דילוג לתוכן העיקרי

ברכות

לכבוד הרב שלום וברכה! אדם שברך על בשמים בהבדלה על עצי/עשבי בשמים, ואני אוחז בידי עשבי/עצי בשמים, האם יצאתי ידי חובה בברכתו? אדם שברך בורא פרי העץ ואני אוחז בידי פרי אדמה, האם אני יוצא ידי חובה בברכתו?
בתודה ובברכה

ברכת המזון, בשר וחלב

שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. קראתי בילקוט "מעם לועז" שאת ברכת "בונה ירושלים", תיקנו דוד ושלמה. דוד תיקן שנתפלל על שלומם של ישראל ושל ירושלים, ושלמה המלך תיקן הברכה על המקדש שנבנה בימיו שלא ייחרב. בהמשך כתוב: לאחר שחרב הבית בעונינו, התקינו עזרא ובית דינו הנוסח הזה שאנו אומרים כיום. השאלה שלי היא: בתקופה שבנ"י גלו ל -70 שנות גלות בבל, איזה נוסח הם אמרו בברכת "בונה ירושלים"? האם את הנוסח שתיקן דוד ושלמה?
2. כאשר משה רבינו היה בהר סיני, והקב"ה לימד אותו את איסור אכילת בשר וחלב. כמה זמן אמר לו הקב"ה להמתין בין אכילת בשר לחלב?

לחם ממי פירות

מארי נכבד. חזרתי מפריז, צרפת, ואני רוצה לשתף את מארי בהתלבטות הלכתית. כשביקרתי במסעדות שם, וניחו בפני פיתות או לחמים (בגט) - ואני קמתי בכדי לחפש את מקום נטילת היידים, אמרו לי מארחיי כי איני זקוק לכך, משום שהלחמים הללו ברכתם מזונות לעולם מפני שהם עשויים ממי פירות ללא מגע מים כלל. אם כן, אני בא לשאול את מארי בשני דברים.
1. האם זה מועיל לשיטת רבינו, ואכן אין צורך בנטילה ולעולם ברכת לחם זה - מזונות?

משקה בתוך הארוחה

לק"י, כבוד מוה"ר רצון ב"ר יוסף יצ"ו, כבר שאלתיו לפני זמן בענין משקה בתוך הארוחה, בשימת לב לפסק הרמב"ם בתפלה ז, יד. שם כתבתי שבכת"י הגירסה מים, וכבודו השיבני שבהוצאת מכון מש"ה, גורסים יין. ואני נבוך בזה, כי בגוף הספר כתוב, "מים" ולא "יין", (מהדורא רביעית). וגם העיר מרי הע' מד, שבכל כת"י כתוב מים. וע"כ אודה לכבודו אם יבאר לי דבר זה, שאולי איכא טעות הדפוס בכל הספרים ברמב"ם בהוצאתכם. וזה יתכן משום שהמשך הערת הערת מרי מדברת על יין, כאילו כתוב אצלו כך. וע"כ יודיענו המורה האם צריך לתקן הספרים? בברכת דל.

עד מתי אפשר לברך

עד מתי מותר לברך בשם ומלכות, אם לא ברך מיד שסיים, ונזכר מאוחר יותר?
1. ברכת המזון?
2. ברכת אשר יצר?
3. ברכות השחר? (לדוגמא, אדם שהתעורר ב 9:30 בבוקר, לזמן של היום לפי תל אביב, עד איזה שעה יאמר ברכות השחר אם נתחייב - כרבנו?)
4. ברכה אחרונה (נפשות / על המחיה)?

Subscribe to הלכות סעודה