זה יהיה שלי נראה שאם יש התראה כזו בין מראובן לשמעון אז ראובן יכול לקחת את הפירות לעצמו וזה שונה מאשר קציצת שורשים בתוך הזמן לעיקר כי שם הוא מחליש את קיום האילן ואם הוא מחליש את קיום האילן אומרים לו אל תעשה פעמיים שני דברים גם שאתה חותך את השורשים מתוך תדע אמה וגם לוקח לך את השורשים לעצמם אז להלקות את שמעון פעמיים גם בהחלשת האילן וגם בנטילת השורשים שבתוך תזמה זה כבר יותר מדי אבל כאן מדובר שבנטילת הפירות אינך מחליש את האילה והוא בן חל מחליש את האילן והוא בזה לא נקרא שהוא עושה בתוך שלו אלא האילן חדר האילן של שמעון חדר לרעובן אז נמקרה כזה אם ניקח בחשבון גם את עמדתו של האגרות משה בשילוב לא תוך אמוצע לגמרי בשילוב ומתוך הדקדוק בדברי רבנו זה אחד השורשים שזה נזק הבא מעליו הוא לאחר זמן ביחד השורשים ובעת שנתה אינו מזיכוך ש שזה חופר בתוך שלו, כך זה נוטע מתוך שלו. ניתוח ההלכה היא נביא אותנו אל המשכנה הזו שיכול ראובן להתרות בשמעון ולומר לו, שמע, יש פירות שלך חודרים אליי, נושרים, מזיקים, או בוא תיקח, או אני קוצץ או אני לוקח לעצמי. ואם הייתה התראה כזו, נראה שההוא התייאש. הדבר פשוט יותר שאם כבר הפירות נפלו והם מהסוג הפירות ה הנמעצים בוודאי וודאי שראובן יכול לטלם כמו הפירות שנופלים לרשות הרבים הנה הם בגדר הפירות הנמאסים בכל זה רבותיי בכל השנים אבל לגבי השנה שזה שנה שביעית גם בפירות בלתי נמעסים וגם בלי התראה מצד ראובן ושמעון כיוון שראובן יכול להיכנס לחץ לר של שמעון לשדהו של שמעון ולכתוב פירות ולפי רבנו זה אבקת מלכה בלי לשאול אותו גם הוא יעצור בעדו הוא יכול לקחת אז כעת שהפירות של שמעון חודרות לתוך שטחו של ראובן והם אומרות כוטפני קח אותי קח אותי שמיטה לשם בוודאי ודאי שהוא רשאי בלי שום התראה מוגנמת רבי חני