דילוג לתוכן העיקרי

ארבעת המינים

אסופת מאמרים העוסקת במגוון היבטים הלכתיים ורעיוניים הקשורים לארבעת המינים מנקודת מבט בוטנית, היסטורית וארכיאולוגית.

במאמרים נדונות סוגיות שונות: זיהויים של ארבעת המינים, כיצד באופן סמלי הם מייצגים את נופה הטבעי והחקלאי של ארץ-ישראל, האם ניתן לקבוע כיצד נראו זני האתרוגים בתקופת חז"ל וממתי החלה תופעת האתרוגים ה'מורכבים'. כמו כן הוא עוסק גם במנהג הקדום – תוספת בדי הדס – ובגלגוליו עד ימינו (למשל אצל יהודי תימן), זיהוי הערבה הכשרה, ובסוגיית זמינותם של ארבעת המינים בקהילות אירופה‏ וההשלכות ההלכתיות שנבעו מכך.

אתרוגי ארץ ישראל

חיבור זה עוסק בהתחקות אחר צאצאי אתרוגי ארץ-ישראל המסורתיים וגלגוליהם בימינו.
במשך מאות בשנים נהגו יהודי ארץ-ישראל להשתמש באתרוגים בלתי מורכבים לשם קיום מצוות נטילת ארבעת המינים, שעדיין גדלו בעת החדשה בהרי צפת, בהרי ירושלים, בשכם, ביריחו ובאם אלפחם.
זהו סיפורם של דמויות מופת בודדות שפעלו במסירות למען שימור אתרוגי ארץ-ישראל האותנטיים ובשל כך זכו שצאצאי האתרוגים שהפיצו ממשיכים לשאת את שמותיהם, כגון אתרוגי ברוורמן, קיביליביץ', שלומאי, חזו"א ועוד. המחקר מבוסס על מקורות כתובים, ובעיקר על מידע שנמסר בעל-פה, והוא מהווה המשך לספר 'ארבעת המינים'.

מסורת העוף

אסופת מאמרים הדנה בהיבטים היסטוריים שונים הקשורים לעופות שנזכרו במקורות ישראל: זיהויים, בחינת זרמים פרשניים ופסיקתיים ודרכי השפעתם, העברתן של מסורות כשרות בין קהילות ישראל או לחילופין, התנוונותן והשתכחותן. המחקר מבוסס על מקורות כתובים מגוונים ומסורות שבעל-פה.
בין הנושאים שקובץ זה עוסק בהם: מהי מסורת כשרות ? סקירה עדכנית של רוב העופות הטהורים במסורת ישראל, האם הדרור והטווס הם כשרים? כיצד זכה תרנגול ההודו להכשר למהדרין, אף שאין לו מסורת ? נס השלו במדבר, קרבן העוף בבית המקדש ועוד סוגיות רבות. בנוסף מובאת בו סקירתו של ד"ר ירון סרי על מסורת התרגום של רב סעדיה גאון לשמות העופות הטמאים בתורה.
הספר זכה להכרה מחקרית ותורנית כאחד. ספר יסוד בפסיקת הלכות העוף בסוגיות אקטואליות בימינו.

Subscribe to הלכה