שלום רב, לגבי המצווה להקים בתי דין. ידוע שיש בית דין גדול בלשכת הגזית, ויש בתי דין מקומיים. האם תפקידם של כל בתי הדין המקומיים והמחוזיים (מלבד בית הדין הגדול) הוא רק בשפיטה או גם בפסיקת הלכה בענייני איסור והיתר וכו'? כגון האם תפקיד בית דין עירוני ומחוזי על פי הרמב"ם הוא רק לשפוט בין אדם לחבירו או בין אדם למקום (כגון לדון דיני ממונות או לדון אדם שעבר על מצווה מהתורה) או שיש לו גם תפקיד בפסיקת הלכה לאנשי העיר בהלכות שבת, אורח חיים, יורה דעה וכו'? האם כל אדם היה מחוייב לפסוק הלכה כמו הבית דין העירוני שבעירו?

קיבלתי את תשובתך בעניין בית הדין
תודה לא הבנתי כלל וכלל את ראשית דבריך כי לבית הדין הגדול אין יכולת לחדש על התורה הלא הם דברי הרמב"ם בהלכות ממרים פרק א' ובעוד מקומות רבים כי על פי המידות שהתורה נדרשת בהן הם יכולים לשנות החלטה קודמת ומימלא זהו שינוי ומדובר בדיני תורה לגבי המשך תשובתך - תוקף תקנות הקהל - הייתי מאוד מבקש מקורות
תודה, גדי בן יוסף

נתבעתי על ידי אחי בערכאות הלכנו לפשרה כדי לימנע מזה אחי ואשתו לא מסכימים ורוצים רק על ידי משפט כדי ללכת למשפט היינו צריכים שאברך בכולל איפה שאבא ז"ל היה לומד והוא מכיר את אבא ז"ל שיבוא ויתן עדות אופי איך היה אבא ז"ל כי אחי טוען שאבא ז"ל לא היה בשכלו האם מותר לאברך לתת עדות או לא

שלום רב הרמב"ם הביא להלכה וגם השולחן ערוך: כו, ט (ז) כל הדן בדיני גויים, ובערכאות שלהם -- אף על פי שהיו דיניהם כדיני ישראל -- הרי זה רשע, וכאילו חירף והרים יד בתורת משה רבנו: שנאמר "ואלה, המשפטים, אשר תשים, לפניהם" (שמות כא, א)-- לפניהם ולא לפני גויים, לפניהם ולא לפני הדיוטות.

1. האם ניתן לזמן לדין תורה שופט ערכאות דתי אשר טעה בודאות בשיקולי פסק הדין וחייב את הזכאי והצדיק את החייב.?
2. כיצד זה מתבצע?
3. על מה ניתן לתבוע עורך דין חרדי שהגיש תביעה אישית שלו כנגד אדם דתי לקוח שלו בערכאות, מבלי לזמן לדין תורה לפני כן? ומה דינו של פסק הדין שניתן בערכאות במקרה זה?
4. האם ניתן לממש פסק דין תורה על ידי תביעה בערכאות?
בתודה

שמי מגיב אני סטודנטית לכלכלה במכללת אשקלון ובמסגרת לימודי הוטלה עליי משימה שהיא שאילת רב שאלה בנושא כלכלי בהיבט ההלכתי. שאלתי היא: ידוע שבימינו יש עמותות שעוזרות למשפחות עניות בארץ האם מותר עפ"י ההלכה לגבות מיסים מעמותות אלו ובנוסף האם מותר לגבות מיסים גם ממשפחות אלו? אודה לך מאוד אם תצרף רשימת מקורות שמהם נלקחה התשובה
בתודה מראש מגיב

שלום לרב
1. כיצד הרמב"ם התמודד עם הבעיה שלפי דיני התורה כמעט ולא ניתן להאשים אדם בפלילים?
2. האם הסכים לשיטת הר"ן שעיקר סמוכויות הענישה במדינה הם של המלך ולא של הסנהדרין?
3. מה דעתך על פס"ד 'קסטנבאום'? האם לפי הרמב"ם יש לאסור כיתוב בלועזית על מצבה? חשבתי לעצמי שאולי אפשר לומר שלדעת הרמב"ם יהיה אסור לכתוב דווקא בעברית על מצבה, בשל קדושת השפה ולפי תשובתו בעניין הכנסת כתב עברי לבית הכסא.
4. מה דעתך על סירוס כימי לאנסים שלפי הערכות פסיכולוגים ומומחים 'אין להם תקנה'? בברכה ותודה יחיאל כולל הרא"ה