לימוד תורה

האם יהיה מותר לציבור לקרוא מקרא בלילה כשאין להם אפשרות לקרוא ביום?

שו"ת |

שלום לכבוד הרב
במקרה וישנו שיעור הלכה, ואין מספיק ספרים לכל הלומדים, או שישנו ספר הלכה אחד (שנקנה בכסף, מהדורה מסוימת של מחבר פלוני), האם מותר לצלם דפים מתוך הספר כדי לחלק בשיעור עצמו כדי שיוכלו כולם לקרוא?
1. מדובר על כך, שהדפים עצמם נשארים בבית המדרש ואינם נלקחים
2. אם כן, האם מותר לעשות כך על בסיס קבוע עד שיהיה מספיק תקציב לקניית ספרים לכולם

תודה רבה

שו"ת |

לכבוד הרב הרמב"ם בהלכות דעות פרק א פוסק: יא ומצווין אנו ללכת בדרכים אלו הבינוניים, והם הדרכים הטובים והישרים, שנאמר "והלכת, בדרכיו" (דברים כח, ט). (ו) כך לימדו בפירוש מצוה זו: מה הוא נקרא חנון, אף אתה היה חנון מה הוא נקרא רחום, אף אתה היה רחום מה הוא נקרא קדוש, אף אתה היה קדוש. ועל דרך זו קראו הנביאים לאל בכל אותן הכינויין, ארך אפיים ורב חסד צדיק וישר תמים גיבור וחזק וכיוצא בהן–להודיע שאלו דרכים טובים וישרים הם, וחייב אדם להנהיג עצמו בהן ולהידמות כפי כוחו. משמע שהרמב"ם מגדיר את התמימות כמידה טובה שבה יש ללכת. השאלה שלי היא - מהי תמימות על פי תורה?

שו"ת |

האם מי שרוצה ללכת בדרכו של הרב קאפח, ולפסוק כרמב"ם, צריך ללמוד בישיבה הגבוהה גם את שאר הראשונים? האם אפשר ללמוד רק את פירוש הרב קאפח לרמב"ם בשביל להבין את הרמב"ם? האם די בכך בשביל לגדול בתורה ולהיות תלמיד חכם? או שמא צריך להפגש וללמוד גם את שאר הראשונים ואת השו"ע ונושאי כליו, אע"פ שאין דרכי לפסוק כמותם? ומה הדרך בלימוד האמונה? האם ללמוד רק ראשונים? האם ללמוד אותם לבד בלי הדרכה זה בסדר, או אפשרות להבנה לא נכונה וחסרה? ואיך גדלו בתימן להיות ת"ח?

שו"ת |

שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, לצערי הרב מקום מגוריי רחוק ממושב מארי ואינני יכול להשתתף בשיעוריו. הייתה הזדמנות חד שנתית לשמוע לדברי מארי בתכס לזכר מארי יוסף זצ"ל, אבל כבר לא אוכל לזכות גם בזכות הזו מכיוון שכבר השנה הוחלט לארגן את התכס באוניברסיטת בר אילן ואין ביכולתי להגיע אליה. לכן התחלתי לשמוע את שיעורי מארי באתר נצח ישראל וגם שמעתי תשובות הקלטות והופתעתי לשמוע שמארי לא אומר את תפילת בית המדרש בסיום דבריו אלא נוהג כמו תלמידי חכמים אחרים "רבי חנניה בן עקשיא אומר..." מדוע מארי לא אומר את "תפילת בית המדרש" שרבינו פוסק לאמרה? בברכת התורה, אליעזר

שו"ת |

שלום לכד' מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, לצערי הרב אין לי אלא שעה ביום שאני יכול להקדיש ללימוד תורה, לכן אני ב"ה נוהג ללכת לבית הכנסת המרכזי ביישוב שלנו - שאולם הבית הכנסת מאוד גדול - ויושב בו ללמוד בין מנחה לערבית כמעט כל יום. לפעמים באותה שעה רב היישוב מעביר שיעור ומספר אנשים ניגשים אליו ויושבים מולו. אני יושב במרחק של כ -10 מטר ממושב רב היישוב. אתמול מישהו העיר לי ביושבי לומד לימוד אישי באותה שעה שרב היישוב מעביר שיעור אני פוגע בכבודו של רב היישוב שבענוותנותו אינו מעיר לי מאומה כפי שאינו מעיר מאומה לשאר האנשים שאינם ניגשים לשיעורו - אגב, ביניהם ישנם גם רבנים אחרים המוכרים לקהל -.

שו"ת |

לרב ערוסי ש"צ שלום עליכם. אחד"ש אבקש לשאול שאלה יש מי שאומר אצלנו בשיעור שכאשר אדם מקבל מי - שברך לאחר שסיים לקרוא בתורה הוא צריך להישאר לעמוד מול הס"ת עד שהחזן יסיים לברך אותו ואז ילך לשבת, ממה שזכור לי רבים לא היו מחכים שהחזן יסיים לברך אותם אלה אומרים לו את שמם והולכים למקומם מה נהגו בזה בדור האחרון?

שו"ת |

שלום וברכה רד"ק כתב במלכים א, שבחנוכת בית המקדש, שכללה בתוכה גם את יו"כ, רק הקריבו קרבנות אבל לא אכלו אותם בגלל הצום. אך מיד אח"כ הוא מביא את דברי חז"ל, האומרים שבהוראת שעה, היה מותר לאכול ביו"כ זה. שאלתי, היאך יש לגיטימציה לפרש פשט שהוא ודאי נוגד את חז"ל? לכאורה אין זה רק 'דרש' של חז"ל, אלא מסורת בידיהם שכך היתה המציאות. השאלה באמת יותר רבה, והיא נשאלת גם על פרשים אחרים שמפרשים לפעמים שלא כחז"ל, לדוג' הרמב"ן. ברוך תהיה!

שו"ת |

מוצרים נבחרים

מחיר: 
30.00₪
דברי הגות בשירה לספר משלי
מחיר: 
50.00₪
תרגום חדש עברי מודרני
מחיר: 
60.00₪
קובץ מאמרים ומחקרים ייחודי
מחיר: 
60.00₪