דיני הפסק ברכות

בשאלות הנובעות תוצאה מהלכות חג הסוכות אבל יש להם השלכה לאו דווקא לחג הסוכות ושאל השואל שהאדם אשר אמר את הקידוש בביתו ביום טוב ראשון בליל יום טוב ראשון של חג הסוכות וברך ברכת פורא פרי הגפן והקידוש עצמו וברך לשב על לשב בסוכה ושחיינו האם אשתו ובנותיו יכולים לענות אמן על לשב בסוכה כי מאחר והברכה הזו בשבילהם הן מיותרת שהרי הם אינם הן אינן מצוות לשבסוכה וגם אם הם יושבות הן אסורות לברך את הברכה הזו. אם כן אולי עשו להם לענות אמן. ואם ענו אמן אולי זה גדר של הפסק. ונראים הדברים שהם רשאיות לענות אמן. למרות שהם לא מצוות במצוות ישבת סוכה וגם לא מותרות לברך ברכה זו אם הם רוצות והסיבה לכך לא מבעיה לשיטה של הפוסקים המתירה לענות אמן בין הפרקים של קריאת שמע מבחינת מבחינת קל וחומר אם לכבוד הבשר ואדם אומרים שלום למי שחייבים בכבודו בין הפרקים כל שכן לכבודו של בשר ודם א בבורא עולם והדבר הזה מובא בשולחן ערוך אור החיים סימן סו שבו נאמר בין הפרקים שואל בשלום אדם נכבד ומשיב שלום לכל אדם ונאמר שאם לכבוד שמיים, לכבוד בשר ודם מפסיקים לכבוד השם מפסיקים באמצע באמצע הפרקים בשביל אמן יש מרבה קדושה. כך נאמר בשולחן ערוך שם לקדיש ולקדושה ולברך מפסיקין אפילו באמצע פסוק ושם המשנה ברורה מביא שבין הפרקים לא בתוך ניתן לומר אמן לפי אותו רעיון כי אם אומרים שלום למי שחייבים לכבודו וזה מדובר בשר ודם כל שכן לבורא עולם ואם כן לפי שיטה זו הדבר פשוט שאומרים אמן. כי לא יהיה אלא כמו הפסק בין הפרקים שמותר להגיד שלום למי שחייבים לכבד, כל שכן לבורא עולם. אבל רבנו חולק על השיטה הזו והוא לא מסכים להפסיק בתוך הפרקים או אפילו בין הפרקים בשביל עבודת שמיים, רק בשביל מורה בשר ודם או כבוד בשר ודם. כי כך השם גזר שבטרם נעבוד אותו נכבד את בינינו ועצמנו את מי שראוי לכבד. אבל כשאנחנו עובדים אותו ורק אותו ואין לנו בעיה עם בשר ודם, הקדוש ברוך הוא אומר העוסק במצווה פטור מצווה ואין מעבירין על המצוות. ואתה עכשיו שרוי במצוות קריאת שמע, אל תתחיל להתקפץ למצוות אחרות. אמן יש מרבה קדיש, קדושה. זה לא שאלה של כמות, זה שאלה של איכות. שבמצווה אחת אתה יכול להיות מדובק בצורה עולמים. ולכן אל תקפץ מצווה למצווה. אבל אפילו לפי שיטת רבנו, אפילו שיטת רבנו זו, מותר לענות. אמן. וזה לא נקרא הפסק כי זה נקרא מעניין מן העניין כי זה לא גרע מאשר אדם המברך המוציא לחם לארץ ואומר כלום הבאתם אוכל לבהמות כי זה נקרא מן העניין ומה אם בשביל דבר כזה זה נקרא מן העניין וזה לא גדר הפסק או תנו מלח כל שכן זה לא גדר הפסק כל שכן עניית אמן אחרי ברכות זה נקרא חלק בלתי נפרד מן העניין ואין זה גדר של הפסק אפילו לפי רבנו ובאמת זאת לא בעיה רק של עניית אמן הרי גם להפסיק בשתיקה לפי רבנו אסור וברגע שהוא מברך אשר קדשנו מצוותיו וציונו לשבע סוכה ברכה שהיא לא מחוייבת בה ואסור לה לברך אותה אז גם זה גדר של הפסק ולמרות הכל אין זה גדר של הפסק כי חכמי ישראל בעניינים הללו לא ראו כהפסק דברים הקשורים לעניין והמושג של העניין הוא מושג רחב ולכן כאמור מותר לה לענות אמן ואין זה גדר של הפסק כיוצא בדבר ביחס לקידושין של איש לאישה כשאדם מקדש אישה הוא בעצם מברך בורא פרי הגפן ואחר כך ברכת הקידושין ואחר כך שותים ומי מצווה לקדש האיש את האישה ולא האישה את האיש והוא שותה מן היין כי שתי זה שתי ברכות שהוא חייב בהן אבל הוא נותן לה גם כן לשתות אז לכאורה אם נאמר שענית אמן זה גד של הפסק או עצם אמירת כל הברכה של הקידושין זה מהווה הפסק אסור לה לשתוק כי אסור לה לשתות כי כבר הפסק סיקה אבל העובדה שכאמור קובץ של ברכות ועניית אמן לא מהווה גדר של הפסק ומעניין לעניין ובזה נסיים אנחנו נוהגים שבברית מילה אנו מברכים אשר קידש ידיד מבטן לפני כן מברכים הגפן אז אצל עדות אחרות יש מחמירים מיד לשתות לגימה אחרי ברכת הגפן שחס וחל לא יהיה הפסד ואצלנו מברכים אשר כדי שיד מבטן ועדיין גם אחרי הברכה הזו עוד לא עוד לא שותים ואומרים תפילות לילד לולדת לרפואתה ולנימול לרפואתו ורך לאחר מכן שותים ולא רואים בזה שום הפסק וכל המעיין בתקלי לקדמונים ובמיוחד כלל מה שאתה שבזי יראה שיש שמה סדר ארוך מאוד מאוד של תפילות ממש ארוך מאוד מאוד ורק לאחר מכן כתוב ואחר מכן שותה הרי שגדר של העניין שלא מהווה הפסק מושגים ההלכתיים הוא גדר רחב מאוד ואין התפילות ואין הברכות ואין האמנים האלה מהבים הפסק בין הברכה לבין ההנאה בין הברכה לבין המצווה רבי חניה בנגש