שאל חברנו רבי חיים דריין, ביחס לאדם שהוא חולה במחלת סוכרת, האם מותר ביום שבת להפעיל מכשיר מדידה כדי לדעת מה מצבו בסוכר? וכן, אם מותר להזריק זריקות לנסולין וכיוצא בזה. והתשובה, אכן מותר לעשות את כל הפעולות הללו, אפילו מכשיר מדידה שתפקידו לגלות מה מצב הסוכר שלו הועיל וחולה במחלת סוכר ובגדר ספק פיקוח נפש וההלכה התירה לא רק ודאי פיקוח נפש שדוחה שבת אלא גם ספק פיקוח נפש ואפילו ספק ספקה של פיקוח נפש והועיל וכאן יש יסוד לכך שהוא חולה במחלת סוכר והוא זקוק למעקיו כדי לדעת מה מצבו תוצאה מכך יתן לעצמו או יקבל את הטיפול החולים כדי להציל את עצמו לכן כאמור מותר לו באמת עניין של הזרקת זריקה או עוד יותר הפעלת המכשיר הזה שקרוך בחבלה בחובל הרי לכאורה החובל הוא אסור מןתורה אבל אם מתי החובל אסור מןתורה דווקא כשהוא חובל וצריך לדם, כלומר הוא משתמש בדם אז החובל הזה אסור לתורה. אבל אם החובל איננו זקוק לדם, אז זה נקרא מקלקל שהוא פטור אבל אסור. האיסור הוא מדרבנן. וכך גם כאן כשהוא מזריק את זריקת האינסולין או כשהוא מזריק מחת כדי להוציא דם ולראות מה המצב של הסוכר, הרי הוא לא צריך את הדם בטור שכזה רק בשביל למדוד את רמת הסוכר שבתוכו והואעיל וכן. אז לכאורה נראה שהאיסור הוא רק מדרבנן ואם האיסור מדרבנן אז מותר בספק פיקוח נפש. בספק פיקוח נפש מותר לדחות אפילו איסור תורה אלא שחידדנו את העניין לגבי טיבו של האיסור אם הוא דאורייתא או מדרבנן כדי לומר שלפעמים אין צורך בהפעלת המכשיר א בבחינת שניים שעשוה ששניים ילחצו על המכשיר אלא אפשר גם בלי זה להפעיל כי כאמור כל האיסור הוא מדרבנן אפילו בהפעלת המכשיר האיסור הוא מדרבנן וכיוון שמדובר באדם שהוא מוחזק מוחזק כחול סוכר הזי בוודאי וודאי שמותר לו לבדוק את עצמו כדי להציל את עצמו מספק סכנה רבי חנינו