מחלל שבת בפרהסיא הלכה למעשה בימינו

כתב רבינו בהלכות שבת פרק ל':

טו  הַשַּׁבָּת וַעֲבוֹדָה זָרָה--כָּל אַחַת מִשְּׁתֵּיהֶן, שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד שְׁאָר כָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה; וְהַשַּׁבָּת הִיא הָאוֹת שֶׁבֵּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבֵינֵינוּ, לְעוֹלָם.  לְפִיכָּךְ כָּל הָעוֹבֵר עַל שְׁאָר הַמִּצְווֹת, הֲרֵי הוּא בִּכְלַל רִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל; אֲבָל מְחַלֵּל שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָה, הֲרֵי הוּא כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה--וּשְׁנֵיהֶם כְּגוֹיִים, לְכָל דִּבְרֵיהֶם.

העולה מדברי רבינו שמי שמחלל שבת בפרהסיה למעשה כופר שבשבת בראשית ובבריאת העולם ולכן דינו כגוי.

והשאלה מה דין חילוני מחלל שבת בפרהסיה בימינו?

שו"ת בנין ציון טוען שבימינו לרוב, יהודי חילוני לא מחלל שבת באופן אידאולוגי אלא לתיאבון ואין דעתו בכלל לגבי אמונת החידוש, לכן לדעתו אין דינו היום כגוי לכל דבריו ואף מצטרף למניין.

והשאלה היא גם מה גדר פרהסיה.

מארי בתשובות בכתב ובע"פ סובר שגדר פרהסיה היא שיחלל שבת בפני עשרה בני אדם כאחד ולא אחד לאחר השני.  כמו כן, ניתן להבין מדברי מארי שיהודי חילוני היום שאינו כופר אידאולוגי לא בהכרח שדינו כגוי לכל דבריו.

לכן נראה שאותם אלה שמציגים עמדות, לא נחשבים תינוקות שנשבו, מאחר והם מייצגים עמדה, וטלת עליהם החובה לברר את עמדתם.

אולם אותם יהודים שנתחנכו באורח חיים יהודי ולא נחשפו למהות היהדות ואינם מחללים שבת מתוך כפירה אלא לתאבון ומתוך הרגל, נראה שגם לדעת מארי אינם בגדר של מחלל שבת בפרהסיה. הלכה למעשה מארי לא צרף אותם למניין ולא העלה אותם לתורה.