דילוג לתוכן העיקרי

שובע שמחות

קונטרס זה חשוב וחיוני עד למאוד, כי יש בו הדברים הדרושים להנהגותינו במאורעות השונים דבר דבור על אופניו עם הנחיות חשובות: לקט שירי שבת ומועד, שירי חתונה ומילה, פיוטים, שירי מסורת, שירים לכל עת.

צורפו לקונטרס זה סדר הקידוש, ברכת המזון (בלדי, שאמי), סדר המילה, פדיון הבן, סדר קידושין ושבע ברכות, סדר סעודת מצווה, שטר כתובה, מנחה וערבית (בלדי, שאמי), סדר הכנסת ס"ת וספירת העומר.

רובם של השירים (נשווד ושירות) תורגמו בהם הלשון הערבית כדי שגם מי אשר לשונו עברית בלבד, יבינו את משמעות המילים, ויוכלו להתחבר לרעיונות הנשגבים המבוטאים בהם.

בסוף הקונטרס הנכבד הזה נוסף פיוט "נשמת כל חי" לנוהגים לקיים סעודת הודיה (ולאלה שאינם מחויבים ברכת הגומל).
כעין השלמה שובצו גם שירים בנעימות שהתקבעו בחברה הישראלית והחרדית.
כן הובאו סדרי הלוויה וסדר שבעת ימי האבל ומקצת דינים עם הקינות המקובלות, כולל הנחיות הלכתיות עפ"י מנהגותינו מקדמת דנא.
הוצאת קונטרס זה היא תרומה חשובה לטיפוח מורשת אבותינו לדורות הבאים, בבחינת דור לדור יביע אומר.

ארבעת המינים

אסופת מאמרים העוסקת במגוון היבטים הלכתיים ורעיוניים הקשורים לארבעת המינים מנקודת מבט בוטנית, היסטורית וארכיאולוגית.

במאמרים נדונות סוגיות שונות: זיהויים של ארבעת המינים, כיצד באופן סמלי הם מייצגים את נופה הטבעי והחקלאי של ארץ-ישראל, האם ניתן לקבוע כיצד נראו זני האתרוגים בתקופת חז"ל וממתי החלה תופעת האתרוגים ה'מורכבים'. כמו כן הוא עוסק גם במנהג הקדום – תוספת בדי הדס – ובגלגוליו עד ימינו (למשל אצל יהודי תימן), זיהוי הערבה הכשרה, ובסוגיית זמינותם של ארבעת המינים בקהילות אירופה‏ וההשלכות ההלכתיות שנבעו מכך.

צרי הגוף לרבי נתן בן יואל פלקירה

הוצאת המדור לתולדות הרפואה, אוניברסיטת בר-אילן, תל אביב תשס"ד (בשיתוף עם יעל בוכמן).

'צרי הגוף' נחשב לאחד החיבורים העבריים החשובים שנכתבו בספרד בימי הביניים. הוא למעשה אנציקלופדיה רפואית מקיפה העוסקת בעקרונות הרפואה התיאורטיים, בהנהגת הבריאות, ברפואה מונעת 'מן הקודקוד עד כף הרגל' ובהכרת סממני המרפא ותועלותיהם.

בחיבור זה אנו מציגים לראשונה את החיבור שהיה מוכר רק מכתבי יד ומביאים את כל החלק הרביעי בשלמותו. בנוסף הוא עוסק באפיון חיבורי הרפואה העבריים שיועדו לקהל היהודי וזיקתם לחיבורי רפואה מהמורשת הגלנית-ערבית האוניברסלית. הספר גם מציג את חלקה של הלשון העברית כשפת מדע מגשרת בן תרבויות.

 

מרורים

בחיבור זה מוצגות בפני הקורא השיטות השונות לזיהוי מיני המרור כפי שהובאו בפרשנות ובמסורת היהודית לדורותיה וכן על פי מסקנות החוקרים המודרניים.
עיקרו של המחקר מתמקד ברשימת מיני הירקות שאדם יוצא בהן ידי חובת מרור בפסח: 'בחזרת ובעֻלשין ובתמכה ובחרחבינה ובמרור' (משנה פסחים ב, ו).
כמו כן הוא עוסק המחקר בסוגיות שונות הדנות ב'חזרת' – החסה – כגון: המשמעות של איסור אכילת 'תולעים' העשויות להימצא בה מנקודת מבט אקולוגית ורעיונית. מדובר במחקר בוטני והיסטורי, שיש לו השלכות הלכתיות מעשיות.

אתרוגי ארץ ישראל

חיבור זה עוסק בהתחקות אחר צאצאי אתרוגי ארץ-ישראל המסורתיים וגלגוליהם בימינו.
במשך מאות בשנים נהגו יהודי ארץ-ישראל להשתמש באתרוגים בלתי מורכבים לשם קיום מצוות נטילת ארבעת המינים, שעדיין גדלו בעת החדשה בהרי צפת, בהרי ירושלים, בשכם, ביריחו ובאם אלפחם.
זהו סיפורם של דמויות מופת בודדות שפעלו במסירות למען שימור אתרוגי ארץ-ישראל האותנטיים ובשל כך זכו שצאצאי האתרוגים שהפיצו ממשיכים לשאת את שמותיהם, כגון אתרוגי ברוורמן, קיביליביץ', שלומאי, חזו"א ועוד. המחקר מבוסס על מקורות כתובים, ובעיקר על מידע שנמסר בעל-פה, והוא מהווה המשך לספר 'ארבעת המינים'.

מסורת העוף

אסופת מאמרים הדנה בהיבטים היסטוריים שונים הקשורים לעופות שנזכרו במקורות ישראל: זיהויים, בחינת זרמים פרשניים ופסיקתיים ודרכי השפעתם, העברתן של מסורות כשרות בין קהילות ישראל או לחילופין, התנוונותן והשתכחותן. המחקר מבוסס על מקורות כתובים מגוונים ומסורות שבעל-פה.
בין הנושאים שקובץ זה עוסק בהם: מהי מסורת כשרות ? סקירה עדכנית של רוב העופות הטהורים במסורת ישראל, האם הדרור והטווס הם כשרים? כיצד זכה תרנגול ההודו להכשר למהדרין, אף שאין לו מסורת ? נס השלו במדבר, קרבן העוף בבית המקדש ועוד סוגיות רבות. בנוסף מובאת בו סקירתו של ד"ר ירון סרי על מסורת התרגום של רב סעדיה גאון לשמות העופות הטמאים בתורה.
הספר זכה להכרה מחקרית ותורנית כאחד. ספר יסוד בפסיקת הלכות העוף בסוגיות אקטואליות בימינו.

Subscribe to יודאיקה