לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו לפני זמן מה (אולי קרוב לשנה) שמעתי מבן דודי הצעיר, שבישיבה מסוימת בחיפה בה ביקר, יצאו כנגד מו"ר הגאון הרב יוסף קאפח זלה"ה בטענות שיקריות וידועות וכמובן על פי תחושתי על מנת ללבות את אש המחלוקת. יש לציין שהיו אלו בחורים צעירים שלפחות אחד מהם אני מכיר, וכולם חוזרים בתשובה או שהתחרדו. מעבר לחוצפתם הגדולה וטענותיהם האוויליות וכמו שהוכחתי לבן דודי שכל הדברים שהם אומרים הן טענות שיקריות וכו', ושרבים מגדולי ישראל מהללים את מארי כגון: הרבנים עובדיה יוסף, מרדכי אליהו, אברהם שפירא, הרבנים הראשיים לדורותיהם, רבני הציונות הדתית שליט"א ועוד תקצור היד מלכתוב.

לק"י
א.מה דעת הרב לגבי תפיסת היהדות. של פרופסור ישעיהו ליבוביץ. בוודאי הרב שמע על ההתנגדות החריפה שיש לרבים מגדולי הדור כיוון שבתפיסתו ישנה כפירה. ( יש אף שסברו שהוא זקן ממרא)
ב. האם מותר לקרוא ספרים מהגותו?
בתודה

לכבוד הרה"ג, תבורכו על סבלנותכם לענות על שאלות הגולשים. יה"ר שהקב"ה יתן לכם כח וסיוע להגדיל תורה ולהאדירה. שאלתי: אני מתאוה ללמוד חידושים, או פירושים של עדתינו (תימן) לש"ס וכו'. האם מצאו משהו? שרידים? יש בדפוס? היכן להשיג? הערה: אני מתכוון לרבנים שחיו פעלו בתימן, לא לדור האחרון של הרב צובירי, הרה"ג קאפח וכו '. לי ידוע על בעל שתילי זיתים, ועל המהרי"ץ. (לשניהם שו"ת ולראשון חיבור השו"ע. ). האם יש עוד שו"ת מתימן? עוד חיבורי הלכה? קיים בדפוס? בענין הרמב"ם שאתם מוציאים במכון, אילו פירושים יש עליו (מלבד הר' קאפח)? כסף משנה יש שם? מי עוד? תלמידך.

כיצד "יתייחס" הרמב"ם (או אנו לשיטתו) לכל מעשי הניסים שחולל האר"י ז"ל או מקובלים אחרים? לאור דבריו במו"נ, בסוף אגרת תחיית המתים, וכן בסוף "אגרות הרמב"ם" מהדו' מהר"י קאפח (מוסד הרב קוק) בנספח השני.

שלום לכבוד הרב רצון ערוסי וברכות לרגל הצטרפותו לשו"ת מורשת. כולי תקווה שהוא יוכל לעמוד בעומס, הן מבחינת הכמות והן מבחינות אחרות. שאלתי היא כזו: מה עמדת הרב לגבי ספריו, הגותו, משנתו (הדתית) של הפרופ' ישעיהו ליבוביץ. שמעתי פעם מתלמיד קרוב של הרב קאפח זצ"ל שכשהוא שאלו על ליבוביץ, ענה לו דבר אחד: שלליבוביץ יש תפיסה נקייה של מושג האלוהות, ועוד הוסיף ואמר שהוא רמב"ם יותר מהרמב"ם. והרי מי לנו שיכול להעניק תואר רמב"מיסטי יותר מהרב קאפח? ונדמה לי שאמירתו האחרונה יש בה משום ביקורתיות כלפי ליבוביץ, אבל לא במישור האמוני אלא ההתנהגותי.