דילוג לתוכן העיקרי

בקשות בראש השנה

בראש השנה אנו מוסיפים בתפילה את התוספות של עשרת ימי תשובה ומבקשים צרכים כגון: "זכרנו לחיים", "כתבינו בספר חיים" ועוד.. אבל איך המנהג הזה מסתדר עם הדין שאסור לומר בקשות ביום טוב? ואם אנו כבר מתירים לומר בקשות בראש השנה, מדוע אסור לומר את הסליחות הנהוגות בליל יום טוב שני של ראש השנה?

 

תקיעות שופר ברה"ש

1 יחיד המתפלל מוסף מוקדם בראש השנה (בנץ). ויסיים שחרית בסביבות 6:45 בערך. האם רשאי הוא לתקוע בשעה זו או ב-7:00 שמא יפריע לשינת השכנים שחלקם אולי לא שומרי תו"מ? 
2 האם מספיק שיסגור חלונות וכו'... ואם רצוי לשהות קצת באיזו שעה כבר יהיה בסדר (לדעת הרב) לתקוע?
3 האם היחיד אומר "היום הרת עולם" שלש פעמים בתפילתו?
4 המנהג הנפוץ בישראל שלא תוקעים שופר בערב ר"ה. האם הוא המנהג של כל יהדות תימן גם? מה טעם יש במנהג זה? האם הוא כמו אכילת מצה בערב פסח?
5 והאם מי שרוצה להתאמן בתקיעות יכול לעשות זאת בערב חג או רצוי שלא?
 

נשות ישראל בראש השנה בצל הקורונה

שלום כבוד הרב,

אני מדברת בשמי ואני מניחה שבשם נשים רבות אני מבינה שמבחינת המצווה של תפילה ושמיעת תקיעת שופר אנחנו יוצאות לידי חובה אבל יש רצון גדול מאוד להיות שם באווירת הקודש הזאת ולשמוע

מה לעשות

 

תקיעת שופר למבודדים

בעקבות אתגרי הקורונה אדר הגיעו לפתחינו.

1. אדם אשר משמש כבעל תוקע בביהכנ"ס (ולצורך כך, נתבקש להתפלל במניין מאוחר בשעה 8:30) ונתבקש לתקוע גם למבודדים. האם יוכל לתקוע קודם למבודדים?

2.  מבודד, שהוא גם בעל תוקע, האם ייסתפקו הוא ובני ביתו ב-30 תקיעות העיקר הדין, או שמא, ניתן גם להתפלל בקול עם בני ביתו(ללא קדושה וכד'), ולתקוע עוד עשר קולות?

 

אכילה לפני תקיעות

בישיבה בה אני לומד תפילת מוסף בראש השנה מסתיימת רק ב16:00-17:00. כתוצאה מכך לא אוכלים עד מאוד מאוחר מלבד קידוש בין שחרית למוסף אך גם בו לא אוכלים יותר מכביצה מזונות כיוון שלא אוכלים לפני תקיעות.
מאחר ולא מצאתי התייחסות ברמב"ם בהלכות שופר סוכה ולולב שאלתי מה המקור ונאמר לי שכתוב במשנה ברורה.

חשבתי לחזור הביתה אך בעקבות הסגר, פירוש הדבר שלא אוכל לחזור לישיבה עד אחרי סוכות.

האם חל איסור לשיטתנו (אני בן לעדת תימן) לאכול טרם שמיעת התקיעות?
אם כן, האם אפשר לשמוע 30 קולות, לאכול ואח"כ להצטרף לציבור לשמיעת תקיעות מיושב ומעומד ותפילת מוסף?

Subscribe to ראש השנה