הלכות כשרות ספר תורה חלק א כשרות העורות

לדעת הרשב"א ספר תורה מנוקד בדיו פסול מאחר והוא לא כנתינתה מסיני. וכך פסק השו"ע.

על פי פסק זה כתבו פוסקים שספר תורה תימני שמנוקד בחקיקה פסול.

על אף שספר תורה ספרדי או אשכנזי פסול לשיטתנו כפי שנראה, אם אדם קורא בספר תורה כזה יעלה בספר תורה בברכה ולא יימנע מלעלות כי עת לעשות לה' הפרו תורתך. ומניעה כזו עלולה לעשות מחלוקות וביטול מצוות קריאת התורה.

נאמר בפרק שני מסכת מגילה:

ב  קראה סירוגין, או מתנמנם--יצא.  היה כותבה, דורשה, ומגיהה--אם כיוון ליבו, יצא; ואם לאו, לא יצא.  הייתה כתובה בסם, ובסקרה, בקומוס ובקלקנתוס, על הנייר, ועל הדפתרא--לא יצא:  עד שתהא כתובה אשורית, ובדיו.

ומבאר רבינו ש"דפתרא" זהו עור שלא נגמר עיבודו.

במסכת מגילה דף יט עמוד א' נאמר:

דיפתרא דמליח וקמיח ולא עפיץ

ומבאר רש"י:

קמיח - במים

ולא עפיץ - מעובד בעפצים שקורין גל"ש

וכותב התוספות:

דיפתרא - דמליח וקמיח ולא עפיץ. קשיא א"כ היאך כותבין על קלפים שלנו דלא עפיצי ספר תורה ותפלין ומגילה ותירץ רבינו תם שהסיד שאנו נותנין בקלפים שלנו מהני כעפצים ותדע דבפרק שני דגיטין (דף יט.) אמר דבלא עפיץ יכול להזדייף ושלנו אין יכול להזדייף על הלבן:

כלומר, לדעת רבינו תם, מאחר ובעיבוד בסיד מגיעים לתוצאה זהה לעיבוד בעפצים שאינו יכול להזדייף, לכן ניתן להכשיר קלף על ידי עיבוד בסיד.

יש לציין שחלוקת העור לשני חלקים לעור ודוכסוסטוס הינה חלוקה טבעית בלבד              

נאמר במשנה במסכת מנחות דף כח עמוד א':

שבעה קני מנורה מעכבין זה את זה שבעה נרותיה מעכבין זה את זה שתי פרשיות שבמזוזה מעכבות זו את זו אפילו כתב אחד מעכבן ד' פרשיות שבתפילין מעכבין זו את זו אפילו כתב אחד מעכבן ד' ציציות מעכבות זו את זו שארבעתן מצוה אחת רבי ישמעאל אומר ארבעתן ארבע מצות:

וכתב רבינו בפירוש המשנה (מה שנוגע לכתיבה):

ושתי פרשיות שבמזוזה, הם שמע והיה אם שמוע. וארבע פרשיות שבתפלין, הם קדש לי והיה כי יביאך ושמע והיה אם שמוע. בתפילין של ראש הם נכתבין מפורדין בארבעה גליונים, ובתפלין של יד נכתבין בגליון אחר. ואמרו אפילו כתב אחד, רוצה לומר ואפילו אות אחת אם לא היתה כתובה כהלכתה פוסלתה, לפי שהתפלין וספר תורה והמזוזה מתנאיהם שלא תדבק אות באות כדי שיהא פני הגויל מקיף את האות מכל צדדיה, וכל זמן שאינו כן ואפילו אות אחת הרי זו פסולה. ואין הלכה כר' ישמעאל.

אנו נידרש לשאלות הבאות:

1. מה דין אם התיוגין נוגעים באות שלמעלה, והאם התיוג צריך כלל לגעת באות ממנה הוא יוצא?
2. מה דין אם נשפך מעט דיו וחבר בין שתי אותיות?
3. בנוגע לתפילין ומזוזות, שלגביהן אסור לתקן מילה או אות מאחר שנאמר "והיו" כלומר שהכתיבה צריכה להיות כסדרן (הלכות ספר תורה פרק א' הלכה ט"ז). מה הדין אם הסופר מחק תיוג שנוגע באות שלמעלה או שמחק דיו שנשפך ונגע בשתי אותיות?