א. האם לאדם עני מותר לתבוע את שכנו העשיר על כך שאינו נותן לו מספיק צדקה? האם יש תקדים במשפט העברי לתביעה מסוג זה?
ב. האם לאדם עני מותר לתבוע את גבאי הצדקה המקומי על כך שאינו גובה מספיק צדקה מהעשירים, וכתוצאה מכך אין מספיק כסף בקופה? האם יש תקדים במקורותינו לתביעה מסוג זה? אשמח לקבל מקורות.

לק"י לכבוד הרב שלום וברכה! ברצוני לשאול: האם מותר לפרוט כסף מקופת צדקה? דהיינו: האם מותר לשים שטר בקופת צדקה ולקחת את ערכו במטבעות? או להיפך לשים מטבעות קטנים ואת ערכם לקחת בשטר? האם יש צורך להשאיר סכום מסויים כלשהו בקופת הצדקה או שמותר לקחת את כל ערך הכסף במלואו?
תודה רבה מראש לרב!

הרב שלום! אני מתעסק בימים אלו (בלימוד) בענין מתנות עניים - במשניות וברמב"ם. התחלתי ממסכת פאה. התקשיתי בענין מסויים בדברי הרמב"ם ורציתי לשאול את הרב.

שלום לכבוד הרב,
אני עובד במוסד תורני שעוסק גם בעזרה לנזקקים. אם אני עובד שעות נוספות על חשבוני, ללא בקשת תמורה - האם בכך יכול להיחשב לי כמעשר, ואז אינני צריך לעשר מהמשכורת שאני מקבל? ברוך תהיה.

יש לי כספי תרומות שנאספו למען ילד חולה ולא הופקדו בבנק וכיום תרומה זאת אינה רלוונטית מה עלי לעשות עם הכסף?

שלום כבוד הרב,
אנחנו קוראים בברכת המזון את הפסוקים הנ"ל בהם מדובר על כך שזרעם של צדיקים לא נעזב. אמנם קשה לנו לדעת חשבונות שמים ופעמים רבות אנחנו רואים אנשים, שלפחות על פי הבנתנו השטחית, הינם צדיקים, סובלים ולפעמים אף זרעם רעב ללחם, ואנחנו לא רואים את המטרות שמאחרי הנהגותיו של הקב"ה לגבי כל אדם. יחד עם זאת, שאלתי היא על סמך מה קבעו החכמים הפסוקים הנ"ל אם אנחנו רואים כי לעיתים הנהגתו של הקב"ה היא לכאורה הפוכה (גם איוב היה צדיק וסבל, אמנם לטובת התיקון שלו אך עדיין סבל)? בברכת חגש חנוכה שמח

שלום לכבוד הרב,
א. קניתי בס"ד דירה לאחרונה ולקחתי משכנתא והלוואות פרטיות מקרובי משפחה. ברצוני לחסוך, כמה שיותר כמובן, כדי שאוכל לפרוע את ההלוואות במועד המתוכנן (כשנה וחצי - שנתיים) האם במקרה כזה אני עדיין מחוייב במעשר כספים?
ב. אני מתנדב אחת לשבוע לחלק פירות וירקות למשפחות נזקקות. האם ניתן "לתמחר" את העבודה לצורך מעשר כספים? ואם כן כיצד להעריך (אני במקצועי רו"ח עצמאי והחלוקה מתבצעת בשעות הערב)?

חז"ל אמרו "המבזבז - אל יבזבז יותר מחומש".
רציתי לשאול האם החומש הזה הוא לכל מצוה בנפרד, או לכל המצוות ביחד? למשל, אם הוצאתי חומש על פדיון שבויים, ואז הגיע חג סוכות - האם אני צריך להוציא חומש ממה שנשאר לי על קניית 4 המינים? ואם לאחר מכן אני רוצה להתחתן ולא מצליח למצוא - האם אני צריך להשקיע חומש ממה שנשאר לי כדי לשלם לשדכן?

כתב הרמב"ם: "הדרך הישרה היא מידה בינונית שבכל דעה ודעה, מכל דעות שיש לאדם". לא ברור לי איך בדיוק ניתן לקבוע מהי דעה בינונית - האם הדבר מוחלט או שהוא תלוי בחברה? למשל, אם אדם חי בחברה שבה האנשים הנדיבים נותנים את כל רכושם לצדקה, והאנשים שנחשבים "קמצנים" נותנים רק חצי מרכושם לצדקה - אז הדרך הממוצעת היא לתת 75% מהרכוש לצדקה; מצד שני, אם אדם חי בחברה שבה האנשים הקמצנים לא נותנים כלום, והאנשים שנחשבים ל"נדיבים" נותנים שקל לעני פעם בשנה - אז הדרך הממוצעת היא לתת שקל פעם בשנתיים... האמנם הדרך האמצעית נקבעת לפי החברה שהאדם חי בה?

שלום וברכה, אנו זוג בעלי ילדים ומרוויחים כ7000 ש"ח נטו לחודש. בגדול 6000 ש"ח מתבזבזים על ארנונה, מים חשמל וכו' מטפלת ואוכל. האם אנו צריכים לתת מינימום 700 ש"ח או רק מעשר (מינימום) מהאלף שקל של הרווח? נציין רק כי הוצאותינו הנ"ל אינם "בזבוזים", אף שכמובן אנחנו יכולים היינו להצטמצם עוד בהוצאות אוכל וכד'.
תודה רבה