שאל השואל ואמר האם א אנשים שמלווים את הנפטר ואשר מתנדבים לשת את המיטה האם חייבים להיות דווקא הללו שהם נעולים במנעלים או יכולים להיות גם כאלה שהם נעולים בסנדלים והתשובה לפי רבנו ומורי רק הללו שהם במנח ולא בסנדלים. לפי מרן כל שאיננו מחברה קדישה הרי מותר לו בין בסנדלים בין במנעלים. ורק לגבי המקצועיים הכתבים המקצועיים עליהם נאמרה המגבלה במנעלים ולא בסנדלים. ועל כל פנים בוודאי וודאי שאין להסיק מדברים אלו שכאילו המלווים צריכים להיות יחפים. הנוסעים את המיטה. רבנו אומר בפרק רביעי מהלכות אבל הלכה שלישית וסובלין את הכתף וסובלין את המת על הכתף עד בית הקברות ונושאי המיטה אסורים בנעילת הסנדל שמה תיפסק רצועה מסנדלו של אחד מהם ונמצא מתעכב מן המצווה הכסף משני במקום מביא את המקור מהירושלמי וכותב ונראה לי דהיינו דווקא בזמנם שהיו להם אנשים מיוחדים לשת את המיטה אבל הידנה שאין לנו כתפים מיוחדים אלא הכל מסייעים ליסה לתלן בא כלומר רק לכתפים המקצועיים שזהו עסוקם הגבילו אותם במגבלה הזו אבל למלבים אשר מזדמנים ורוצים להשתתף במצווה אין את המגבלה הזו למרות שלכאורה יש קושי על מרן הואיל והשואל ישאל ויאמר אם האיסור לנושאי המיטה להיות נעולים וסנדלים שמע הסנדל ישמט מן הרגל ויהיה עיכוב בנסיעת המיטה אם כן מ לי כתפים מ לי שאר מלבים אולי בהכטפים יותר מקצועיים שגם ממש נשמת הנעל עוד יודעים להסתדר אבל המלווים שהם אינם מקצועיים בוודאי ודאי שיסתווכו זוהי שאלה שניתן לשאול כנגד מרן בין כך ובין כך מרן נאמן לדבריו בכסם משנה פסק בשולחן ערוך יורי דעה סימן שנחיר ג במקום שיש כתפים מיוחדים לשת את המיטה אסורים בנעירת הסנדל שמה יפסיק סנדלו של אחד מהם ונמצא מתעכב מהמצווה כלומר מרן לא העתיק את לשון רבנו להיות לשון הירושלמי אלא כבר ישר אבד את ההלכה לפי התובנה שלו בהלכה הזו וכתב במקום שיש כתפים מיוחדים לשתה אסורים נעילת הסנדל שמה יפסיק סנדלו של אחד מהם ונמצא מתעקם המתווה ולכן דווקא בגלל שכך הוא התנסח בהלכה והביא את טעם ההלכה כאמור נשאלה שאלה פתוחה ממש כנגד מרן האם בכתפים כך אם בארצים נפלה של האבת מה יגידו איזו והקיר והנה אנחנו מוצאים שגם הרדוה אז התלבט פי כמה יותר מאשר הכסף משנה. והרבע רבנו כתב את הדברים הבאים. בירושלמי הכתפים אסורים בנעילת הסנדל. שמה יפסק סנדלו ונמצא מתעכם מן המצווה. עכשיו אומר הרדבז ומה שלא נהגו בזה אומר הרדבז אני מעיד שאני לא רואה שהקפידו בדין הזה. שלא אסרו אלא בזמן שיש כתפים מיוחדים לשת את המיטה. אבל עכשיו שנהגו שהכל מסייעין, לטלן בא. כלומר הוא אומר אני מעד שהמנהג לא כך ולא מקפידים על העניין הזה וכנראה שההלכה הזו היא בעיקרה על הכספים לא בזמן שמתנד אלא מה? הניסוח של הרדבה שהוא אומר לתלן בא הוא ניסוח אחרי בקשת מחילה קשה מדוע כיוון שהוא היה צריך לומר איננו יכולים איננו יכולים לפקח ולמנוע בעד בני אדם שאינם נעולים שהם נעולים בסנדלים שלא השתתו לא בגלל לטלן בא כאילו ניתן להקל בזה הוא מוסיף וכותב היא לא תמכה כל המלווה את המת צריך לחלוץ מנעריו בשעה שהוא רוצה לסייע. כלומר, אם לא תאמר כך, כל מי שירצה לסייע בהרמת המיטה יצטרך לחלוץ את סנדליו. הוא כותב לחלוץ מנעליו וזה דבר קשה. הרי אף אחד לא אמר שהמלווים או הנושאים תמיתה צריכים להיות חלוצי נעלים או יחפים. זאת אומרת מוח מאוד לאן הרחית לכת. ובמצרים יש להם כטפים מיוחדים לכך ואפלו אחר לא נהגו לחלוץ. שוב הוא כבר מגיע חליצה. אף אחד לא דיבר על חליצה בכלל ואף לא הכי לא נהגו לחלוץ. ואפשר שלא אמרו אלא בסנדלים הקשורים ברצועות אבל במנעלים אפילו שהן קושרים אותו למעלה מן הרגל דומיד מנעל של חליצה. כוונה חליצה כשיש יבום והוא מהודק יפה לקלמחש ואפילו נפסק הרצועה לא ייפול לא ייפול מרגליו. ולא תעכב מן המצווה וכל שכן אם הוא מנעל בלא רצועות עד כאן לשון הרדוז באמת הרדוז העריך יותר מהקסם משני אבל הדברים שלו פי כמה פי כמה אחרי בקשת המחילה תמוהים מכל הבת שהוא מורי שלא העיר על דברי הכסף משנה אבל העיר על דברי הרדבז וכתב והעריך בתצדקה כדי לבטל תקנת חז"ל אומר מה זה איסור הזה ש זה לא נוסעים כפ נוסעים את מתת המת לא מסבלים מתת בסנדל אלא במנעל זה לא מנהג אומר מורי זה תקנה של חז"ל מי הוא זה ואיזה הוא שיכול לבטל תקנת חז"ל ומרגע שזה כך אז הוא אומר ואף הוסיף דבר שאינו בדברי חז"ל לא ייפול מרגליו כי מי חשש שמה ייפול אלא שתה הליכתו כ וה נראה לי פשוט שלא עשרו חז"ל אלא בנעילת סנדל אבל הוא בן עילת נעל ולא לא חיובו חז"ל ללכת יחב וכך הוא לשון הירושלמי פרק ג סוף הלכה א' הכתפין אסורים לעין הסנדל עין שם וכל שזורת הסנדל מותר ואין צורך אוכל הדוחק שנדחק הרדוז אם כן איפה לפי ההסבר של מורי בדברי רבנו על פי ירושלמי זוהי תקנה של חז"ל שהמסבלים את המיטה בין כטפים בין לא כטפים צריכים להיות אסור שיהיו עם סנדלים שמה יפסק אבל במנעלים למה לא ואין חילוק בין כתף מקצועי לבין איש איש איש איש העם מעמלבים סוף סוף זה תקנה שחז"ל ולכן ווודאי וודאי שאין צורך שהמסבלי מיתה יוחפים זאת לא נאמר בשום פנים ואופן כך יוצא איפה שלפי רבנו בהתאם לפי פירוש מורי גם המלווים את הנפטר ומתנדבים לסייע בהרמת המיטה אינם צריכים להיות מאלה שנעולים בסנדלים רק מאלה שנעולים במנעלים רבי חניהו בעגש אומר