שאל השואל, מה הוא לברך ולהתברך ביום בימי ראש השנה או ביום הכיפורים בברכה בברכה שהיום נפוצה חג שמח והתשובה זו עיבורות זומרצות ואין לברך כן אלא יש לברך ולתברך כמנהג אבותינו הקדושים תכתב כתב בסבר החיים ובסבר הזיכרון או בלשון יחיד או בלשון רבים וכך גם המשיב ובכן אנו מוצאים בשולחן ערוך שבו נאמר בסימן תקטב אור החיים סעיף ח אינו אומר מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון כלומר בתפילת מוסף של ראש השנה למרות שהברכה האמצעית או הרביעית מתחילה בעתה בחרתנו וזהו נוסח אחיד שנמצא בכל המוספים של המועדות אומר מרן שעליו להשמיט את המילים מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון וכן אינו אומרנו ובתפילת מוסף אינו אומר ואין אנו יכולים לעלות ולראות לפניך אלא ואין אנו יכולים לעשות חובתנו לפניך כלומר כל כך ניסוי לבדל בין ימי ראש השנה ובין שלושת הרגלים הן ברמה שוודאי ודאי לא אומרים מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון כיוון שימים אלו איננו מועדים לשמחה, חגים וזמנים לששון וכן אפילו לא אומרים לעלות לראות כי לראות זה הכוונה בשלושה הרגלים וראש השנה הוא אמנם במובן ההלכתי יום טוב אבל הוא לא נחשב כיום שבו עולים לרגל ועלבד אאמת למרות הדברים הפסקניים האלה של מרן השולחן ערוך הנה אנחנו מוצאים את המקור של ההלכה הזו שאותה הוא כתב בטור אור החיים סימן תקפב אבל לאחר שהתור פתח ואמר בסעיף ח ואין אומרים ותיתן לנו השם אלוהינו באהבה מועדים לשמחה חגים וזמנים לשון לא בראש השנה ולא ביום הכיפורים אבל מיד הביא שרשרת של גואו מגועני בבל שבהם היו אומרים את האמירות הללו. ומדוע היו אומרים את האמירות הללו? א' כדי לא לבלבל את הציבור ולא לחלוק בין נוסח של מועד זה למועד אחר, אלא שירגלו בנסח אחד. ב מאחר. ובתורה כתוב אלא מועדי השם והתורה שם מפרטת את כל המועדים לרבות את ראש השנה ביום הכיפורים בכלל פסח, בכלל שבועות, בכלל סוכות. אז אם כן, כיוון שהם נחשבים לקבוצה שנקראת מועדים, אז לכן גם בראש השנה ויום הכיפורים לא משנים הנוסח לדבריהם של אותם גאונים. למרות הכל גברה השיטה הזו שאומרת שברש השנה לא אומרים את העניין הזה ותיתן לנו השם אלוהינו מועדים לשמחה גמזונים לששון אז אם כן איפה עלינו ללמוד מוסר השכל ומה אם בתפילה שבאמת יש שיקולים גדולים לבוא לומר שאין רוצים לשנות נוסחים כדי לא לבלבל את הציבור אבל ובכל זאת גברה השיטה לא לומר ותיתתיתן לנו השם אלוהינו מועדים שמחה חקים זמנים ששון על אחת כמה וכמה בעניין של רשות לברך ולהתברך שאין מקום לבוא ולומר חג שמח זאת אחת אבל זאת ועוד כל הברכה הזו של חג שמח הורתה ולידתה בחיקוי אומלל מאומות העולם אומות העולם מברכים את היום ובעקבות זה החנושכנזים האחרונים נמשכו מברכים את היום גוד שבס שבת טוב גוד יום טוב היום מברכים את היום ועוד שאצלנו מברכים את האדם תזכה לשון רבות ומערים דובים תכותב הוא בסבר חיים וסבר הזיכורן הברכה היא על האדם ולא הברכה ליום ובאמת אנחנו מוצאים בטור באותו סימן בסוף אותו סימן תקב שה המנהג הקדום באשכנז שהיו מברכים בסעיף ט נאמר נוהגים באשכנז כל אחד מבקר לחברו ואומר תכתב בשנה טובה כלומר אתם רואים שהמנהג הקדום ששכנז שהברכה הייתה לאדם תכתב שנה טובה ואילו עכשיו אומרים שנה טובה בסתם שנה טובה מברכים את השנה כאילו ולא את האדם כך שיוצא שכל הברכה הזו שנקראת חק שמח היא הורתה ולידתה א' בבורות ג בחיקוי מאומות העולם בחיקו מאומות העולם ולכן אין לה מקום אלא לכל היותר בחגים ניתן לומר מועדים לשמחה שהמועדים האלה יהיו לכם לשמחה זה כן אבל להגיד חג שמח כאמור הניסוח הזה הוא איננו נכון מכל בחינה שהיא וודאי ודאי לא בראש השנה שעליהם לומר תכתבו ותחתמו בספר החיים וספר הזיכרון רבי חניה בקומ