קינה על חורבן גוש קטיף תותב"א

הקינה נכתבה ערב הגירוש מגוש קטיף ונאמרת בקהילת "שערי ציון" ביד בנימין ובקהילות נוספות ברחבי הארץ בליל תשעה באב מדי שנה.

הקינה מתארת מאורעות ומוראות 'גירוש קטיף' על ידי ערברבין דבינן ואחים טועים בסמיכות לתשעה באב ה'תשס'ה ואת מסירות נפשם של יושבי גוש קטיף.
חבל ארץ פורח זה שנבנה על אדני אהבת התורה, העם והארץ, ואשר היווה סמל ומופת למסירות נפש ולקידוש שם שמים - קשר ישיר עם חרבן בית קדשנו ותפארתנ, שכן מסרו לנו חז"ל ברוח קדשם שמיום שחרב בית המקדש נגזרה גזירה על בתיהן של צדיקים שייחרבו, שהרי דיו לעבד שיהיה כרבו (גמרא ברכות נח ע"ב). וכך כתב רבנו מנחם המאירי בספרו בית הבחירה: כל שרואה בזמן הזה בתי צדיקים בחרבנן, אף על פי שלא נתקנה ברכה על זה, ראוי להיות אדם נרעד ומשתומם על כך. ומכל מקום אין ראוי לו להרבות בצער, וראוי לו להעלות על לב שאף בית המקדש חרב, ודיו לעבד שהוא כרבו.

תהי קינה זו עדות וזיכרון ליישובי גוש קטיף החרבים - החממות שנהרסו, גני הנוי שיבשו, בתי המגורים ומוסדות הציבור שנחרבו, הקברים שנעקרו ובתי הכנסיות והמדרשות שעלו באש ביד בני עוולה.

קינה זו נקראה בביהכ"נ בט' באב ערב גירוש גוש קטיף ונקראת גם כיום בביהכ"נ התימני "שערי ציון" שביד בנימין.

תפילתנו ואמונתנו שנזכה במהרה בימינו לראות בשוב ה' לציון ברחמים כמאז ובשוב בני-בונים לנחלת אבות, וכפי שהבטיחונו חז"ל שעתיד הקב"ה להחזירן ליישובן, שנאמר "הבוטחים בה' כהר ציון" (תהילים קכה,א) - מה הר ציון עתיד הקב"ה להחזירו ליישובו, אף בתיהן של צדיקים עתיד הקב"ה להחזירן ליישובןץ

הציבור מתבקש להצטרף באמירתה ביחידים או בציבור וע"י כך לעורר בליבותנו את צרות הגלות בעבר ובהווה הנמשכות מחרבן המקדש.