הרי בכיפור אפילו חושדים בכהן גדול.

אם כך מנהג יהדות אשכנז שהם עומדים בזמן קריאת עשרת הדברות כמנהג הקראים. איך נדון אותם?

האם נכה עם כיסא גלגלים שלא יכול לעמוד, האם יכול לקום לתורה? כי יש מחלוקת בעניין

לכבוד מו"ר הי"ו

בבית הכנסת שלנו מתפללים כשיטת מהרי"ץ. במשך שנים רבות, נהגו בימי שני וחמישי לדלג על אמירת "והוא רחום" המשולב בנוסח התחנון ולאחר י"ג מידות להמשיך מהפסקה "הפותח יד בתשובה" ועד סוף הנוסח. עיינתי האם יש מקור לדילוג הזה ולא מצאתי שיש מי שהורה כך. לכן ביקשתי משליחי הציבור לומר את הנוסח המלא וכך התחלנו לנהוג אולם עבור חלק קטן מהציבור הדבר אינו מתקבל יפה והם טוענים שזה מאריך באופן משמעותי את זמן התפילה. כיצד עליי לנהוג והאם נכון לחזור לדילוג הנ"ל כדי לרצות חלק קטן מהציבור?

בברכה ובתודה
אבישי קארו

שלום רב

בעניין מניין המתקיים ברחוב או בחניה של בית,

האם מניין שבו עולה קורא אחד המברך בתחילת קריאת התורה ובסופה בלבד בגלל סכנת התקרבות המתפללים זה לזה יש לו על מה לסמוך או שמא על הקורא לברך תחילה וסוף לאחר כל עלייה למרות שהוא היחיד שקורא את כל הפרשה?

מדוע קוראים התוכחה בלחש?

ובקרית שמע וחרה אף ה'.

אחינו הספרדים מפסיקים.

מה הטעם שחלק או כלל ממנהג השאמי אינם מתרגמים את התוכחה?

ידוע לי דברי המהרי"ץ בעץ חיים, שכתב, וכן המנהג (פשוט) לתרגם, ומחדש שלא רצו לתרגם הקללות בטעות, אבל מהרי"ץ לא הבין את הטעם למה לא תרגמו.

וכן מורי שמעון צאלח כתב שצריך לתרגם את התוכחה ולא הביא טעם לדבר.

רציתי לציין שלפני שנים רבות שמעתי מזקן, שהתפלל בביכנ"ס אלואסטא שבתימן (ששם לא תרגמו את התוכחה), שלפני זמן המהרי"ץ, כן תרגמו את התוכחה, אך קרה מקרה, שילד תרגם (יככה ה') במקום לומר (יִשחנך), הילד אמר יו"ד בפתח. בפעם הראשונה החזירו את הילד, בפעם השנייה קרא בטעותו.