האם מותר להטמין בין השמשות תבשיל שנתבשל בתנור האמור להתכבות ע"י שעון במשך השבת?

שאל השואל ואמר מה הוא להתמין בין השמשות בתנור גז או בתנור חשמלי דברי תבשיל או צלי שכבר מתבשל כל צורכו אלא שרוצים לשמור על חומו להתמין אותו בין השמשות ומדובר בתנור גז או חשמלי שהוא מתוכנת שעתי אחרי שעתיים בליל שבת להכוות האם מותר בחיי גבנה להתמין בין השמשות או אסור כדי להבין את השאלה ועל מנת להגיע אל פתרון בשאלה הזו יש צורך לרענן את הזיכרון מה היא גזירת התמנה. רבנו אומר בפרק ואי חוד שבת התחלת הפרק יש דברים שאם תמן בהם התבשיל הוא מתחמם ומוסיפין בבישולו כאין האש. כגון גפת שזה הפסולת של הזתים וזה ומלח ושיד וחול או זוגין ומוכין וחצבין בזמן ששלושתם לחין מחמת עצמן ודברים אלו נקראים דבר המוסיף כלומר אם ניקח תבשיל שהוא כבר התבשל כל צורכו ואנחנו נשים אותו ביום שבת בתוך הגפל או הזפל או המלח והס והחול כלומר שאלה יקיפו אותו מכל עבריו מאחר בתכונה של החומרים האלה שהם מוסיפים הבל אסור מדרבנן למרות שאין כאן גדר של בישול מדוע א' מדובר בתבשיל שכבר מתבשל בין בישול אחרי בישול גם על האש רק על האש אסור מדרבנן משמעו בדין דחול אבל כשאם אדם יקח תבשיל שתבשל כל צורכו ו ישים אותו במים בקרי ראשון שכבר הוא שר מעל גבי האש. אין בזה איסור בישול משום עובדין בחול. ונצטרך לראות האם יש בזה גדר של מתמין. של מתמין. אז אם מדובר במים חמים שנמצאים בכלי שמשמר את החום, אף שאין אש. כגון מוס טוב וכך יוצא בזה. אז יכול להיות שאם ניקח תבשיל כזה שכבר מתבשל כל צורקו ונשים אותו ביום שבת בתוך המים אף על פי שאין בכך עובדין דחול אבל מגדר התמנה יש הואיל והמים האלה חמים ויש מה שמגן על חומם אבל לא יצויר שהמים חמים בכלי ראשון נמצאים בכלי מתכת ומאחר והוא שר מעל גבי האש. אז עכשיו זה פחות בוא ילך. המים חמים הולכים ופוחטים בחומם. אז במקרה הזה זה לא נקרא מוסיף הבל אלא זה נקרא שאינו מוסיף הבל. ואז מותר לשים בדבר שאינו מוסיף הבל להתמין. כי ההתמנה עצמה כאמור היא רק מדרבנן. כיוון שכאמור כל האיסור לשים תבשיל מבושל על גבי האש הוא רק מדרבנן וכאן מדובר לא על גבי אש גפת ז** מלח סיד וחול אז זה רק איסור מדרבנן כשמלפים אותו באותם חומרים שמושיבים הבל אבל ממני מוסיב הבל מותר כגון כפת ז** ומלח וסיד וחול או זגיל מוחין ועשבים בזמן ש שלושתן להכין מחמת עצמם ודברים אלו נקראים דבר המוסיף ויש דברים שאם תמן בהן התבשיל א שאם תמן בהן התבשיל ישאר בחמימותו בלבד ואינם מוסיפים לו בשול אלא מונעין אותו מלהצת כגון דוגין ומוכין ועשבים ושין אוכסות פירות וחנתי יונה אונעור את הפשתן אונסורת חרשים ושלחים וגזי צמר ודברים אלו נקראים דבר שאינו מוסיף כמובן כל אחד כעת טמע מה אני קורא לכם את הדברים האלה שכבר עבדו והלכו מן העולם ואין בשימוש שאינו דברים כאלה ואנחנו היום נמצאים בעדן של תנורים חשמליים תנורי גז וכ יוצא בזה מי בכלל משתמש בדברים כאלה עוד רגע קיע אל חקר מן הדין היה אומר רבנו שתומנים בדבר המוסיף הבל מבעוד יום וישאר התבשיל תמון בשבת שערי משין על גבי האש בשבת כלומר לפי כל היגיון היה צריך שמותר בערב שבת להניח בדבר שמוסיל הבל תבשיל שכבר מתבשל כמו שמותר לעשות תבשיל שכבר מתבשל על גרי אש אז ודאי ודאי שמותר להמין בדבר המוסיף הבל כך מכל ההיגיון מה יש מקום לאסור דבר כזה אבל נשים לב אסרו חכמים להתמין בדבר המוסיף בעוד יום גזירה שמה תרתח הקדרה בשבת ויצטרך לגלותה עד שתנוח הרתיחה ויחזור ויכסה בשבת ונמצא תומן בדבר המוסיף בשבת שהוא אסור. כלומר חכמים חששו אם נטיר להתמין בדבר המוסיב הבל מערב שבת לא ביום שבת ביום שבת ודאי עשו מדרבנן אלא מערב שבת חששו חכמים שמה אולי תרתח הגדרה בשבת ויצטרך לג אות להוציא את המכסה עד שנוחתיחה ויחזור ויחסה בשבת ואם הוא חוזר מחסה בשבת נמצא תומן בדבר המוסיף הבל אני מוסיף אתם ההבל בשבת שהוא אסור כי להתמין בדבר שמוסיב הבל ביום שבת אסור לפי כך מותר להתמין בדבר המוסיף בין השמשות שסתם כדרות בין השמשות כבר רטחו ונחו בעבוען וכיוון שנחו שוב אינן פותחין עכשיו כאן המקום לעיר שמורי מ מאיר בהקשר בהקשרים האלה הערה מאוד חשובה הוא אומר ולסיום דיני התמנה באות יד הוא אומר ולסיום דיני התמנה במציאות של ימינו נראה כי אותם המניחים על הפלטה שכבר בארטי לאל שכל גזירת חיטוי אין שייכת בה בפלטה זה אין גזירת חיטוי כמו ה שהיה להם אז בגחלים וכולי לא שך עניין של גירת חיתוי לכן דינה בענייני שהיהוי קל אף על פי שמכפסים את הסירים בבגד כיוון שאינו הדוק מסביב עד שלא נותר שום צד גילוי אלא מניחים אותו מעל הכל דרך נוח ואין זו התמלה גם אותם שמניחים את הפלטה בתוך הרגש של פח ויש לו דלתות הנסגרות כיוון שמטבעו אין סגירתו גמורה הרמטית אלא נשארים חללים פתוחים מסביב לפתח יש לה הקל אך אותם שיש להם תנורים של חשמל שסגירתם גמורה ומוחלטת אף על פי שנראהם לשון מרן אור החיים סימן רנז שכל שאין חומרי התמנה נוגעים בגוף הסיר או הקדרה אינה התמנה אפשר שאילו ראה מרן את התנורים הללו היה אומר אין לך התמנה גדולה מזו כי האוויר החם שבין התפנות התנור והסירים עוזר הרבה לחימום ונראה לי כי כאשר מוציאים ביום שבת מהתנור הזו מקצת צירים ברור שאסור להחזיר מפני שהוא מבשל ועשור מדרבנן אלא אף לסגור אסור מפני שהוא קמתמין בשבת ויש צורך להניח משהו על הדלת כדי שלא תסגר לגמרי וישאר חלל כלשהו בין הדלת לתנור אוכן מורי מחדש ואומר בימינו מאחר בתנורים האלה האש קיימת כך שזה נקרא מוסיף הבל. אז לעניין התמנה יותר מענייני שהוא יש צורך להחמיר ובמי דברים אמורים כי יש אומרים מה זה נקרא התמנה? רק אם אתה מלפף את את הסיר מכל עבריו ולכן אם אתה משאיר מקום גלוי מותר. אומר מורי עם כל הכבוד נכון ברמת העיקרון יש בזה היגיון אבל התנורים שלנו כמו תנורי חשמל. אתה סוגר את הדלת הוא אומר כל האוויר חם. כיוון שהאש קיימת וממשיכה להתקיים ונעצר חום. נעצר חום שם. אומר אפילו מרן יודע שאפילו הסירים אינם נוגעים בגוף בגוף הקדרה אלא בגלל שכל הבחם שאסור לשים ביום שבת כלי תבשיל בתוך תנור כזה. כי אתה שם בדבר המוסיב הבל. בדבר המוסיב הבל. ולכן יש גדרי התמנה בתנורים כשהם סגורים הרמטית. רק אם משאירים את הדלת משגב קצת פתוח שמים מקבת עליו שלא יסגר לגמרי זה עדיין לא גדר התמנה. אם לא זה גדר התמנה ואסור. לכן שאל השואל מאחר והתנורים שלנו יש להם גדר של התמנה בגלל שזה מוסיף הבל מחמת שהחום קיים כל השבת שם. ואם כן אסור לנו להניח ב השמשות תבשיל שנתבשל למה א א כיוון שגזרו חכמים סליחה עשו לנו מערב שבת להניח שם תבשיל שכבר נתבשל גזירה משום שמה ירתח ויוציא את הכיסוי ואחר כך כשנוח הרתיחה יכסה וזה מוסיף אבל מתמין בדבר שמוסיף אבל אז לכן מותר בין השמשות כי אז שתם קדרות כבר נחו מבעבוען בין השמשות. שואל השואל בימינו שלנו אם יש לי תנור מתוכנת הרי האש לא תישאר כל השבת אלא רק שעתיים שעה וחצי הכל לפי התכנות ואז השאלה אם גזירת התמנה גזרו גם בתנור שכזה זה א' ב מאחר ואני נותן את זה שם את את ה הזה את הבשר הזה בין השמשות הרי בין השמשות סתם קדרות כבר בעבעו ונחום בעבוען ואין איסור להניח בין השמשות אז לכאורה בכל מקרה מותר לו אותו שואל כיוון שהוא שם אותם בין השמשות נראים הדברים לא מבעיה שהוא שם אותם בין השמשות שוודאי מותר שהרי אין לו את הדין שמה תרתח ויוציא את המכסה בדבר שמוסיף הבל כי סתם גדרות בין השמשות כבר נחו מבעבוען ועל זה על מציאות כזאת לא גזרו אלא אפילו אם יניח מערב שבת שאז עדיין הגזירת דרבנן על דבר המוסיף הבל קיימת בגלל שכאמור תנורים כאלה הם בגדר של דבר המוסיף הבל נראים הדברים שמאחר והשעון הזה מתוכנת והוא עתיד לקווה אחרי ש שעה שעתיים ולהצתנן וללכת אזי אין לו גדר של מוסיף הבל. מתי זה נקרא מוסיף הבל? לכאורה כשמים אותו בחומר אשר בכל נקודת זמן שאתה שם ביום שבת הוא תמיד יוסיף הבל. אבל במקרה דינן זה לא אין לנו בכל נקודת זמן אם תשים את התבשיל לאחר שכבר קבע אז אין לך מוסיף הבל, לא מוסיף הבל ולא כלום ולכן ניתן לומר שאף שאנחנו מגדירים את התנורים החשמליים האלה כדבר המוסיב הבל בגלל חום החשמל הנמלא אם הוא אם הוא מיועד בכל השבת כולה אבל מאחר והוא מתוכנת בשעה שעתיים שלוש אינו בכלל דברים המוסיפים הבל אף שהוא מוסיף הבל אבל איננו מוסיף איננו בכלל מוסיף הבל לעניין גזירת התמלה וכאן זה חילוק דק מן הדק שעלינו ליתן את הדעת עליו ואז נבין כוח בהתרע ונזהר גם מאיסורים בזמן שעדיין הוא לא כבוי אסור להניח בו את התבשיל לא בגלל גזירת התמנה אלא בגלל זה עובדין דחול אבל ואם באמת אדם שם מערב שבת וכל האיסור הוא בגלל גזירת התמלה כי בערב שבת עדיין אין לנו איסור של עובדים דחול כי כל תבשיל שתבשל אין בישול אחר בישול אז ביום שבת אסור להניח עובדין חול אבל בערב שבת מותר וכל האיסור בדבר המוסיב הבל הוא רק בדבר שהוא בגדרי התמנה בגלל שמוסיב הבל ומאחר ואמרנו שמוסיף הבל זה שבכל נקודה של זמן בשבת הוא מוסיף הבל וכאן זה לא בכל נקודה של זמן בשבת שהוא מוסיב הבל יש רגעים בשבת שמותר לך לשים לשים עליו ולא יהיה בזה שום איסור כיוון שכך מותר להתמין לא רק בין השמשות אלא בערב שבת בתנור שמתוכנת מתוכנת לשעה או לשעתיים ואז הוא נכבע רבי חני בן אמר