מה נפסק להלכה: האם חובה לשמוע לרב אם הוא אומר משהו המנוגד למציאות או/ו לתורה? האם חובה לשמוע לרב אם הוא אומר משהו/ או מורה הלכה בזמן שהוא מעורער נפשית/ואו בריאותית?
תודה.

כבוד הרב שלום,
מה הם המקורות ההלכתיים התומכים בלימוד תורה בלבד (והגית בו יומם ולילה?)? האם ובמידה וחייבים... מה הם משלוחי היד, המקצועות שמותר לו לאדם לעסוק בהם, והאם יש לכך מקורות הלכתיים?
תודה, יצחק

מה המעמד של דרש? האם יש לו מעמד הלכתי?

עד כמה רבנים פוסקים אובייקטיבים הלכתית בעת מתן תשובותיהם? כלומר האם יש מצבים שעל פי ראשונים/ש"ס ניתן להתיר ורבנים בוחרים להחמיר בגלל הוספת שיקולים אישיים? ועוד מניין לנו שכשיש מחלוקת בין הש"ס לקבלה. ההלכה תיקבע לפי הש"ס?

שלום,
לפי מה הבנתי, יש מחלוקת ירושלמי/בבלי במקרה שהרב אומר לתלמיד דבר הנוגד את המציאות ו/או נוגד את התורה. לפי הירושלמי אין שומעים לו אלא כאשר אומר על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהוא שמאל. אך במקרה שאומר על ימין שהוא שמאל ו/או על שמאל שהוא ימין אין שומעים לו. לפי הבבלי שומעים לרב בכל מקרה, גם אם הוא סותר את המציאות ו/או את התורה. לענ"ד ההלכה כירושלמי, הרי נכתבה מסכת שלמה על זקן ממרה וסנהדרין שטעה (אם אינני טועה)- מסכת הוריות. מה נקבע אם כן להלכה? אשמח אם הרב יוכל להביא גם מקורות של אחרוני אחרונים ובמידה שיש גדול דור שלא מסכים עם ה'מיין סטרים' אשמח אם הרב יביא גם את דעתו.

לכבוד הרה"ג הרב רצון שלום! ברצוני ללמוד רבנות אך איני יודע לאן לפנות והייתי רוצה את המלצתך (אני תימני)
תודה וכל טוב

ב' הרב, ידוע שמורי הוראה נוהגים לעשות צירופי שיטות על ידי ספק ספיקא. לדוגמא, ראיתי מי שסבר שאם יש כלי שלא ידוע אם עבר עליו מעת לעת אבל ידוע שעבר עליו לילה, אפשר לפעמים בדיעבד להחשיב אותו כאילו אינו בן יומו: שמא עבר עליו מעת לעת, ואת"ל שמא הלכה כמו רש"י ועוד ראשונים שסוברים שגם כלי שעבר עליו רק לילה אינו בן יומו או בספירת העומר לגבי אדם שלא זוכר אם ספר יום אחד שמתירים לו לספור בברכה שמא הוא כן ספר ואת"ל שמא הלכה כמאן דאמר מצוות ספירה היא על כל יום לחוד וככה קיימים הרבה מקרים של צירוף שיטות בהם אחד הספקות הוא "שמא הלכה כפלוני". השאלה:

פרשת השבוע "נשא" כוללת את נושא המים המאררים האמורים לבדוק אשה החשודה בנאוף. במסכת סוטה בפרק תשיעי, כתוב שמרבו הרוצחים התבטלה עגלה ערופה, ומשרבו הנואפים בוטלו המים המאררים. ומי שאחראי לביטול המים המאררים הוא לא אחר מאשר רבי יוחנן בן זכאי הנתלה בפסוק מהושע הנביא (לא אפקוד על בנותיכן כי תזנינה ועל כלותיכן כי תנאפנה). השאלה שלי היא האם ביטול מצוות אלו (שהן מדאורייתא) איננו התאמה של התורה לרוח הזמן והוכחה שחוקי התורה ניתנים להתאמה לשינויים שחלים עם הזמן?

לרב שלום וברכה ידוע שיש מצוות דאורייתא ודרבנן, ויש מצווה דאורייתא ללכת אחר דברי חכמים, יוצא שכל מצווה דרבנן היא באמת דאורייתא, אז מה החילוק?
תודה רבה

שלום כבוד הרב,
שאלתי נוגעת להתייעצות עם רבנים לגבי שאלות חשובות ומהותיות בחיים. מה קורה כאשר מתייעצים עם שני רבנים במקביל והתשובות שמתקבלות הן שונות ואף מנוגדות. ראוי לציין כי מלכתחילה לא הייתה כל כוונה להתייעץ במקביל, אלא שהפנייה מראש נעשתה על ידי שני גורמים שונים. לפי מה פועלים שהרי מדובר בשאלה קריטית וחשובה?
תודה מראש.