שאל חברנו רבי הדר סודרי את השאלה הבאה האם מותר ליטול את ארבעת המינים כשיש על ידיו כפפות וכן סופר סתם מהואו לכתוב את הכתיבה כשיש על ידיו כפפות והתשובה אין זה נאה לנהוג כן אבל לא בכל מקרה זה יעקב, ברוב המקרים זה לא יעקב. ונסביר את הדברים. קראנו בדברי רבנו בפרק שביעי מהלכות לולב. הלכה יא עשה לאגודה זו. כלומר ארבעת המיילים. גימון של כסף. ושל זהב או שקרח עליה סדין אונטלה יצא כלומר לא הסתפק בקשר שקשר את שלושת המינים כפי שרוב העולם נוהג הקשירה הזו היא איננה מחייבת אין הלכה כ רבי יהודה שסבור שהעגידה הזו מחייבת אלא זה מצווה מלמובחר ואפשר גם בלי קשירה אבל בין כך ובין כך, כאן מדובר לא רק בקשר אלא בליפוף ליפף את השלושת המינים בגימון של כסף או גימון של זהב או קרח עליה סדין אבל סדין נאה כפי שתכף נראה בהמשך ונטלה יצא למה כי יש לנו כלל לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה כלומר, גם כשהוא נוטל את המילים האלו בצורה אמצעית, לא בלתי אמצעית, אלא עם משהו שמקיף אותו, שמע לקיחה זה שמע נטילה. אבל רבנו המשיך וכתב, והוא שיהיה דרך כבוד ודרך הידור שכל שהוא נעותו אינו חוצץ. אם למשל האדם יש לו מתלית מסביב לשלושת המינים, לא נעה. כל תכליתה היא שבזמן שהוא שם אותה במים תהיה רטובה והרטיבות הזו תגן על רעננות השלושת המינים הללו אזי אם הוא יטול את הלולב כשעדיין הוא מלופף במתלית הבלתי נאה הזו איננו יוצא ידי חובה כי היא חוצצת אבל אם יש במקום המטלית הזו מטלית רקומה נאה אזי הוא יוצא ידי חובה ממש שיך רבנו וכותב אבל אם נתן את המיילן האלו בעצ בקדרה הונטלה לא יצא ידי חובתו כלומר אם למשל לקח את שלושת המינים בתוך עציץ ושם אותם בתוך עציץ והחזיק אותם בצורה כזו בעציץ לא החזיק את שלושת המינים אלא החזיק את העציץ ובתוך העציץ נמצאים שלושת המינים אומר רבנו לא יצא ידי חובתו נשאל את השאלה למה הרי אתה אמרת שלקיחה על ידי דבר אחר שמע לקיחה ואתה אמרת והוא שיהיה דרך כבוד ודרך אידור נתאר לעצמנו שהעציץ הזה הוא עצי של זהב הרי זה נעה למה אתה אומר שלא יוצא ידי חובה התשובה כי נטילת הלולב על ידי כלי כשאין האדם מחזיק את הלולב אלא את הכלי בדרך כלל זה נראה כביזוי כאילו הוא איננו נותלו באופן עצמי אלא על ידי דבר אחר שונה מאשר כשישו מוקף ומלופ והוא מחזיק את הלו וזה לבד נקרא ביזוי ולכן לא יצא ידי חובה אם הוא נוטל את הלול על ידי כלי. גם אותו דבר, האתרוג. אם אדם יקח את האתרוג בתוך כלי ויחזיק את הכלי, לא יצא ידי חובה. ולכן החנו אשכנזים אשר הנהיגו להביא את הלולב לבית הכנסת בתוך נרתיק של נעילון עם ריצרץ ואתרוג בתוך קופסה. יש להם כאלה קופסאות יפפיות מכסף וכל מיני דברים כאלה. מה יהיה אם הוא נוטל את הלולב כשהוא בנרתיק הזה? מה יהיה אם הוא נוטל את האתרוג כישור בכלי הזה? הרב יוסף בחזון עובדיה בעמוד תיט סעיף מ כותב את הדברים הבאים הבאים הם הלולב והאתרוג לבית הכנסת כשה נתון בנרתיק שלילון והארוג בקופסה של כסף מהודרת צריכים לכוון קודם לקיחתם שהם מתכוונים בפירוש שלא לצאת בהם ידי חובת המצווה אלא עד לאחר חזרת השחרית קודם ההלל כלומר הוא מסופק יכול להיות שאם הוא מתכוון לשם מצווה שיעלה לו שם מצווה ב באמת רבותיי נטילה על ידי דבר אחר בכך שהוא נוטל את הכלי ולא מחזיק את הלולב זה נחשב דרך ביזוי ולא יצא ידי חובה אבל הרב יוסף חושב שאם באמת זה לא נראה בזוי זה נראה כבוד יכול להיות שהוא יוצא ידי חובה לכן הוא אומר שהאדם מתכוון שלא לצאת ידי חובה בנטילה זוכ כדי שבזמן שהוא נוטל את הלולה בבית הכנסת עדיין רשאי הוא לברך או נוטל את הלולה בביתו עדיין רשאי לברך שאם לו כן הוא לא יצא ידי חובה באמת רבנו בשונה ממרן סבור מצוות אינם צריכות כוונה מצוות מעשיות להבדיל ממצוות של שמע ודיבור שם צריךות כוונה אבל מצוות של עשייה כמו הנחת תפילין את בטלית נטילת לולב גם כשאדם לא מתכוון הוא יוצא ידי חובה כי למה הוא עושה את הדבר הזה רק בגלל ציבוי השם דבר נוסף אומר מורי לא יועיל שהאדם יתכוון שהוא לא שהוא לא יצא ידי חובה אתה נוטל את זה בדרך בתפילה אתה יוצא ידי חובה לכן נראים לנו הדברים שכיוון שרבנו אמר שנטילה על ידי דבר אחר אבל לא בדרך שאתה מחזיק אותו את הלולב או את האתרוג, אלא אתה מחזיק את הכלי. אתה מחזיק את הכלי, אתה מחזיק את הנרתיק. לא יצא ידי חובה כי זה ביזוי. זה ביזוי שאתה לא מחזיק את הלולב או את האתרוג, אלא רק מחזיק משהו אחר. משל למעד דבר דומה נטאר לעצמנו שהלולב או האתרוג היו מוקפים בדבר של איך קוראים נוי זהב מוזהב. וכולי. אם אדם מחזיק אותו, עדיין אין לו חוצץ והוא יוצא ידי חובה. אבל אם אדם מחסיק באופן כזה, אם אדם מחזיק בדרך כזו, נניח שזה תפוס, הוא מחזיק בדרך כזו, דהינו הוא מחזיק בנרתיק, לא מחזיק בגוף האתרוג. אף על פי שזה מוזהב, בדעת רבנו לא יוצא ידי חובה. בתימנית יש ביטוי מאוד קולע, גיל גדומר אתה בא נוטל את הילד תינוק אתה מחבק אותו אתה מנשק אותו אבל אם הילד קצת מלוכלך באף או בכל אתה נוגע אותו ממרחק הוא היה רעום יוננועו מרוחות בגיל התגדר אין לך את החיבוק את האהבה צריך להיות כשאדם נוטל את הלולב צריך לקחת את הלולב ואת האתרוג להחזיק אותו אפילו שהוא מלופף בדבר שנוי ואז אתה מחזיק אותו לכן כשאתה לוקח אותו ב כלי בכלי זה דרך נוי וביזוי כך שמבחינה זו קצת ההוראה שלנו שונה קצת מדבריו הגדולים של הגאון הרב אודו יוסף עכשיו מכאן לכפפות אומר הרב אודו יוסף בנוגע לכפפות בת יז עמוד תיז סעיף לט לא יהה דבר חוצץ בין ידו לבין הלולב ומיניו ואין צורך לומר שאם היה לובש כפפות בידיו מפני הכל שעליו להסירן קודם נטילת הלולב והארוג. ואפילו אם דבר החוזץ הוא דבר מועט ולא בכל היד. כגון טבעת יש לה עסירה קודם צירת הלוריו ומיניו. ואם הייתה על ידו מכה והוא צרך להניח עליה פלסטר במקום שאוחז בו את הלולב וקשה עליו מאוד להסיר הפלסטר. יש לקבל להקל א עלול הלולב. כך בברכה והסביר את הדברים המקור לדבריו אלו של הרב יוסף הם דברי מרן ודברי ארמה בא שולחן ערוך אור חיים סימן תרנא סעיף ו' כתב מרן את מה שכתוב בגמרא בדברי רבנו על הנוי אם הוא חוצץ או אם הוא לוקח את זה עם כלי וכולי אבל הוסיף מרן תוספת שלא נזכרה בגמרא ולא נזכרה בהרמבם אלא שהראשונים התייחסו אליה. אומר מרן או שקרח סודר על ידו הונתלו. זה נקרא הכפפות או התחבושות או הגבס שנמצא על היד של האדם. מה עושים במקרה כזה? או שקרח סודר על ידו אונטלו. יש אומרים שימו לב זה לא יצא. לא אמר מרן שלא יצא. יש אומרים לא יצא. הגהה ונהגו להחמיר להסיר התפילין וטבעות מידם אבל מדינה אין לחוש הילן כל היד מחוסה בהן לא להתפלא אצל החינו אשכנזים מניחים תפילין בחול המועד ולכן כתוב כאן ונהגו להחמיר להסיר התפילין וטבעות מידם דהיינו הרי אם אני מניח תפילין בחול המועד ואני מחזיק את הללולה בית האתרוג יוצא שהקשר של התפילין על היד חוצץ לכאורה בין היד ובין ובין האתרוג אז על זה הוא אומר אומר הרמה נהגו להסיר את הקשר הזה של התפילין קורך את זה כאן שלא תהיה קשירתמה בזמן נטירת הלולב וכן מי שיש לו טבעות על היד אומר הרמה להסיר את הטבעות ומר והרבד יוסף מביא גם הוא את זה שלכתחילה כן לעשות אבל מוריד משרגי בעל שלי לא זאתי הביא את דברי מרן לרבות את העניין הזה של הכפפות. לדעת יש אומרים, יש אומרים לא יצא. מחק את דברי הרמה. למה? ו לכאורה הצדק אמו. מה הבעיה? יש לך מה שנקרא יש לך מה שנקרא טבעות וכי הטבעות חוצצות. קודם כל כמה כבר הטבעות א נמצאות? הטבעות נמצאות בחלק קטן של העץ של האצבע. בשנית כלשהו לנוי אין חפץ והתפילין התפילין הרי הוא קשור כאן בדין מצווה איזה חצי בדבר לכן לכאורה צודק מוריד משרגי שמחק את ההגעה הזו כלומר לשיטתנו אין צורך להסיר את הטבעות לשיטתנו רבותיי במאמר מוסגר אין צורך שגבר יענות טבעת זה היותר נכון והיותר אמיתי זה אצל הג'ויים עושים את הסימן הזה ועכשיו בני ישראל מחכים את הגויים אין אצלנו טבעת אצל הגברים אבל סוף סוף יש לו טבעת כן סוף סוף יש לו טבעת ואני זוכר היה אדם עשיר שים מלא בשר והיה הולך כולו עם חליפה מגועצת למשעי ועניבה מגועצת למשעי והייתה לו כאן טבעת גדולה יפיה ואפילו חותם שלו חותם חותם זה עוד אפילו מזמן התלמוד היה דבר כזה טבעת לצורך חתימה וכולי הרי הטבעת הזו לא חוצצת היא נוי ואין מקום לחציצה אבל בין כך ובין כך אומר אומר מרן יש אומרים שעל ידי כפפות לא יוצא באמת רבותיי אם אדם יובש כפפות הכל הולך כאן רבותיי אחרי הלב אם אדם לובש כפפות בגלל שהוא כאילו נגעל מלגוע בלולב זה פסול מה פירוש זה כמו שנותן על ידי כלי מה לא מכובד שאתה תיגע בלולב לא מכובד זה אבל אם אדם נותל את הכפפות בגלל הקור רבותיי בסיביר הידיים קופעות יש מקומות רבותיי זה קר מאוד מותר ואין זה מעקב אין זה מעכב רבותיי יש רק מקום אחד שזה מעכב זה בית המקדש בבית המקדש אסור לכהן ללבוש כופות בזמן העבודה אסור לכהן ללבוש גרביים רגליו צריכות לגוע ברצפת המקדש וידיו צריכים לגוע בצורה בלתי אמצעית בכלי המקדש הקדושים או בפרות או בעגלים בכל כ יוצא או בסכים אבל סופר סתם או אדם שנותן לו לו וכ יוצא בדברים האלה יכול עם כפפה אפילו עם גבס ואפילו עם תחבושת מאחר והוא בוא אונס זה הפך להיות חלק בלתי נפרד מהיד שלו עד שיהיה בריא וסתר היוסר כבר הגבס מיוסר הכפפה לסיכום יוצא איפה לענו דעתנו אדם הנוטל כפפות בגלל שהוא כאילו נגעל או זה דבר מאוס זה פסול כי לא כך עבודת השם יתברך אבל מי שנותן כפפות מחמת הקור או תחבושות ו יוצא בהן מחמת הבריאות והתרופה אין זה חוצץ ויכול לטול באמצעותם וכן לכתוב את כתיבת סתם באמצעותם רבי חנין גשמס