שלום עליכם הרב.
רציתי לשאול מהי דעת מארי יוסף קאפח שאני תלמידו, לגבי עיטוף בטלית גדול, האם אפשר לקפל את הטלית לחצייה בצורת מלבן, כשהעטרה מגיעה לקצה השני של הטלית, ואז לברך על העיטוף? או שמא חובה להתעטף כשהטלית פרושה לגמרי, מהטעם שמצריך שהציציות יימצאו בארבע כנפות הארץ בשעת הברכה?
תודה רבה לכם. תזכו למצוות.

שלום לכבוד הרב היקר אנא באר לנו האם גם בימינו כותבים סופרי הסת"ם על קלף שמיובא מחו"ל, ועובד רוב עיבודו על ידי גויים (שהמליחה בקלף היא רוב וכמעט כל עיבודו) כפי שמארי כותב שהיה בזמנו. בברכה ובתודה

שלום לכבוד הרב היקר אנא באר מהו קלף משוח והיחס ההלכתי של הרמב"ם ומארי אליו. ואותו הדבר ביחס לגוויל לבן. בברכה ובתודה

שלום כבוד הרב,
ראיתי אצל הזקנים בבית הכנסת (תימן בלאד) שמלפפים את התפילין דיד באצבע האמצעית בפרק העליון האמצעי והתחתון ולא כמו שראיתי בהלכה אחת באמצע ושתיים למטה, ברצוני לשאול איך לנהוג? בהערכה ותודה רבה.

שלום, אנו נדרשים להעביר ס"ת לחו"ל. האם מותר לשבת ליד הספר במטוס /אוטובוס על מנת לשמרו (במושב נפרד)
תודה

שלום לכבוד הרב,
1. הרמב"ם כותב בהלכות תפילין ד/ח שכשאדם חולץ תפילין להניח בכלי לא יניח של יד למטה ושל ראש למעלה כי אז יפגוש תחילה של ראש ונמצא שמניחה ומוציא של יד ונמצא מעביר על המצוות וכו. מה שנאמר מניחה מוציא של יד הכוונה שמניח בצד את התפילין של ראש תחילה מטעם שאין מעבירין על המצוות ואח"כ מניח של יד שלא כסדר הרגיל. אבקש מכבוד הרב להסביר נקודה זו.
2. האם הזמן המצוין בלוח השנה של הליכות עמ"י לגבי תפילת ערבית הוא לכתחילה ואין צורך לחזור אח"כ על קרית שמע או שמותר להתפלל ערבית אך יחזור בצאת הכוכבים על קרית שמע?

שלום לכבוד הרב,
א. הרמב"ם סובר שאם ישנם 6 אנשים שלא התפללו ניתן לצרף אליהם 4 נוספים להשלמת המניין ולהתפלל. כיצד נוהגים כלפי אדם שלא הספיק להתפלל במניין ובקש לאפשר לו לאמר קדושה. האם להמנע מכך או לאפשר לו זאת?
ב. אדם שעלה לספר תורה ברך וקרא 3 פסוקים ובקש מהחזן להמשיך במקומו - מכל סיבה שהיא - ולפני הסיום הוא יקרא פסוק אחרון ויברך ברכה אחרונה. האם ניתן לאפשר לו זאת או לא? ואם כך מה הסיבה?
ג. הרמב"ם כותב בהלכות שבת פרק ג הלכה יג שאסור להשהות בשר עז או שור - בניגוד למה שכתוב בהלכה ח - גדי תבשיל חי או תבשיל שנתבשל כל צרכו והוכנסה בו חתיכת בשר שלא נתבשלה שמותר להשהותו -

אבי ז"ל ניצול שואה הביא עמו מפולין ספר תורה בשנת 1949. לאחר מספר שנים הוא וחבריו הקימו ובנו בכספם ובידיהם בית כנסת קטן ,(שטיבל), ובו התפלל ולשם הכניס את ספר התורה. הוא נפטר באופן פתאומי לפני כ - 39 שנים. כל המתפללים כבר הלכו לעולמם ומאז בניו של אחד המתפללים ממשיכים לתחזק את בית הכנסת, לממן, ולקיים שיעורים. ספר התורה עדין שם, משתמשים בו ולעיתים גם מתקנים. שאלתנו היא היום כשכבר יש נכדים ונינים בוגרים בישובים שונים בארץ הזקוקים לספר תורה. האם אפשר לדרוש ולקבל את הספר לחזקת המשפחה? ידוע, שיש שם ספרי תורה נוספים, אך הם שומרים עליו בקנאות ומסרבים להעבירו לחזקת משפחתנו.

שלום כבוד הרב,
שמעתי שאסור לקצר את הדרך ולעבור דרך בית כנסת. האם זה תקף גם אם אני עובר דרך חצר בית הכנסת? מדובר על חצר כזאת שסביר להניח שהציבור שמה מברכים ברכת הלבנה בחוץ ועושים תשליך.

שלום כבוד הרב,
אני משתמש עדיין בתפילין שהורי קנו לי. לאחרונה התוודעתי לנושא של תפילין לדעת רבינו הרמב"ם ואפילו שמעתי שיש אנשים שלא מברכים על תפילין שלא כדעת רבינו מספק ברכות לבטלה. האם אפשר להמשיך במנהגי לברך על התפילין שלי או באמת הדרך הנכונה היא להפסיק לברך עד אשר אקנה תפילין שהן כפי שיטת רבינו.
תודה רבה.