שמירת שבת וקיום מצוות במדינות צפון כדור הארץ ובקוטב הצפוני

מקורות:
גמרא, שבת, סט, ב
הרמב"ם, הלכות שבת

נושא אקטואלי במיוחד למטיילים באירופה ומדינות צפוניות.

חלק א:

אופן קיום המצוות בקוטב הצפוני ובארצות הצפוניות

שמירת השבת ומועדי השנה, וכן קיומן של מצוות רבות, תלוי בזמני היום והלילה הנקבעים לפי עלות השחר, הנץ החמה ושקיעתה, וצאת הכוכבים.

את השאלות דלהלן יש לחלק ל-2 איזורים:

  1. איזור הקוטב - כיצד יש לנהוג במקומות הסמוכים לקוטב הצפוני ולקוטב הדרומי, שבהם במשך חצי שנה השמש לא שוקעת (קיץ) ובמשך חצי שנה שורר חושך מוחלט (חורף).
  2. ארצות צפוניות – כיצד יש לנהוג בארצות הצפוניות בחודשי הקיץ, כאשר השמש שוקעת בשעה מאוחרת בלילה וזורחת בשעה מוקדמת לפנות בוקר, באופן שהלילה נמשך שעות ספורות, ולחילופין בחודשי החורף היום אורך שעות ספורות.

כהקדמה, יש לציין שהרב משה פיינשטיין זצ"ל בתשובה כותב שבנושא הזה אין מקורות הלכתיים ולכן הפסק ההלכתי נתון לסברות (עד שתתחדש הסנהדרין במהרה בימינו ותקבע את הגדרים ההלכתיים).

ביחס לאיזורים דלעיל, כיצד יש לנהוג ביחס למצוות הבאות:

  1. שבת ומועדי ישראל – קביעת זמני כניסת ויציאת השבת ומועדי ישראל, אופן אמירת קידוש והבדלה.
  2. תפילות:
  1. זמן קריאת שמע
  2. זמן תפילת שחרית, מנחה וערבית
  3. אמירת ברכת כהנים (מאחר שאינה חלה בלילה)
  1. אופן קיום לבישת ציצית והנחת תפילין – ואמירת הברכות
  2. אופן עשיית הפסק טהרה וספירת ימי 7 נקיים
  3. אופן קיום ברית מילה
  4. זמן הדלקת נרות חנוכה

 

  1. איזור הקוטב

באיזור הקוטב, לא ניתן לקיים מצוות שתלויות בזמני היום והלילה מאחר ובחלק מהשנה אין הגדרת יום ובחלק מהשנה אין הגדרת לילה. ולכן, אין חלות מדאורייתא של מצוות שתלויות בזמני היום והלילה.

  1. שבת:

לגבי מצוות של איסור שתלויות בזמן כמו שבת, הרי שאדם המגיע לקוטב, יספור את הימים בהתאם למקום שיצא משם, מעת שמתחיל הסיבוב שעות של יום השבת, יחכה מעט יקדש וכן לגבי ההבדלה.

בהתאם, ייתכן ו-2 אנשים שיגיעו ממקומות שונים ישמרו שבת בזמנים שונים. לגבי אדם שנולד שם, ינהג את חומרות 2 המקומות ממזרח וממערב (ולכן בפועל ישמור שבת כמעט יומיים).

  1. תפילה, קרית שמע וברכת כהנים:

באיזור הקוטב, כאמור לעיל, אין חבות מדאורייתא של מצוות שתלויות בזמן, אולם יש לקיים את 3 התפילות – שחרית, מנחה וערבית כהלכתן ויכוון שאחת תהיה נדבה (כנגד תפילת ערבית).

כמו כן, יקרא קריאת שמע בברכותיה כי אינו שונה מאדם שאחר 4 שעות קורא קריאת שמע בברכותיה על אף שהוא כקורא בתורה.

לגבי ברכת כוהנים, בתקופה בה אין זריחה של שמש, לא יברכו ברכת כהנים.

  1. קיום לבישת ציצית והנחת תפילין

בתקופת הקיץ בה השמש זורחת תמיד, ניתן לקיים את מצוות הציצית והתפילין בברכה כרגיל. אולם, בתקופת החורף בה השמש אינה זורחת, מצוות ציצית? מצות תפילין?

  1. מצוות נר חנוכה - בארצות הצפוניות בהם בזמן הקיץ הלילה אורך שעות ספורות ובזמן החורף היום אורך שעות ספורות, הרי שיש להיצמד לזמני היום והלילה כפי ההגדרה ההלכתית של שקיעה לגבי שמירת השבת.

בארצות בהם השקיעה מאוחרת (כמו: צרפת או אנגליה), נעזרים בשיטת רבי יהודה שניתן להתפלל ערבית מפלג המנחה (שעה ורבע לפני השקיעה), ונוהגים גם לקבל שבת בזמן התפילה, אולם מצוות דאורייתא יש להקפיד לקיים לאחר צאת הכוכבים, כגון: קרית שמע, ספירת העומר ונוהגים גם לאכול כזית פת לאחר צאת הכוכבים.

לגבי אדם הנמצא בצוללת בבטן האדמה, הרי שמאחר והוא נמצא בכדור הארץ, הרי שעליו לנהוג לפי הזמנים של מקומו.

 

  1. תפילות:
  1. זמן קריאת שמע
  2. זמן תפילת שחרית, מנחה וערבית
  3. אמירת ברכת כהנים (מאחר שאינה חלה בלילה)

באיזור הקוטב, כאמור לעיל, אין חבות מדאורייתא של מצוות שתלויות בזמן, אולם יש לקיים את 3 התפילות – שחרית, מנחה וערבית כהלכתן ויכוון שאחת תהיה נדבה (כנגד תפילת ערבית). כמו כן, יקרא קריאת שמע בברכותיה כי אינו שונה מאדם שאחר 4 שעות קורא קריאת שמע בברכותיה על אף שהוא כקורא בתורה. לגבי ברכת כוהנים, בתקופה בה אין זריחה של שמש, לא יברכו ברכת כהנים.

בארצות הצפוניות

  1. אופן קיום לבישת ציצית והנחת תפילין – ואמירת הברכות
  2. אופן עשיית הפסק טהרה וספירת ימי 7 נקיים
  3. אופן קיום ברית מילה
  4. זמן הדלקת נרות חנוכה
  5. מצוות "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד"

 

יהודי שבמקומו יום חול המדבר עם גוי שבמקומו שבת, הרי זה מותר כי אין בקולו המגלגל איסור אלא במלאכה הנעשית על ידי האדם.

יהודי שיש לו עסק בחו"ל, הרי שעסקו מותר לפעול בזמן שהוא חול במקום העסק על אף שבמקום הבעלים נכנסה שבת.

יהודי שיש לו חמץ בערב פסח, והוא נמצא במקום שונה ממקום החמץ. הרי שהזמן הקובע לגבי איסור חמץ הוא במקום המצאו של היהודי ולא במקום החמץ. ולכן, יהודי שחי בישראל ויש לו חמץ בארה"ב, הרי שכל שהגיע איסור הנאה מהחמץ בישראל, הרי שהוא כבר לא יכול לבטל את החמץ על אף שבמקום החמץ עדיין הוא מותר בהנאה.

הואיל ובמקומות כאלה אין בעיה של סיבוב של 24 שעות אלא הבעיה היא עצם הלילה עצמו או היום עצמו אז מרגע שמתחיל הסיבוב שעות של היום ה-7 , יחכה מעט יקדש.

ביחס לאיזורים דלעיל, כיצד יש לנהוג ביחס למצוות הבאות:

  1. שבת ומועדי ישראל:
  1. קביעת זמני כניסת ויציאת השבת ומועדי ישראל (כולל התייחסות לחלות זמן בין השמשות).
  2. זמן סעודות שבת.
  1. תפילות:
  1. זמן קריאת שמע
  2. זמן תפילת שחרית, מנחה וערבית
  3. אמירת ברכת כהנים (מאחר שאינה חלה בלילה)
  1. אופן קיום לבישת ציצית והנחת תפילין – ואמירת הברכות
  2. אופן עשיית הפסק טהרה וספירת ימי 7 נקיים
  3. אופן קיום ברית מילה
  4. זמן הדלקת נרות חנוכה
  5. מצוות "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד"

חלק ב'

מה עמדת ההלכה ביחס לקו התאריך?

על האדם לקבוע את הימים לפי מסורת היהודים החיים באותו המקום.

חלק ג'

מה דין אדם אשר טס לארץ אחרת כמפורט להלן:

  1. כיצד ינהג ביחס למצוות שתלויות בזמן, האם בהתאם לארץ שיצא ממנה או בהתאם לארץ אליה הגיע. לדוגמא:
  1. ספירת 7 ימי נקיים – האם לפי היום והלילה של המקום אליו הגיע או ספירה של מעת לעת.
  2. צום ט' באב - כגון שטס בבוקר ט' באב והמקום אליו הגיע עדיין לא יצא הצום בעוד שמקום מוצאו יצא הצום – וכן להיפך.
  3. חובת תפילה – אדם שהתפלל שחרית, בארץ מוצאו ובארץ אליה טס כבר הגיע זמן שחרים של יום למחרת על אף שלא עברו 24 שעות.

 

שבת וקיום מצוות בקוטב הצפוני ובמדינות צפוניות

  1. התורה ניתנה בנסיבות כאלה אשר יש לנו תנאים של אור וחושך, יום ולילה, ועל בסיס זה ובתנאים כאלה נתנה התורה ציוויים הקשורים ביום ובלילה, הקשורים בשבתות ובמועדים ובראשי חודשים וראשי שנים.
  2. לכן, נראים הדברים שכל שאין לנו את הנתונים האלה אלא אנו נמצאים במציאות אחרת לגמרי שאין בה "יום ולילה לא ישבתו", נראה שאין חיוב במצוות בתנאים אלה.
  3. אולם, גם אם יהיו ספקות בלתי פתירות, כמו בקוטב הצפוני, אזי הואיל ואדם נמצא בכדור הארץ, הרי שאם יישאר פטור ממצוות הרי הן ישתכחו, ולכן יש חובה שנקראת "הציבי לך ציונים" כלומר יהיה חיוב של קיום המצוות כדי שלא ישתכחו ממנו המצוות.
  4. כמובן שאדם יהיה פטור ממצוות התלויות בזמן בלבד , בעוד שהוא יהיה חייב במצוות שאינן תלויות בזמן.

 

במסכת שבת דף סט עמוד ב' מובא:

אמר רב הונא היה מהלך (בדרך או) במדבר ואינו יודע אימתי שבת מונה ששה ימים ומשמר יום אחד חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה במאי קמיפלגי מר סבר כברייתו של עולם ומר סבר כאדם הראשון

הסוגיה עוסקת באדם שנמצא במקום שאין לו דרך לברר את היום בשבוע, והשאלה היא כיצד ישמור שבת? לפי רב הונא אותו אדם יספור ששה ימים וישמור שבת ביום השביעי, כסדר בריאת העולם, ואילו לפי רב חייא בר רב ישמור קודם כל שבת ואחר כך יספור ששה ימים כשם שאדם הראשון נברא סמוך לשבת.

בשיטת חייא בר רב יש מסר רעיוני, שאדם נוצר סמוך לשבת והחל מיד לשמור שבת, כי הגויים שמאמצים את יום השבת הרי זה מבחינה סוציאליסטית של מנוחה, אולם לשיטתנו מטרת השבת היא עדות לבריאת העולם שביום השביעי הקב"ה הפסיק מלברוא אלא מסר את עולמו לבני האדם כדי שיתעלו ויתדמו כמלאכים. ולכן אותו אדם שמסופק מהו היום בשבוע, מתחיל בשבת כדי להחדיר את המסר שלמרות שאדם הינו בעל יכולת יצירה עצומה ומדהימה, הכרוכה בסיכון שיאמר "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" וישכח את בוראו, לכן אדם מצווה לשמור את השבת ולחדול מעשיית מלאכת מחשבת כדי שהאדם יזכור שהוא נברא, וכל כוחו הוא מהקב"ה, ויידע שפעולתו הרצויה היא לבנות ולא להרוס לחיוב ולא לשלילה.

בהמשך הסוגיה מובא:

אמר רבא בכל יום ויום עושה לו כדי פרנסתו [בר מההוא יומא] וההוא יומא לימות דעביד מאתמול שתי פרנסות ודילמא מאתמול שבת הואי אלא כל יום ויום עושה לו פרנסתו אפילו ההוא יומא וההוא יומא במאי מינכר ליה בקידושא ואבדלתא

כלומר, מאחר וכל יום הוא ספק שבת מדאורייתא, לכן בכל יום ויום יעשה כדי פרנסתו משום פיקוח נפש. ולכן שואלת הגמרא, אם כן במה ניכרת השבת? עונה הגמרא בקידוש והבדלה שיעשה ביום השביעי.

לגבי ההבדלה ודאי שיעשה אותה בלי נר משום ספק חילול שבת. כמו כן, לגבי קידוש, מדוע לא נחשוש לברכה לבטלה? אלא משום "הציבי לך ציונים" תקנו לו חכמים לקדש ביום השביעי כדי שיזכור את יום השבת (וראה גם בהמשך).

בהמשך הסוגיה עוד מובא:

אמר רבא אם היה מכיר מקצת היום שיצא בו עושה מלאכה כל היום כולו פשיטא מהו דתימא כיון דשבת לא נפיק במעלי שבתא [נמי] לא נפיק והאי אי נמי בחמשה בשבתא נפיק לישתרי ליה למיעבד מלאכה תרי יומי קא משמע לן זימנין דמשכח שיירתא ומקרי ונפיק:

כלומר, אם האדם יודע לספור את הימים מהיום שיצא ואם כן ברור לו שאותו יום הוא לא שבת (כי הרי אינו יצא בשבת), לכן באותו יום יכול לעשות מלאכה כרגיל.

מהסוגיה אנו רואים כיצד יש להפעיל מחשבה של לתת לאדם יכולת להתקיים כדי צורכו מחד ומאידך לצמצם את חילול השבת ככל שניתן ויתר מכך גם לקבוע בעצמו את זכירת השבת משום "הציבי לך ציונים".

רבינו אברהם בן הרמב"ם נשאל על ידי אנשי תימן האם הם יכולים לברך ברכת המזון על פת דוחן שהיא סעודתם באופן קבע. ובתשובתו הוא דחה את טענתם ופסק שיש להם לברך כפי פסק ההלכה של ברכת "שהכל" ו"בורא נפשות". ובין היתר כתב בתשובתו:

מהתשובה לעיל אנו למדים שהתורה והמצוות ניתנו על בסיס המציאות המקובלת בארץ ישראל והדומות לה. ולכן במקומות בהם התנאים שונים כגון בקוטב הצפוני הרי שאין האדם המצוי שם חייב במצוות התלויות בזמן (בשונה כמובן ממצוות שאינן תלויות בזמן שבהן הוא חייב). ודין זה שונה מהמהלך במדבר שנמצא בתנאים רגילים אלא שהספק מצוי בו ולכן תיקנו לו שיספור ששה ימים ויקדש ויבדיל ביום השביעי.

כמו כן, למדנו מדבריו שיש חובה לשמר את המצוות גם במצב בו האדם פטור מהם משום "הציבי לך ציונים" אולם שלא על חשבון ברכה לבטלה ולכן יברכו ויקדשו בלי שם ומלכות. מה שאין כן בהולך במדבר, מאחר והוא עושה כדי פרנסתו בכל יום ומאחר והוא נמצא בתנאים רגילים,  קבעו חז"ל שיקדש ויבדיל בשם ומלכות כדי לייחד ולשמר את זכרון השבת.

תאריך: 
26/05/16 י"ז אייר התשע"ו
x

Audio Playlist