שלום לרב, המנין התימני היחיד של שחרית בימי חול בעיר שבה אני גר מתקיים בשעה 5:30 שזה יוצא לפני הזריחה, האם זה בסדר? בנוסף, מה בנוגע להתעטפות בטלית והנחת תפילין שגם הם יוצאים לפעמים (כגון היום) לאחר השעה חמש וחצי?
תודה רבה

תשעה שהתחילו להתפלל תפילת לחש ביחיד והגיע עשירי, השלים ק"ש וברכותיה והחל תפילת ש"ע בקול רם על מנת לומר קדושה. לאחר קדושה המשיכו היחידים כל אחד בסדר היום. האם על שליח הציבור לומר קדיש לאחר שסיים את תפילתו? האם הדבר מותנה בכך שהתשעה ימתינו לו עד שיסיים ?

שלום וברכה כבוד הרב לפי רמב"ם ומורנו הרב יוסף קאפח?
1) ביחיד אומרים ובא לציון עד לאחר הקדושה?
2) בבית כנסת אשכנזי. אני קורא "לדוד אליך..." והש"ץ מתחיל קדיש. לענות? יש הבדל אם הקדיש אחד משבעת הקדישים, או לא? ויש הבדל אם אני קורא "ישתבח" והש"ץ כבר מתחיל קדיש?
3) האם מותר לי להתחיל לומר שיר של יום בזמן שאומרים קדיש שלא מ"שבעת הקדישים"?
4) האם יש מצווה לומר את ה"זכירות" כל יום? "זכור את יום השבת", " זכור את,,, עמלק" "זכור את אשר עשה ה' למרים" כל טוב ושבת שלום

שלום וברכה לכבוד הרב רצון שליט"א לפי הרמב"ם:
1) מה עדיף: נץ או ציבור?
2) האם מותר להתפלל עד סוף ישתבח בבית, ואז לבוא לביה"כ?
3) הרב כתב בתשובתו, שבימינו חובה לברך עם כיפה. אפילו אלוהי נשמה. מדוע? ומדוע אפילו אלוהי נשמה שהוא בחדרי חדרים?
4) מקרה: מתחיל עכשיו המנין האחרון של אחת התפילות. אין לי מים. להתפלל בציבור, או להשיג מים ולהתפלל ביחיד?
5) לפי מנהג אבותי, צריך להניח תפילין בחוה"מ. אני רוצה להניח תפילין בביתי ולקרוא ק"ש. צריך לברך את ברכת יוצר, או לקרוא את קרית שמע בלבד?
6) מהו הפירוש המושג: "להסדיר את המוסף"?

שלום,
עד מתי מותר לקרוא קריאת שמע? ועד מתי היא נחשבת קריאת שמע שבזמנה, כיום?

כבוד הרב קראתי באיזשהו מאמר שישנן קהילות (של תימנים) שהכהנים אינן מכסים את פניהם וידיהם בזמן הברכה. המדובר כמובן בימינו. אבקש את התיחסותך לנושא. בכל הכבוד

נשאלתי ע"י חבר, אני מאוד אוהב את התפילה התימנית והנוסח שלה, ואני אינני תימני, האם אני יכול להתפלל עם סידור בנוסח שלהם?

1. האם מותר להפסיק לקדושה בקטע של אלוהי נצור וכו' עד סוף התפילה?
2. הגר"י קאפח זצ"ל כתב בהלכות תפילה פרק ה' אות לד' שהכריעה בסוף התפילה אינה מלווה בשום אמירה. ובכן, אז מתי אומרים "עושה שלום"?

ב"ה שלום לכבוד הרב. כבודו ניסה להצביע על קשר הדוק וישיר בין מומחיות התימנים בקריאת התורה לשימור מנהג התרגום. במחילה, קשר זה הוא שולי וזניח, והוא אינו יכול להכשיר את המשך המנהג. כבודו שוב הדגיש את עניין השילוב בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ (כביכול התרגום). גם זה עניין זניח, גם בהוראת המנהג וגם בביצועו בשטח. רוב הנוהגים מנהג זה לא רואים בעיני רוחם הודאה באמיתות התורה שבע"פ יחד עם התורה שבכתב, ואין בכך קיום אחד מעיקרי האמונה. אין צורך לקיים מנהג צד ג' שיצביע בצורה עקיפה על כך שאנו מאמינים בתורה שבע"פ, במיוחד כאשר מנהג זה מיותר שלעצמו.

בס"ד

שלום לכבוד הרב.

אין ברשותי וברשות הציבור את כתב העת המדובר, ולכן איני יכול להתייחס אל הכתוב שם.

כתבת שהחשיבות של התרגום הוא מעין חיבור בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה. לדעתי, טעם דחוק זה אינו יכול לעמוד כאשר אין במנהג זה עוד צורך בימינו. וידוע שאין למדין הלכה מאגדה.
בטור ובשולחן ערוך כתוב בצורה מאוד פשוטה וברורה שמאחר ואין אנו מבינים התרגום - אין בו תועלת.
וזו עובדה פשוטה שכל דבר שאין בו תועלת, והוא גוזל משאבים מן הציבור (זמן) - יש בו טורח ציבור.

אי אפשר לערוך גזירה שווה בין התרגום לגמרא, מכמה וכמה סיבות שלא אפרטן כאן. זה סיפור אחר לגמרי.