דילוג לתוכן העיקרי

שאלה דחופה וחשובה... - תקון חצות

לכבוד הרב הגאון השלום והברכה,
1) האם לפי יהדות תימן יש לומר תקון חצות?
2) האם רק ב -9 באב יש לומר תקון זה? (ערב 9 באב)
3) מה היתה דעת הרמב"ם ומורנו הרב יוסף קאפח בנושא זה?
תודה לכבוד הרב,
תבורך בברכת התורה!

שריקה זמזום ונגינה בכלי נגינה בפני בנים

לכבוד הרב שלום,
ברצוני לדעת מהו הדין לגבי שריקה בפני בחור? האם ישנו איזה שהוא קשר ל - "קול באשה"? (מדוע נאסר קול באשה - מהו המניע?) ומה לגבי זמזום ונגינת בכלי נגינה בפני בחור?
תודה מראש. מלכיה.

מארי יחיא אלאביץ'

שלום למו"ר הרה"ג ערוסי שליט"א ידוע שבתימן היו מחלוקות רבות בנושאי הלכה שונים, במיוחד לאחר החדרת ספרי מרן השו"ע. ידוע גם שהיו מחלוקות בין המארי הישיש (סבו של מורנו הרב יוסף קאפח מארי יחיא אלקאפח זיע"א) לבין מארי יחיא אלאביץ'. בין המחלוקות הידועות, היא המחלוקת לגבי עניית אמן לאחר ברכותיו של הש"ץ בתפילה אחת כתקנת הרמב"ם וכדו', שמארי הישיש סבר שאין לענות אמן ומארי יחיא אלאביץ' סבר שיש לענות אמן ושמעתי שהוכרעה ההלכה כמו מארי יחיא אלאביץ'.
1. האם זה נכון?
2. מדוע מורנו הרב יוסף קאפח לא הזכיר בפירושו למשנה תורה את שיטתו של מארי יחיא אלאביץ'?

מנהגי תימן - ע"פ הרמב"ם

בס"ד שלום לכבוד הרב,
בחודשים האחרונים בן דודי וחברו החליטו לקבל על עצמם את מנהגי הרמב"ם וזאת לאחר עיון בכתובים ואם אינם מבינים דבר מסויים מקבלים את דעתו של המרא דאתרא. (אשכנזי) ובכן שאלתי היא: א) האם בכלל אפשר כיום להחליט ישירות מדברי הרמב"ם, הרי רבי יוסף קרו זצ"ל אשר בא בדור אחרי הרמב"ם קבע הלכה ע"פ רוב בין הרמב"ם הראש והרי"ף (אם זכורני נכון) ועל פי הנ"ל נקבעת ההלכה כיום, אז האם אנו יכולים לבוא מול רבי יוסף קרו זצ"ל ולהחליט הלכה ע"פ הרמב"ם בשאלות שרבי יוסף קרו הכריע לראש או ריף?

הזכרת שם ה'

שלום לרב
שמתי לב שעולי תימן המבוגרים ובעיקר הנשים מזכירים הרבה את שם ה' בשפה הערבית גם בברכות ובאיחולים האחד לשני למשל "א - ללה ידי לכ אלעפיה", וגם סתם כך בשפה השגורה למשל כששומעים שמועה רעה או מקרה רע אומרים " ה' ישמור" בערבית ללא חשש של הזכרת שם ה'. ושאלתי האם זה מותר לכתחילה, והאם ישנם הגבלות מסוימות מעבר למקום לא נקי.
תודה רבה לרב ושלום.

היחס לתורת הקדמונים

לכבוד הרה"ג רצון ערוסי, יש לי מספר שאלות שכולן סובבות סביב ענין אחד -
א. מהו דעת רבינו הרמב"ם ביחס לאיסור לחלוק על הקדמונים? האם רבינו שחי בתקופת הראשונים סבר שאין לבני תקופתו הרשות לחלוק על הגאונים?
ב. האם במחשבתו ההגותית/מחשבתית של רבינו יש התייחסות לעקרון של "ראשונים כמלאכים" ו/או למושג של "התמעטות הדורות"?
ג. מה דעת רבינו ביחס לעקרון המופיע בספרות הגאונים של "הלכתא כבתראי"?
ג. האם בתורתן שלבני תימן נעשתה הבחנה בין ראשונים לאחרונים כפי שהיא מקובלת כיום?

בעניין תרגום הפרשה

כבוד הרב שלום,
אני לומד בבית ספר המורכב מתלמידים מכל העדות. בעוד מספר ימים אנחנו יוצאים להתארח בסמינריון בשבת. את קריאת התורה יקראו בכמה נוסחים, השאלה שלי היא האם את המברכים שיקראו בנוסח תמני צריך לתרגם או שלא צריך?
תודה.

Subscribe to עדות וכתות בישראל