שיטות שונות בנקטם ראשו של הלולב

תמצית נושאים ורעיונות מרכזיים מתוך "הטקסט שהודבק"

נושא מרכזי: דיני פסול לולב בהשוואה לדיני פסול אתרוג, הדס וערבה, בדגש על שיטות שונות בפסיקה (רבנו [הרמב"ם], שולחן ערוך, הרמ"א ופוסקים נוספים).

רעיונות ופרטים מרכזיים:

1. השוואה בין ארבעת המינים בדיני פסול עקב חסרון:

• אתרוג: כל חסרון שהוא פוסל ("אתרוג שנקב אז אמרנו חסר כלשהוא פסול"). אפילו פגיעה קלה מתולעת או קוץ פוסלת אותו.
• הדס וערבה: חסרון אינו פוסל בהכרח. "בהדס שנקטם ראשו כשר", "ערבה שנקטם ראשה כשרה", "נשרו רוב עליו אם נשתירו שלושה עלים בקן אחד כשר".
• לולב: כאן מתמקדת עיקר הסוגיה, וישנה מחלוקת משמעותית לגבי דינו בחסרון.

1. פסול לולב עקב "נקטם ראשו":

• שיטת רבנו (הרמב"ם): לולב שנקטם ראשו פסול. מפרש הרב המוסר את דברי רבנו כי הכוונה היא לא רק לקצה העלים הדבוקים (שזהו חסרון פשוט), אלא גם אם נעקר "כמין כסם דקיק מזדכם אל על" (מין קוץ או בליטה קטנה מעל העלה האמצעי). הסרתו פוסלת מדין "חוסר הדר".
• שיטת השולחן ערוך והרמ"א: מחלקים בין אם נקטמו רוב העלים העליונים (פסול) לבין אם נקטם ראש העלה האמצעי.
• מרן השולחן ערוך: אם נקטם ראש העלה האמצעי, כשר.
• הרמ"א: חולק על מרן ופוסל גם במקרה של קטימת ראש העלה האמצעי ("אני פוסל"). עם זאת, הוא מתחשב בדעת מרן לקולא במקרה של "אילקע אחר" (לולב יחיד שיש לאדם) ומכשיר אותו כל עוד לא נקטמו רוב העלים העליונים.
• דעות פוסקים נוספים (מוזכר בחזון עובדיה): יש פוסקים הסוברים שאם נקטם הראש של "הקוץ האמצעי הקוצני החלק היבש", אין זה פוסל כי זה דרך בריאתו.

1. פסול לולב עקב "נחלקה תיומת":

• שיטת רבנו (הרמב"ם): "נחלקה תיואמת פסול". "גב כל עלה נקרא תיומת", ואם הגב המחבר בין שני עלים נחלק, הלולב פסול.
• הגמרא (בער פפה): מסבירה כי "נחלקה תיומת מהו תשמע דאמר רבי יהושע בן לוי נטלה התאומת פסול". כלומר, חלוקת התיומת נחשבת כחסרון.
• רבי יהושע בן לוי: מחמיר ואומר שאפילו אם רק נחלקה התיומת, רואים זאת כאילו נטלה והלולב פסול מדין חסרון.
• מסקנת הרב המוסר: לאור דברי הגמרא ורבי יהושע בן לוי, יש גדר של חסרון בלולב, ואפילו חלוקת התיומת נחשבת כחסרון הפוסל. מכאן הוא מגיע למסקנה שדין הלולב כמו אתרוג - כל חסרון שהוא פוסל.

1. חידוש של מורי הרב המוסר (בהקשר לחסרון בלולב):

• מקרה בו הביאו לולב לסבא שלו ומצאו חור בשדרה שחררו דבורים. הסבא מדד מהחור עד למעלה, ואם היה בשיעור מסוים הכשיר, ואם לא - פסל מדין חסרון.
• ראיה לכך מובאת מהגמרא על נטילת/חלוקת התיומת שנחשבת כחסרון.
• המסקנה היא שהלולב דינו כאתרוג שאם הוא חסר במשהו הוא פוסל.

1. סיכום והמלצה:

• ישנה מחלוקת גדולה בין שיטת רבנו המחמירה מאוד בכל הנוגע לפסול לולב מחמת חסרון (אפילו חלוקת התיומת), לבין שיטת השולחן ערוך והרמ"א המקילים יותר.
• ההמלצה היא לקחת לולב בלי "הקסם הזה המשתרב למעלה" (הבליטה הקטנה) ושהוא יהיה סגור למעלה, כדבר הבטוח ביותר.
• אם היה "קסם" כזה ונקטם, או אם ראש העלה האמצעי נקטם, הלולב פסול אפילו מדין חסרון (לשיטת רבנו).
• גם אם העלים האמצעיים נחלקה התיומת שלהם בתוך שיעור ארבעה טפחים, הלולב פסול לשיטת רבנו מדין חסרון, בעוד שאחרים מקלים בכך עד שיהיו רוב עלים ורוב בכל עלה.

ציטוטים מרכזיים:

• "לולב שנקטם ראשו פסול" (רבנו)
• "נחלקה תיואמת פסול" (רבנו)
• "הדס שנקטם ראשו כשר" (רבנו)
• "ערבה שנקטם ראשה כשרה"
• "אתרוג שנקב אז אמרנו חסר כלשהוא פסול"
• "נחלקה תיומת מהו תשמע דאמר רבי יהושע בן לוי נטלה התאומת פסול"
• "לכן אומר מורי לאור הדברים האלה הלולב דינו כמו אתרוג שאם הוא חסר במשהו הוא פוסל"
• "נקתם ראשו של מה שלולב דהיינו שנקתמו רוב העלין העליונים פסול מה שמע אם העלה האמצעי נקתם ראשו כשר לפי מרן"
• "אבל אם נקתם מעלה העליון האמצעי שעל השדרה פסול" (רמ"א)
• "ואם נקתם ראש העלה האמצעי אומר הרמה בניגוד למרן אני פוסל אבל גם אז הרמה מתחשב בדעת מרן לכולה ואומר ודווקא דאקה אחר שיש לו לעולם לב אחר אבל אילקע אחר מברכים עליו למרות שנקטא מעלה האמצעי כל עוד לא נקתמו ראש רוב העלין העליונים עדיין הוא כשר"
• "לרבנו כל חסרון פוסל בלולב"

המסמך מדגיש את המחלוקות ההלכתיות הנוגעות לדיני פסול לולב, במיוחד בנושא חסרון, ומציג את שיטתו המחמירה של הרמב"ם לעומת שיטות מקילות יותר של פוסקים אחרים. כמו כן, הוא מביא חידוש הלכתי של הרב המוסר המדמה את דין הלולב לדין האתרוג בכל הנוגע לפסול מחמת חסרון