שלום לרב,
ראיתי את דברי הרמב"ם בפירוש המשנה במסכת כלים (פי"ז הי"ב) והם נראים סותרים את קביעת מארי (למשל בהערתו הארוכה בתחילת הלכות אישות) שדברי סופרים במשנת הרמב"ם הנם אך ורק הלכות דרבנן ואין בהם שמץ דאורייתא.
למו"ר השלום והברכה
מהו הספר "באור שמות קודש וחול" המיוחס לרבנו הרמב"ם?
האם לדעת מארי אכן רבנו כתבו?
ילמדנו רבנו ושכרו כפול
מדוע נראה שאין כאן דין צדק. הרי 'אינו דומה דין הקטנה עניה בזויה' אינה שווה לנערה 'ממשפחה חשובה'? זה לא נראה כדין צדק...
או לפחות לא נראה לי שככה יש לדון בדין תורה. זה נראה כ'איפה ואיפה', לכן אני שואל כי נתקלתי בהלכה הזו מעל 20 פן עמים בחיי ואף פעם לא הצלחתי להבין מדוע הנערה ממשפחה טובה נראית כשווה יותר מבחינת הדינים מאשר הנערה המסכנה. הרי שתיהן נאנסו.
לכבוד הרב,
מקובלים ובעלי מוסר, הזכירו דין שנקרא "חיבוט הקבר"
שהוא כביכול דין לאחר מותו של אדם שנעשה גם לצדיקים, משמע שהוא נעשה
בגופו של אדם לאחר פטירתו.
יעויין במסכת חיבוט הקבר שהוכנסה כחלק ממסכת שמחות.
בחלק מן הספרים נטען כי זה דין על הנאה מהנאות העולם, ואפילו הנאות מותרות
אלא שלא לשם שמים.
רציתי לשאול אולי הרב יודע איך הרמב"ם מפרש את הקטע הזה?
לכבוד הרב,
האם לפי שיטת הרמב"ם המשיח ישלוט בכל העולם או רק
בממלכה שלו?
כי לכאורה יש מקורות סותרים ברמב"ם.
מצד אחד בהלכות תשובה ט,ב מבואר שכל הגויים יבואו לשמוע
את המשיח.
בהלכות מלכים פרק י"א הרמב"ם מביא כהוכחה למשיח את הנבואה:
"וקרקר כל בני שת"
ו"ומשלו מים עד ים" שמשמע שלטון בינלאומי.
בסוף פרק י"ב הרמב"ם כותב שלא נתאוו הנביאים והחכמים לימות
המשיח בשביל שישלטו על כל העולם - הא כן ישלטו על כל העולם
רק שלא נתאוו למשיח עבור זה אלא כדי ללמוד תורה.
כבוד הרב,
הרמב"ם דימה לימוד ידיעת האיסור וההיתר לאכילת בשר ולחם, ואמר שלימוד מעשה בראשית ומעשה מרכבה גדול יותר. האם הרמב"ם כתב במקום אחר שיש לדמות אותם לימודים לאכילת מעדנים ומתוקים?
תודה
Rambam HILCHOT TESHUVAH 9:1 SEEMS TO SUGGEST THAT TO ACHIEVE OLAM HABAH ONE MUST DO ALL THE MITZVOT BUT IN TESHUVAH CHAPTER 3 HE SAYS THAT RESHAIM HAVE A PORTION IN OLAM HABAH??
shalom
rambam writes in the hakdamah to mishneh torah that there are dinim that originate after the talmud. but how is that possible - isnt that after the chasimas hatalmud/sof horaah
לק"י כ"א אלול תשפ"ד
כבוד הרה"ג רצון ערוסי הי"ו
כנהר שלום
בהל' י כתב רבנו "ומשליכו מיד לתוך מים רותחין אבל לא לפושרין". בהיות שכבר פירט רבנו "מים רותחין", למה הוסיף וכתב "אבל לא לפושרין"? והאם יש נפק"מ להלכה בלשון רבנו הכפולה לכאורה?
תכתב בספר החיים ובספר הזכרון
שמעיה אפל