במהלך ההרצאה שאני אבוא הכותרת כאן היא כותרת מאוד מאוד גדולה ובומבסטית אבל כאן צריך להבין שאנחנו לא נוכל לדון בכל המושג של נס וגאולה במשנת הרמב"ם כי זה נושא מאוד מאוד רחב וגדול אבל אנחנו בקצירת העומר ננסה ככה לגבש איזה משהו דבר מסוים יותר מאשר שאני אתמקד בגאולה ובנס אני אנסה להתמקד יותר מדוע אצל הרמבם הדרך של הגאולה היא משוללת ניסים לכאורה מדברים על גאולה אבל אז איפה ייתכן ש הרמב"ם חוזר חוזר ומדגיש כל הזמן שהגאולה לא תהיה בדרך של ניסים ושינוי ממהלכים הרגיל של הטבע של העולם. אז איך זה מסתדר עם המושג גאולה? וכמובן זה שייך לתורת הנס אצל הרמב"ם. אנחנו יודעים שמי שביטע בצורה מאוד מאוד יפה את תורת הנס של הרמב"ם זה דווקא בר פלוקטתו הרמב"ם רבי משה בן נחמן שתאר וכתב והוא הכוונה הרמב"ם מגביר הטבע על הניסים. זאת אומרת הרמב"ם יש לו מין מגמה כזו תמיד להסביר את הדברים בדרך של הטבע. אני אביא דוגמה אחת רק כדי להמחיש. אני גם עמדתי על זה במאמר אצלי שיש לנו את האגדה הזאת שאנחנו קוראים אותה במשנה על בן זומה שאומר הרי אני כבן 70 שנה ולא זכיתי שתי מר יציאת מצרים בלילות א כן רבי אלעזר בן עזריה סליחה ואז בתלמוד שמה דנים עלו למה הוא אומר כיוון 70 שנה ואז מספרים שבאמת הוא היה צעיר לימים אבל כאשר באו למנות אותו חכמים והיה אחת הבעיות שעמדו לפניו זה היה בעיה שעדיין הוא לא נראה ש צבע אז נעשה לו נס וגדל לו זקן מאוד מאוד מעניין שהרמבם כאשר הוא הולך ומפרש את המשנה הזאת הרמבם לא מסביר כך הרמבם אומר שלמה הוא אמר כבן 70 שנה זאת אומרת בגלל שהוא היה מתייגע בלימוד מתייגע יותר מדי מעל המידה הסבירה מבלי לדאוג גם לצורכי גופו וחיות בזה לכן נחלסירה כזקן זאת אומרת הרמבם בכלל לא קושר את זה לנס של זקן וכיוצא בזה מצמצם את כל המשמעות הזאת של השינוי הפ זה מסביר את זה שזה כנראה תהליך של שינוי מדורג שהוא תוצאה תוצאה טבעית של הדפוסי התנהגות שלו בשמירה על הבריאות שלו ובדרכי הלימוד שלו זה רק דוגמה אחת כדי לבוא ולהמחיש את הדרך של הרמבם בניסיון שלו לצמצם את המשמעות של הנס לא ניכנס פה עכשיו להדנה על דברי הרמב"ם וחיו בזה גם אם נגיד כמו הגראה שהפילוסופיה הרורה היא תטו ברוב לקחה אבל מכל מקום זה הרמבם והוא מה שנקרא ממשה עד משה לא קם כמשה כאן אני הבאתי לכם מספר מקורות שאולי נוכל לעמול על המדמה במקום הראשון ואגב אני גם מזכיר לתס פרחי וגם אבי חמבי השתרחו באמת עם זה על הצילום של המקורות וכיוצא בזה והקשר הטלפוני הרצוף ששיגעתי אותם הרבה פעמים אז ככה שבאמת גם כאן מגיע להם את התודה והברכה אז במקום הראשון שלפני כן אני מביא את הדברים של הרמבם בהלכות מלכים ששם הרמבם בעצם גם חותם את משני תורה וזה דבר מאוד מעניין שימו לב הרמבם פותח את משנה תורה בענייני השקפות וחותם אותם בלות בענייני השקפה הוא מתחיל ביסוד היסודות והוא מסיים את המים לים מכסים זאת אומרת שזה גם חוזר ליסוד היסודות ואז הרמבם מביא לנו מנדב לנו פרטים לגבי העניין הזה של ימות המשיח הוא כותב ככה אל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופטים הוא מחדש דברים בעולם או מחיי מתים וכי יוצא בדברים אלו שהטיפשים אומרים שימו לב אני לא דברי חכמים באגדות למיניהם הוא אומר הטיפשים אומרים אין דבר כן באיזה דוגמה הוא נותן שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה והוא היה נוסק אליו של בן כוזיב המלך והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח ודמה הוא בכל חכמי דורו שהוא המלך המושיע המלך המשיח זאת אומרת תשימו לב כשהרמבם משתמש במילה דימה הוא מתכוון שהלכו אחרי הדמיון והרמבם בחלק ב פרק יב במורא נבוכים כותב שההימשכות אחר יצר רעדימיון הוא היצר רע באמת כן זאת אומרת הוא רואה הליכה בדימיון למרות שזה רבי עקיבא בתלמידי חכמים גדולים אבל אבל מכל מקום הרמב"ם כנראה פירש את הדברים על פי המורעות של המציאות ודימה הוא בכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח עד שנהרד בעוונות כיוון שנהרד נודע שאינו משיח ולא שאלו ממנו חכמים לאות ולא מופס זאת אומרת הרמב"ם דווקא משתמש במבוכה שנוצרה בעקבות בר כוזבא כדי להביא ראיה שלא צריך נס כי אם היה עניין שמשיח צריך לעשות ניסים אז לפני כן רבי עקיבא וחבריו היו צריכים לבקש נס עצם העובדה שלא שהוא אז כנראה הנחת היסוד העקרונית שאין צורך בניסים וחיות זה כדי לממש את הגאולה עד כאן זה לגבי המגמה של הרמבם לבוא ולראות את כל המהלך של העניין של המשיח לא בדרך של ניסים עכשיו מה שאנחנו צריכים אבל להבין אז אז בעצם מה זה הגאולה אם הכל נשאר הטבע באותו דרך של טבע אז אז מה זה הגאולה אז כדי להבין מה זה גאולה צריכים להבין מה זה הגלות עלו אנחנו יוצאים מגלות לגאולה ואז צריך לראות מה הקשר הרציונלי בין הגלות, אותם דברים שיש לנו בגלות ומה הדברים שהשתנו או אמורים להשתנות כדי שאנחנו נוכל לתאר את זה כגות. אנחנו כל הזמן מתפללים על כגאולה. אנחנו כל הזמן מתפללים לגבי שישוב בית המקדש ויבנה. אבל אני מתאר לעצמי שכל מי שאומר את זה הוא לא מתאר לעצמו את זה ביטול תשרית מעשי מעשי כן אף אחד לא מדמיין לעצמו שהוא קם בבוקר עם טנדר עם שני כבסים בירושלים כן זאת אומרת אנחנו אומרים את זה במלל אבל מבחינת עכשיו מעשית איך לתאר את זה אז צריך לדעת מהיא הגלות האם הגלות זה רק שחסר קורבנות או שיש דברים אחרים אלו הרמבם במורא נבוכים תרש כל הקורבנות כתגובת נגד לתפיסות אליות שרבחו אז אבל השאלה אז מה הי המהות האמיתית של הגאולה כנראה צריך להיות איזה מהות מעבר לצד הטכני המעשי של הדבר ואז אני רוצה לבוא להראות לכם את הרישומים של הגלות איך הם מופיעים ברמבם ומתוך זה נראה לאן הגאולה צריכה לחתור הרמבם בחלק א' פרק ע שזה במקור השני מראה לנו שבעצם התו אחד מן התוצרים של הגלות זה עובדן המדעים והחוכמות. הוא כותב ככה, דע כי המדעים הרבים שהיו באומתנו באמיתת הדברים הללו, הכוונה בכל העניין של הכרת האל, אחדות הבורא והדרך של ההוכחות זה הרמב"ם מביא את זה לפני שהוא הולך לפתוח את כל הסדרה של הפרטים כנגד המותקלמים כן והשיטה שלו במורא נבוכים נגד התפיסה שלהם שאפילו רומז שם שאפילו אולי רסד קלת חלק מהם ואז הוא אומר ככה הרמב"ם אומר שבעצם המדעים שהיו לנו שהיו בהירים וטובים הפילו סוף המדע עבדו במשך הזמן ובשלטון העמים משכלים עלינו זאת אומרת זה תוצאה שימו לב זה תוצאה של הגלות משך הזמן ושולטים עלינו עמים אחרים ואז אין שום דבר אותם עמים הם סכלים וידוע שכל שלטון קופץ את התרבות שלו אז אם יש שלטון שכל שמתפח אמונות פלות אז זה מה שהוא יקפע על הציבור זה מה שהוא יזרים וגם אם יהיה ציבור יחידים מכל מקום ההשפעה אי אפשר כמו שאמרו חכמים כיוון שהאדם נכנס לחנות של בצם אי אפשר שלא יקלוט אז ככה גם במצב ההפוך והשני שמדובר בעניינים של אמונות ודעות עכשיו אומר הרמבם כך ומפני שלא היו אותם הדברים מסורים לכל בני אדם כמו שבהרנו זה לא היה הדבר המסור לכל בני אדם אלא מקראות הכתובים בלבד וידוע שמקראות הכתובים מופיעים בלשון של הגשמה ולא מופיע בלשון מדעית מדוייקת אלא בלשון מטפורית ואז המש גרם לכך שבני אדם מפרשים את הדברים כפשו כנראה הוא כבר ידעת הרמבם מביא לזה דוג מה מהתורה שבעל פה וכבר ידעת כי אפילו תורה שבעל פה המקובלת לא הייתה כתובה לפנים כפי הציווי המפורסם באומה דברים שאמרתי לך על פה אה אתה רשאי לאומרם בכתב והרי זוהי תכלית החוכמה של התורה זאת אומרת הרמבם עכשיו מסביר מה מדוע התורה שללה או עסרה את הסתיבה של התורה של בעל פה אז הרמבם כאן מביא מסביר את זה בטעם תועלתני מסוים לפי שהייתה הרחקה ממה שהרע בה בסופו של דבר אומר הרמבם תסתכל מה קורה עכשיו בזמנו וזה כל שכן בזמננו אתה תבין למה התורה עשרה את זה זאת אומרת יוצא שלמרות שאפילו כתבו את התורה שבעל פה מכל מקום אותם נקודות אזהרה שהתורה הזהירה מהם מפני החשש התממש החשש הזה ומה הוא במה זה הייתה הוא אומר ככה לפי שהייתה הרחקה ממה שהרע בה בסופו של דבר כלומר ריבוי הסברות והסתעפות השיטות ומשפטים בלתי ברורים שירעו בהסברת המחבר ושכחה שתרע לו והתחדשו מחלוקות בין בני אדם ונעשים כיתות ונזוכים במעשה הכוונה נוצרים משקולות השקולות אין שום דבר ברור לאדם ותשימו לב כאן הרמבם מדגיש לא את הפן של המחשבה אלא במעשה כי אצל הרמבם יש לו עיקרון מאוד גדול של החידות המעשה במחשבה כל אדם יכול לחשוב איך שהוא רוצה אם כי הרמבם מגביל את זה לא כל אדם יש עניינים שהוא לא שהוא לא מקבל את החריגה בהם אבל מכל מקום יש לנו את הכלל שהרמבם מטבע שבענייני אמונות ודעות לא חל הכלל הלכת רבים ורשי האדם לנטות איך שהוא רוצה לא שמהלא מה שאין כן בתחום המעפי ואז אומר הרמבם תסתכל על התוצאה מה קורה שיש הרבה שיטות הרבה התפלגויות וזה מה שהתורה חששה אז בעצם אנחנו רואים שהתוצר של הגלות זה עובדן החוכמה אבל זה גם העובדן בעצם של החידות הדעת של הבהירות של הדברים של החדות של הדברים שהופכים להיות מטושטשים ומבולבלים בתוך ערמה גדולה של עניינים שונים אז אומר הרמבם ככה ואם משפטי ההלכה חשו לקובעם בספר שיהיה אסור לכל אדם הכוונה זה חיבור התלמוד והמשנה מחמת מה שירע בסופו של דבר מן ההפסד קל וחומר לחבר ספר בדבר מסתרי תורה הללו שימסר לכל אדם כאן אומר הרמבם אז כל שכן בעניינים הדקים הללו שהם לא מסורים לכל אדם ואדם ולא כל אדם יבלו את כלי הביקורת המתאימים כדי לפענח את הצפונות הפילוסופיים הגנוזים בתוך דברי חכמים או בתוך המסורת של הנביאים בכתובים אלא היו נמסרים מיחידה סגולה ליחידה סגולה כמו ש שארתי לך באומרה. טוב, אני לא אקרא את כל הסיטט הזה, אבל מה שאני הבאתי את זה פה, רק כדי להראות שזה רישום אחד של הגלות, שזה עובדן החוכמה, עובדן המדעים, שזה גם גורם לעובדן החידוד, אחר כך גם במעשה ובהכוונה הישרה של בני אדם שאצל הרמב"ם זה היה עיקר גדול לכוון לכולם בדעותיהם. זה נקודה אחת. עכשיו אני מביא עוד דוגמה של ה של העניגן הזה. זה בחלק ב' פרק יא שהרמב"ם אחרי שהוא מסביר שם את המושג מלאך ומסביר שם את המושג של השפע. אתה יוצא בזה איך את המשמעות שהמילה מלאך זה לא איזה משהו פיזי אלא זה מושגים שכל פעם מולבשים על עניינים אחרים. אז הרמב"ם שמה כותב ככה: "וכל הדברים הללו כבר בארנו שאינם סותרים מאומה ממה שהזכירו נביאנו בנושאי תורתנו." הכוונה כל הדברים הללו שהוא מפרש אותם בצורה על פי המדע. שמה הוא אומר שלא כל דבר שאני אבין מספר המדע. אני אתחיל להרחיב לך כי אני יותר מתוך נקודת הנחה שאתה מכיר את זה. לפי שאומתנו אומה חכמה שלמה. כמו שפירש התעלה על ידי האדון השם מביא לשלמותנו ואמר רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה. אלא אז מה קרה? איך זה יכול להיות שלפטע פתאום יש התנגדות חריפה לשילוב של פילוסופיה, לשילוב של המדע? ודווקא על ידי אנשים שהם נושאי דגלה של תורה. אז זה מה שאומר הרמב"ם, הוא מסביר את העניין. אלא שכאשר קילו טובותינו רשעי העמים משכלים והשמידו חוכמותינו וספרינו והבידו חכמנו עד שחזרנו להיות שכלים כמו שיעד לנו בח נו ואמר ועבדה חוכמת חכמיו ובינת נבונ תסתתר ונתערבנו בהם ועברו אלינו השקפותיהם כמו שעברו אלינו מידותיהם ומעשהיהם שימו לב הרמבם כאן מביא את ההשפעה התרבותית זאת אומרת בגלל שאנחנו נשלטים על ידי תרבויות אחרות כן דתות אחרות שהרמבם מכנה אותם כאן זכלים אז ממילא לא רק שהם עשקו מאיתנו את החוכמה שגזלו אותה אלא גם מבחינה תרבותית קלטנו מהם כמו שאומר הרמבם שקלטנו גם את המידה שלהם מאוד מעניין שבפסוק הזה הרמבם משתמש גם בפתיחה על משני תורה אז כנראה הוא רומז שגם במישור ההילכתי התחוללה ואנחנו יודעים מביקורות שונות של הרמב"ם לגבי מנהגים מסוימים שהוא מסביר על השפעות אליליות שחדרו ואז הוא מביא את הפסוק וכמו שאמר בדמיון המעשים ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם כך אמר במה שעברו אלינו השקפות השכלים ובילדי נוכרים יספיקו תרגמו יונתן בן עוזיל עליו השלום ובנימוצה עמיה ון שמעתי שמביאים בשם הרב שלמה מאהר שאמר על הפסוק הזה יספיקו מפה בביטוי באנגלית הספיק אינגליש זאת אומרת שהשפה הרשמית הופכת להיות אנגלית יספיקו מלשון ספיק אנגליש כן ככה מצא פה רמז יספיקו וכאשר דלנו עם הרדל השטפות השכלים באו הדברים האלה הפילוסופיים כאילו הם זרים לתורתנו כזרותם מהשקפות השכלים ואין הדבר כן זאת אומרת מה תאר לנו כאן הרמבם אומר שהשפעת הגלות תרבות אחרת שולטת מכתיבה את התפיסות שלהם עם ישראל נמצא בתוך התרבות קולט גם ח חלק מאותם דברים. עכשיו במשך הזמן מתרגל לאותם הדברים. ואז מה קורה? כאשר אומר הרמב"ם, כאשר אני בא ומציג את הדברים כהווייתם, לפעום זה נראה כדבר זר ומנוגד. אבל זה לא זר בגלל שבטבעו ובמהותו זה זר. זה לא זר בעצם אלא מצד המקרה הנספח. לא מצד המהות של הדבר עצמו. זה עוד נקודה אחת שאני מביא אותה לגבי הרישומים של הגלות. אנחנו רואים את הרישומים של הגלות גם בהיבת אחר, לגבי התפילה, הלשון. נשים לב, במקור ארבע. הרמב"ם פותח את דרכות תפילה שהוא מתחיל במצוות עשה של התפילה מסביר את העניין של של לפי התורה בעצם שאין נוסח מסוים קבוע אחר כך הוא מסביר על חכמים שהקבילו את זה בגלל בית המקדש אבל כאן הרמבם נדרש להסביר מדוע בעצם קובעים נוסח אחיד לכולם הלא התפילה היא ביטוי של האדם לרחשו ליבו וכל אחד יבקש קפיץחות לשונו אז מה קרה שבעצם גורמים לכך שמנסחים נוסח אחיד לכולם הרמבם כ ככה כיוון שדלו ישראל בימי נבוכד מספר הרשע נתערבו בפרס ויוון ושאר האומות ונולדו להם בנים בארצות הגויים ואותם הבנים נתבלבלות שפתם והייתה שפת כל אחד ואחד מעורבת מלשונות הרבה וכיוון שהיה מדבר אינו יכול לדבר כל צרכה בלשון אחת אלא בשיבוש כשנאמרו בניהם מדבר חצי אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית חלשון עם ועם ומפני זה כשהיה אחד מהם מתפל ל תקצר לשונו לשאול חפציו או להגיד שבח הקדוש ברוך הוא בלשון הקודש עד שיערב עמה לשונות אחרות זאת אומרת לא יכולים להגיד החשיבות של לשון הקודש אנחנו רואים שהרמבם יש לי זה מאוד חשיבות אני אעמוד עליה אחר כך אחרי שאני אסיים את המקור עצמו וכיוון שראה עזראה ובית דינו כך עמדו ותיקנו להם 18 על הסדר שלוש ראשונות שבוח לשם ושלוש אחרונות הודיה ואמצעיות יש בהם שאילת כל הדברים שהם כמו אבות לכל חבצי איש ואיש ולצורכי הציבור כולם כדי שיהיה ערוכות לפי הכל וילמדו אותם במהרה. אבל יש כאן עוד חשיבות אחת. ותהיה תפילת אלו העלגים תפילה שלמה כתפילת בעלי על לשון הצלחה. ומפני עניין זה תיקנו כל הברכות והתפילות הסדורות בפי כל ישראל כדי שיהיה נשים לבשון של הרמב"ם פה כדי שיהיה כל עניין ברכה ערוכה בפי העלב. שימו לב הוא לא אומר הלשון אלא עניין. וכאן אנחנו צריכים להיזכר לחשיבות של הרמב"ם ללשון. הרמב"ם כשהוא פודח את המורבכים והוא קודם באמר זה בא לבאר ענייני שמות. שבאו בספרי הוא לא אומר שמות אלא ענייני שמות ומי שיסתכל גם בחלק א' פרק י שמה שהוא מסביר שכשהרמב"ם אומר שאני בא לבאר איזה מילה אני לא מתכוון לצורה המילונאית שלה אלא שצריך להשליך אותה בהתאם לעניינים המהותיים שלה ומורי שמה בהערה כותב לא מילון ולא ספר שורשים אלא זה משהו שבא לפתוח שערי בינה אז כאן יש חשיבות ללשון שהרמבם רואה אותה שהיא לא רק לעניין התפילה אלא בכלל לפרשנות התורה אנחנו יודעים שכשהרמבם פותח במסכת אבות שכתוב זה חשיב את זה מצווה קלה כמצווה חמורה אז הרמבם שמה אומר מצווה קלה כגון לימוד לשון הקודש עכשיו מה החשיבות של לשון הקודש למרות שהרמב"ם שהוא סובר שהיא לא אלוהית אבל לשון הקודש היא חשובה בפרשנות הפרק הראשון של מורן בוכים חלק א' פרק א' הרמב"ם מאר שם את המילה צלם והרמב"ם מראה לנו שמה מאוד מעניין הוא אומר כבר חשבו בני אדם כי צלם בלשון העברי יורה על תמונת הדברו והביא זה להגשמה כאמרו נעשה אדם בצלמנו נשים לב הרמב"ם אומר יש כאן טעות לשונית שגוררת איתה טעות פרש כשהוא מגיע לפסוק נעשה אדם בצלמנו וחשבו שהשם על צורת גוף הטעות הפרשנית הזאת מה גוררת איתה טעות תאולוגית וחשבו שאם יפרדו מזאת האמונה יחזימו הכתוב וישימו השם נהדר זאת אומרת מה קורה להם הם רואים זה טקסט שמקדשים אותו עכשיו הוא בא עם פרשנות לשונית שגויה הוא קורא את הטקסט המקראי מפרש אותו ואז מתוך זה הוא מצמיח לו ישועות ואמונות שלו על פי התפיסה הלשונית שהוא התפרש ואז ככה משתרשת האמונה המטע בשם הד וזה הופך להיות עכשיו שאם יחשבו שזאת אומרת ישימו גם את השם נהדר זה בשבילהם נראה חשד הכתוב ואנחנו יודעים שהרבד העיר על כך בהלכות תשובה פרק ג' כשהרמב"ם כותב כל האומר שיש בורא אבל הוא בא על צורה וגוף הרי זה מין אז הרב כותב שמה ולמה קרה לזה מין והלא גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה בפרט במה שמצאו בהגדות המשפשות הדעת זאת אומרת הרב מכיר באפשרות כזאת שיש בני אדם שחוגים וחושבים ו ירים את האל בצורה פיזית אז מכאן אנחנו מבינים למה החשיבות של הרמב"ם ללשון זאת אומרת הגלות יצרה לנו משגם בלשון ואז אדם גרם ולכן כל מורה נבוכים מה הוא בורים של הלשון לכן שהוא מבאר צלם הוא מתחיל בלשון העברי כי הרמב"ם מבין שכנראה למדו את המילה הזאת מכל מיני השפעות לשוניות אחרות וזה מה שגרם להם להבנה שגוית כן
כדאי להעיר כאן הערה חשובה במאמר מגרשלושת ההלכות עלינו שהבאת מהלכות תחילה בתוך הרמב"ם שימשו לחכמי תימן הקדמונית והם תרגמו אותם לערבית והציגו אותו כסיחה של התקרה לקדוש זה מאוד מעניין הלדמה לפני הקדמה ההקדמה של מהריץ ולפניקדמה של בשירי ההקדמה הקדומה ביותר לתקלן התימני הקדום מקחה מנשו של הרמבם בהלכות תפילה ההלכות הללו מתורגמות מערבית יהודית תימנית כתובה
או זה הערה מאוד יפה הערה של באמת רק מלמדת באמת עד יותר על הזיקה הזאת של ההבנה גם של חכמי תימן שזה באמת אחד מהמפעלים של מורי שתמיד ניסה לשור את מפעלו של הרמבם לתוך יהדות תימן ושיהדות תימן יצקה את הדברים שלו לא רק בגלל שזה היה הרמבם אלא בגלל שהיה להם מסורות קדומות שצורת החשיבה ויש לנו רמז לכך באיגרת תמן שהרמב"ם אומר כל היום הוגים בתורת משה כל היום כן הוגים הולכים בדרך הורי רב אשה זאת אומרת הם הולכים על פי שיטת התלמוד פוסקים מהתלמוד באופן ישיר זה מה שמחזק באמת את העניין הזה סליחה רק שנייה שנייה רק הציטוץ הזה שהבאת מדברי הרמבם הולכים בתורת רב אש
כן
ו
כל היום הוגים בתורת משה הולכים בדרך רב הש
החרוז הזה מוכיח שגרסתנו רב אשך ולא אשי כגרסתם של אחרים
הוא הה הוא בעצם מצייר את היהיה הקדומה ויש לזה עוד הוקחות למקורות אחרים שלא כאן המקום לפרט בבקשה מה רצית לשאול
רציתי רק לזה לא הבנתי שהרמבם אומר שהגלות גרמה גרמה לעומדן החוכמה והדעות
כן כן
זה לא לא מובן אך ודבר שני שהגאולה אמרת היא דווקא סליחה להיות שיש בני אדם חושבים שזה בדרך נס אין הדבר כך אנחנו יודעים שאדם גואל את בני משחתו וגאל את וגל אתתו וכולי וכולי בספר ויקרא גאולה היינו הלה יפה אבל לגבי מה שאתה אמרת איך הגלות לא צריך להרחיק לכתה יכול לראות אתמן שבאו לפה עם ספרים לקחו את כל הספרים שלנו כן אז הנה אתה רואה חוכמת היום שאתה רוצה לנבור אתה לא מוצא זאת אומרת אתה צריך ללכת רק לעומר תודה למכון את הצלומי כתבי היד
למה לא נבאר את גלות כמו הערבית היינו העברה ממקום למקום ועכשיו אם נבאר את ה את הגות כי עברה בקום מקום נוכל להסביר אחר כך מדוע באמת עבדה החוכמה והדעת מעמנו
לא זה גם כן זה הכל זה הכל קשור באותו הזמן בסדר זה הערה מאוד יפה זה אחד קשור בשני לא חושב שאחד מות את השני מכל מקום לא משנה עד כאן ראינו את הרישומים של הגלות מה היא גורמת בעצם עובדן החוכמה עובדן התורה וגם עובדן הפרשנות עובדן הלשון שזה בעצם הלב ליבה של כל התורה כולה עכשן אני עושה את זה ככה עושה עכשיו תנחתה ואני רוצה לעבור לעוד נקודה מסוימת. הלא בתוך המסגרת הזאת שהרמב"ם רואה ש שהדברים הם לא בדרך נס אז יש לזה השלכת גם איך הוא תופס את תורת הרע. כי אם אנחנו מבינים איך הוא תופס את הרע אז אנחנו נבין גם מה הוא ההעוף. אז כאן אני הבאתי קבע מתוך המורה נבוכים איך הרמב"ם רואה את הרע. הרמב"ם לא רואה את הרע כאיזה מהות שבפני עצמה אלא זה תוצר של העדר. אז השאלה איך זה בא לידי ביטוי אצל בני אדם? אז בוא נסתכל איך זה איך זה בא לידי ביטוי אצלו? כי אצלו אין את המושג הזה. צדיק רע לו וכ יוצא בזה כל מה שהתחבטו בו הרבה בספר איוב אז נסתכל פה בקטע מה שמופיע במין השני זה בעצם חלק ג' פרק יבין השני והמין השני מן הרעות אה לא סליחה לא לא במקור חמש סליחה אני זלתי לצאת השמאלי א במור נבוכים חלק ג פרק יב כן ובאור הדבר שמה הרמבם אה מביא שמה את מה ש שאנשים סוברים שבעצם יש כשאתה ב צודק את הטובות והרעות אתה רואה שיש יותר מדי רעות הפנייה בעצם ביטור תוניה כלפי הבורא על הרעות שיותר אז הרמבם אומר שאם אתה תתבונן אתה תראה שבעצם הרע הוא לא בא מהשמיים וצריך לבדוק אז מה הוא הרע הזה שאנחנו מדברים עליו אומר הרמבם ככה אז כדרכו של הרמבם למפות את הדברים ובאור הדבר שכל רע שירע לאדם חוזר אל אחד משלושה מינים המין הראשון מן הרעות מה שירע לאדם מצד טבע האביה והפומר מחמת שהוא בעל חומר בעצם עובדת האדם בעל חומר חוסף אותו למקרים זה מקרים רעים זה החומר זה מה שיש אין מה לעשות כי משום כך נפגעים מקצת בני אדם במומים וחסרונות מלידה שימו לב הרמבם לא מסביר את זה על פי תורת הגלגול הוא מסביר שפגעים מלידה זה גנטי שזה עובר היום יכולים להשש את זה בצורה יותר טובה וברורה או שירעו מחמת שינויים הנעשים ביסוד כקלקול האוויר או הברכים ושתיעת האדמה צונמי כן וכבר בהרנו כי החוכמה האלוהית חיו שלא תהיה הוויה כי אם בהפסד ואלמלא ההפסד הזה האישי לא התמיד ההוויה המינית. כאן הרמב"ם מביא טעם מאוד מעניין שאולי לנו ישמע מוזר אבל הרמב"ם כאן רוצה לבוא ולהסביר את העניין של המוות. אומר הרמב"ם שהמוות החיסרון הוא חלק מהטוב של הבריאה כי זה יוצר דילול שאחר כך הבריאה ממשיכה. אם היו נשארים מאז ועד היום אנשים אחד היה על השני. לא. זאת אומרת אז לנו אנחנו תפסים את זה כרע מצד הרגע שלנו אבל לא מצד מהות המציאות. מצד המציאות זה התנועה הבלתי פוסקת. כן? כמו שאמרסן אדם טובל באותו נהר פעמיים. זרימה. אז עכשיו אומר הרמב"ם ככה, זה שיתמ וזה אומר ומי שירצה להיות בעל בשר ועצמות ולא יתרשם ולא ירעו דבר ממאורעות החומר, הרי רצה לאחד בין ההפכים בלי שירגיש בדבר. וכאן הרמב"ם אומר את הדברים האלה בזיכה למה שהוא יכתוב בחלק ג' פרק טו לנמנע טבע יציב ולא שתנה. זאת אומרת יש גם דברים שאפילו האל מוגבל בצד הנמנע. יש נמנע לוגי ויש נמנע טבעי. זה ההבדל בין שתיהם בין נמנע לוגי זה לא יכול להיות. זה החד בין ההפכים. זה נמנע לוגי שגם אפילו האל לא יכול להתערב בעניין הזה אז אומר אתה רוצה ליצור יחוק של הפחים שזה אי אפשר זאת מציאות ועל המציאות אני לא יכול מעבר המשפט הזה
עכשיו הוא מביא כאן מגלנוס הרופא נכון הדבר אשר אמר גלנוס בשלישי מן התועליות אמר אל תשלה את עצמך בהבל שאפשר שיתהווה מדם הנידה ושכמת זרע חי חי שלא ימות או שלא יצטער או תדיר תנועה או בהיר כשמש זאת אומרת אולי כאן יש הפניה למה שאומר בעצם עקביה בן מהלל מהן באת אומר אם תסתכל מהן באת אשת תראה שלא יכול לצאת מהחומר הזה משהו בהיר יותר ומשהו בלתי להתרשם. אני כאן מדלג קצת כי זה לא לא צריכים להיכנס לתוך כל הפרשנות שלוש דקות.
כן כן בסדר זהו לכן אני גם מדלג
ומין השני מן הרעות ומה שירע לבני האדם זה מזה כי השתלתם זה על זה והרעות הללו יותר מרעות המין הראשון זאת אומרת יש רעות אז יש רעות שהם מצד הטבע רעות אחרות באות מצד בני אדם שמזיקים זה לזה אני אדלג למין השלישי המין השלישי מן הרעות הוא מה שערע לאדם ממנו מפעולתו הוא עצמו וזהו המצוי הרבה והרעות האלה יותר מרעות המין השני בהרבה ומרעות המין הזה צועקים כל בני אדם וזה הוא אשר לא תמצא מי שאינו חוטה בו על עצמו כן ועל המין הזה מן הרעות אמר שלמה אב את אדם צלב דרכו ועל השם יזעף ליבו אני מדלג למקור הבא שמו לב אני הבאתי את זה בחלונה רק כדי שנראה את המדרש שהרמבם מפרש את זה פה שרואה שיש שלושה סוגי רעות והרעות המרכזיות יותר זה מה שאדם עושה לעצמו אם זה באכילה לא נכונה יוצא בזה כאן אני תסתכלו במקור שש הרמב"ם חוזר פחות יותר על הרציונל אבל אני גם אדלג גם בתוך כאן רק כדי להביא לנו את ההסבר כי הרמב"ם נותן את ההסבר מה הקשר בין הרעות האלה אנחנו מדברים עלו על הגאולה שיתהפך המצב אז איך זה יתהפך המצב הזה אז אומר הרמבם ככה הרעות הגדולות הללו הנעשות בין אישי בני אדם מזה לזה כפי המטרות והתאוות וההשקפות והדעות כולם גם הם נספחים להעדר לפי שכולם מחוייב השכלות כלומר מעדר החוכמה כש שסומה מחמת עדר הראות לא יחדל מלהיקשל ולחבל ולחבול גם בזולתו מחמת מה שאין לו מה שינחה בדרך כך כיתות בני אדם כל אחד ערך תכלותו פועל בעצמו אני מדלג קצת תשימו לב הרמבם עכשיו חוזר לימוד המשיח אה ככה כי בידיעת האמת מסתפלקת האבה והשנאה והבטלו נזכי בני אדם זה לזה וכבר הבטיח בך ואמר וגרזב עם כבס ונמר עם די רבץ ופרה ודוב תראנה ואחר כך נתן הסיבה הפסוק מביא לנו את הסיבה איך זה שבמות המשיח זה השתנה ואמר כיסיבת צילוק אלה השנאות וההתכוטטויות וההשתלטויות היא דיעת בני אדם אז המיתת האלוה ואמר לא ירעו ולא ישחיטו בכל הר קודשי
לא ירעו כן לא ירעו ולא ישחידו בכל הר קודשי כי מלאה הארץ דעה את השם כמים לים מכסים אז אתם רואים על ידי הדעת בזה אני אגיד לכם את זה בעל פת המקור השביעי ששמה הרמבם כותב על מטרת התורה לא אם אנחנו אומרים שחוזרת התורה לך סדרה אז הרמבם כותב מטרת כלל התורה שני דבר תיקון הגוף ותיקון הנפש. תיקון הגוף זה שימצא לאדם הדברים הבסיסיים שלו לקיומו, אבל גם לתת לו את מערכת המידות ומצד שני גם תיקון הדעות לתת לו השקפות נכונות שבאותם השקפות הוא לא רק מקיים חברה לשם תועלת סוציאלית חברתית אלא גם לשם השגת הבורא ושני אלה המטרות בעצם הם שיביעו את השלמות הגאולה אז מכאן נבין למה הרמבם לא מסביר את הדרך בתורת נס הלו נשים לב לימוד הלשון לימוד חוכמות הלו הקדוש ברכו כמו שמסביר הרמב"ם בפרק שמיני משמונה פרקים השם לא מתערב לאדם במצווה או בעבירה וההגשמה של החוכמה של הלימוד של היעדים של המידות זה תלוי בבחירתו וברצונו של האדם לכן לא שייך שיהיה התערבות כזאת לכן הרמב"ם מנטרל את כל המשמעות של הנס כדי לבוא ולהראות לנו את ההתוויה הזאת שהיא צריכה להתממש ולהתגשם בשתי המטרות האלה תיקון הגבות ותיקון הנפש ברוכים תהיו תודה לכם כוח הוא רוצה לת חצי ש
אתה דיברת על הסיבות וברור ש ברור שכל דבריך כי באמת קצת ברמ השאלה היא האם ישנה ה*** היסטורית א האם הרמבם קופ עתיד מזהיר יותר להיסטוריה ואם אנחנו יכולים לעמוד בדבריו על איזשהי התפתחות מגמתית היסטורית כלומר האם א האנושות האנושות מתקדמת לאיזשהו מקום עכשיו יש מקור אחד ש א לדעתי
חלק ג פרק ל מאוד ברור שזה מה אתה מכיר
חלק ג פרק לב אני מדבר בלכות מלכים דווקא מה שמא ביחות מלכים שהאסלאם וכולי ישרים דרך למחלט כן זה המקור היחידי מה שאני מכיר אבל עכשיו אני אסיף עוד מקום א לכאורה מ כ שאפשר לדבר על התפתחות היסטורית ל שאנחנו טועדים איזשהו מקום אנחנו תועדים האנושות טועדת לכיוון האיחוד עכשיו זה גם המקום היחידי לא בכל משנת הרמבם ברור שצריך חוכמה ברור שהכלות אבל מה את הוודאות שמשהו יקרה, שמשהו יספר, שהחוכמה לא תישאר לחלתם של יחידים. וכאן נראה באמת להביא את המקור מ מאיגרת ימן. שמה אני ממש י כאן אומר הרמב"ם דבר חשוב וזה הכי צריך לדאג בדבריו וזה טוען שכמו שהדת כמו שהיהדות נשתה את הקורבן כמו ש כמו שהרמבם אומר שהתורה עצמה היא מצה את העבודות הפולחן ולקרה אותם לדברים טובים זאת אומרת הרב אומר וכאן הוא אומר כאן זה מה שהגויים בבגת מן שהוא אומר שהגויים מנסים כל פעם בוא בוא שובי שוביבי
כאן הרמבם נקודה מאוד מעניינת שזה מה שהגויים עושים ביחס אלינו הם בעצם הופכים ליותר דתיים ומחכים אותנו בשביל למשוך אותנו ובעוד שאנחנו מחכים מה בעוד שאנחנו מצחנו את סינין קורבנות שבאות דבר מהותי לפי דעת הרמבם לקחנו מהפגניות ושירנו את זה למטובים סתם אותם לדברים סודים. אומר הרמבם, אנחנו הם לוקחים את הדברים המהותיים ולכן הם מתקרבים אלינו. כלומר הם בעצם מתקרבים אלינו, הם רוצים לקרב אותנו אליהם אבל בעצם כך הם מתקרבים אלינו אולי זה המקור הנוסף שאפשר לבלוק מכך שיש איזשהי התפתחות היסטורית לקידול טוב יותר גם לשיטת הרמבן ולא שיטות הרמבן ועוד אחרים
רבי נוראי השאלה שלך עצמה הייתה חצי הרצאה אני מקווה אני אשה לך
אני מקווה שהתשובה תהיה יותר קצרה מן השאלהך כי אין זמן אני לא אכנס אותך כל ההפך אני לא אכנס תוך כל ההסברים אבל אתה אני הייתי מפיע לך תקרא טוב את מה שהרמב"ם כותב בפתיחה ללקות עבודה זרה שהוא מראה לך את התהפוחות שחו שחלו שמה שהיה אברהם אחר כך חזרו עוד פעם לעבודה זרה זאת אומרת אז זה לא מעיד על התפתחות שהולכת לכיוון חיובי אחד או משהו כזה זה מעיד שזה בעצם ככל שיש בני אדם אולי לכן גם הרמבם כותב אם תעש בלכות מלכים הרמבם זה דווקא הפוך מפה זה ראיה חותכת ובזה אני אחתוך הרמבם כותב ואם יקום איש מבית דוד למה הוא כותב אם היה ברור לו היה כותב כש יקום מה זה ואם משמע שהוא משאיר את זה בספק ואם יקום איש בבית דוד הוג בתורה אם אתה ברור לך שיבוא כשהיקום איש מה זה ואם יקום
משמע שכאן הוא רואה את זה לא כדבר שהוא הכרחי וקבוע עם כף מצוין אבל חושב שאני קורא שני
נדון ריבון
אנחנו בזמן אנחנו כתובים בזמן טוב הזמן חצר אני מודה לך רבי אליהו אה
תודה רבה ובעיקר למרצים הנכבדים א לידנו הפילסוף אוהב החוכמה שותו כמשמעו רבי אליהו נגר שלימד אותנו עוד פרק במחשבת חז"ל על פי רבנו הרמב"ם ישאר חלו לאורייתא וימשיך ויעלה במעלות התורה והחוכמה ואם זמן הגאולה שלם הגיע הרי זמן התפילה ודאי הגיע ואנחנו על כן נבוא להתפלל תפילת מנחה מיד אחריה נשוב ונשמע את שתי ההרצאות הנוספות מפי המצים הנכבדים חדש משיר אתה אהרט שיר את זה לא אבל בס לוח אתה באב נכון כמוני בסדר יש מראה מקורות של ש אמן אמן אמן אמן מלך רחמ מש