האם מותר לשלוח מנות לשאינו שומר מצוות ועלול להכשילו באכילה ללא ברכה?

שאל השואל, האם מותר לתת משלוח מנות למשפחה שאיננה שומרת מצוות מתוך הנחה שאולי לא יברכו על דברי המאכל לפני האכילה? שתיים, האם מותר לתת שתילים של עצה? פרי לאחר שנת השמיטה למשפחה שאינה שומרת מצוות מתוך הנחה שיתכן ולא ישמרו על שלוש שנות עורלה. נתחיל על ראשון ראשון האם מותר לתת משלוח מנות למשפחה שאיננה שומרת מצוות מתוך הנחה שאולי לא יברכו על דברי מאכל לפני האכילה. אנחנו מוצאים במשנה במסכת תרומות פרק שיש הלכה שלישית המאכיל את פועליו ואת אורחיו. תרומה הוא משלם את הקרן והן משלמים את החומש דברי רבי מאיר וחכמים אומרים הן משלמים קרן וחומש. והוא משלם להם דמי סעודתם. ואמר רבנו בפירוש אותה משנה שהמארח או המעביד הנותן אוכל לפועליו או הנותן אוכל לאורחיו והוא נותן להם תרומה. הוא כמו משלח לדבר עבירה והפועל האוכל תרומה והוא זר לכן אורח שאוכל תרומה והוא זר הוא הוא כמו שליח לדבר עבירה כך אומר רבנו שם ויש לנו כלל בדין שליח לדבר עבירה אין שליח לדבר עבירה כלומר זה שעושה את עבירה נענש והמשלח לא נענש בבית דין דלמטה כיוון שלא הוא עשה את עבירה אבל הוא נענס שפידי שמייםכ שהוא מכשיל את האורח או את העובד. שהרי לפני עבר לא תיתן מכשול. אמר רבנו מי זה העבר? לאו דווקא עבר בעיניו הבשריות אלא מי שעברה אותו התאווה שהוא לא בודק, כשר, לא כשר, לא מעניין אותו. הוא אוכל מכל הבעל היד. ואסור לאדם להכשיל אותו ואפילו לסייע בידו אסור. ולכן אסור למארח או למעביד לתת אוכל בלתי כשר לעובד או ל או לאורח. ובאמת כך פסק רבנו בהלכות תרומות את ההלכה הזוהל פרק י הלכה י המאכיל את פועליו ואת אורחיו תרומה הן משלמים קרן וחומש מפני שהן שוגגין וכולי ורבנו והדרך הם מונה מעיר בבית צדק. מדובר כאן בפועלים שהוא חייב לתת להם מזונות לפי תנאי העבודה וכן אורחים שהוא בעצם התחייב להכיל אותם. מה זה התחייב? זה לא עניין של חוזה אלא מספיק שאורחים באים לאכול אצל בן אדם ויודעים שהוזמנו לאכול והם בונים על כך שהם אוכלים אצלו כמו בחתונות כמו בסעודות שונות וכולי. זה נקרא שהוא התחייב ל להכיל אותם ואז במקרה כזה יש גדר לפני עבר לא תיתן מכשול אבל אם למשל אדם יכנס לחנות ויקנה לחם מי יודע הוא נותן ידיים לא נותן ידיים מברך לא מברך ונניח אנחנו יודעים שהוא חילוני האם מותר למכור לו או אסור נראה שמותר למה כי אני לא התחייבתי להכיל אותו אין אני יודע מה הוא יעשה עם הלחם הזה. יאכל הוא בעצמו, יתן לעובדים זרים שנמצאים אצלו. זה אותי לא מעניין. במסגרת הספקות האלה עדיין אני יכול לחיות ולהתפרנס ולא לעבור על פני עיבר לא תיתן מכשול. לא כן, אם אני יש לי מסעדה ובאים קונים אצלי אוכל ויושבים וסועדים והם לא נוטלים ידיים, האם מותר לי או אסור לי? אומר רבנו בפרק שישי מהלכות ברכות הלכה כ אסור להאכיל מי שלא נטל ידיו אף על פי שהוא נותן לתוך פיו ואסור לזלזל בנטילת ידיים ומורי מביא את הספר המצוות להוין רצטט לפני עבר דהיינו מישהו עבר בתאוותו ואחר כך כותב רבנו מורי בהערה נח ומה שכתב רבנו או יכין לו סיבות מריו נראה שאסור לאדם ירא שמיים להגיש לחם לפני אורחיו במשטעות של חתונות ככה יוצא כי רבים אוכלים בליצל את הידיים ומי שמסתכל במצב כיום יבכח כי ברוב המשטאות אחוז קטן הולך לטול ידיו לבי כך נראה שיש למנה בהחלט להגיש לחם בעולמים והמגיש לאורחב לחם במציאות אגומה שלמנו עובר על דברי חכמים כך מורי מעיר יוצא איפה כשאני מאכיל ברמה של מערח ואורח אסור ברמה של מסעדה שאני מגיש אסור אבל אם אני שולח משלוח מנות אני אינני מאכיל אותו אני נותן לו מנות ואני זה מעשים שאני עושה אני בעצמי כל שנה שאני שולח לחילונים משלוח מנות ישראל כדי לעורר אותם לשורשים ליותר יהיהדות וכולי. עכשיו אינני יודע מה הוא יעשה עם זה. הוא אוהב פלים, לא אוהב ופלים, הוא אוהב בשר, לא אוהב בשר. יכול להיות שהוא יאכל, יכול להיות שהוא יתן לכלב שלו, כי יכול להיות ש משלוח מנות יש רעהו. אצלו הריח זה גם זה גם הכלב. איננינו יודע. לכן במקרה הזה מותר כי אינני יודע הוא יאכל או לא יאכל. הוא יעשה או לא יעשה. אני לא מאכיל אותו בידיים. להכיל בידיים זה לא דווקא שמכניס את במסגרת שהוא סומך עליי ואוכל אצלי כי הוא יודע שאני אגיש לו אוכל אבל מה שאין כן לשלוח מנות מעשים שבכל יום שאני מקבל מנות ממישהו ואני מעביר את זה למישהו אחר כן אותו דבר גם כאן אצל אדם חילוני לכן מותר לשלוח מנות ליהודי לא דתי ואולי אפילו מצווה בדבר כדי לגרות אותו ליותר יהדות ואשר לעניין של עץ פרי שהוא נותן לו לנטוע ו הוא אדם חילוני יגדל ויהיה פרי עורלה ואז אולי הוא יקשל באיסור תשובה היה אולי מקום להגיד לחלק בין אם העץ הזה נותן פרי תוך שנתו או אחרי כל שלוש שנים או ספק ולהיכנס למסלול הזה ולומר אם אנחנו לא יודעים מתי העץ הזה יתן אז יש לנו ספק ספקה ונת לו ואז מה יוצא? כשאנחנו יודעים בוודאות שזה עץ שהוא בטוח שיתן בתוך שנתו יוצא מכאן שזה אסור כי יש לנו רק ספק אחד נראים הדברים שאפילו אנחנו יודעים שהוא נותן עץ שהעץ הזה נותן פרי תוך שנתו ולא אחרי שלוש שנים זאת אומרת זה עורלה ודאי ואפילו אני יודע שהוא נותע את זה בחצרו ולא משווק את העצים האלה לאחרים אפילו בנסיבות כאלה נראים הדברים שמותר. למה? שהרי אנחנו מצאנו בהלכות שמיטה יובל פרק שמיני הלכה שישית הוא מוכר לחשוד פרה חורשת. לחשוד על השביעית הכוונה הוא מוכר לו פרה חורשת. והרי אם הוא מוכר לחשוד על השביעית פרה חורשת הוא עלול לקשל ולחרוש בה את בשנת השמיטה. ולמה מותר והתשובה שהרי אפשר לשחתה מוכר לא סדרו שהרי אפשר שעוירה תיראה יכול להיות שהוא יקח את הפרה הזו וישחט אותה ולא יחרוש בה ווא אומר דרך אמונה ובצדק אפלו שזו היא פרש מועדת לחרישה צריך לדעת מה השיכונים של האדם אולי באותו רגע חשוב לו משיקוליו שלו לשחוט אותה ואז הוא לא יכשל או אם למשל הוא מוכר לו שדה בשנת השביעית והוא שותה שביעית מה יעשה בעל השדה הרי מחרוש הוא ראוי עבד לא מותר למה אפשר שוב רע ולכן גם אדם אשר נותן לחברו שלא בשנת השמיטה בכל שנה ושנה נותן לו נטיאה שהיא עדיין תוך שלוש שנים לעורה גם אם הנתיאה הזו נותנת פרי תוך השנה עצמה בוודאות גמורה מותר לתת לו גם אם יודע שהוא לא משווק אותה אלא נוטע אותה בח חצרו למה נניח שהוא נתח אותם בחצרו מי יאמר לנו שאותו אדם שאותו אדם לא יחזור בתשובה אולי הוא יחזור בתשובה ואכן באמת לא לא יעבר עבירה ב אולי באמת בסופו של דבר יקח את הפירות האלה וימכור אותם לגוי או יתן אותם לגוי איננו יודעים כלומר הפרי עוד לא בא לעולם איננו יודעים כמה ספקות יש עוד אפילו שזה ודאי שזה נותן פרי באותה שנה יש כל כך הרבה ספקות עד האפשרות של החטא בנסיבות כאלה לא עסרו חכמים משום לפני עיבר לא תיתן מכשול רבי חני בן עוב