רגע רגע רגע רגע רגע חברנו רבי חיים דריין שאל את השאלה הבאה הלכה למעשה יין שכבר הפרישו עליו תרומות ומעשרות והתכוונו גם על השמרים של היין ואחר כך לקחו את השמרים ושמו בתוכם מים ושוב יצא היין מאותם שמרים האם צריך לחזור ולהפריש תרומות ומעשרות על היין השני שיצא מאותם שמרים או לא? והתשובה היא שאם יצא מאותם שמרים לפחות רבע יין מול שלושת רבעי מים, צריך להפריש את התרומות מעשרות על אותו יין. כלומר, אם לקח את אותם שמרים ושרה אותם בכמות מסוימת של מים והשה אותם באוסה שריה ואחר כך בא וראה שנתוסף במים נוזל לא רק צבע ולא רק טעם אלא בכמות דהיינו נתוסף רביע מהכמות של המים רבע זה היין אשר המים הצליחו להוציא בשנית מאותם שמרים. לכן כאמור בנסיבות כאלה מפריש מה עשרות על אותו רבע. אבל לא תרומה גדולה. תרומות מעשרות כן תרומה גדולה לא תרומות מעשרות הכוונה תרומת מעשה ראשון אבל תרומה גדולה לא. מדוע יש לנו הלכה הקובעת בסוף פרק רביעי מהלכות תרומות רבנו כתב התורם את הגורן צריך שיכוון ליבו שתהיה זו תרומה על הכריא ועל מה שבקטעין ועל מה שבצדדים ועל מה שבתוך התבן התורם את היקב צריך שיכוון את ליבו לתרום על מה שבחרצנים ועל מה שבזגים התורם את הבור של יין צריך שיכוון את ליבו לתרום על מה שבגפת ואם לא נתכוון אלא תרם סתם נפטר הכל שתנאי בית דין הוא שהתרומה על הכל יש לנו כלל שתרומה גדולה מדין תורה חיטה אחת פותרת את כל הקר כלומר להבדיל ממעשר היא איננה מופרשת במידה. המעשר צריך להיות מדוד, הועיל והוא צריך להיות עשירית. אבל התרומה הגדולה חיטה אחת פותרת את כל הכרי. הויל וכן אמרו חכמים בזמן שאדם בא ומפריש תרומה גדולה מהקב, מהגורן, יתכוון לכתחילה יתכוון שהוא מתכוון על כל מה שיש בגורן לרבות בצדדים על כל מה שיש בבור או בקב גם אפילו מה שבלוע בשמרים גם על זה הוא מתכוון ואותה הפרשה כבר פותרת את היין נגלה שנייה שיוצא פעם שנייה מהשמרים מתרומה גדולה הואיל וכאמור הוא התכוון בהתחלה להפריש תרומה גדולה על כל מה שיש לפניו ומה שבלו בתוך מה שלפניו. ואפילו אם לא התכוון, חכמי ישראל כבר תיקנו תקנה תנאי בית דין שכוונתו של האדם גם על מה שבצדין ועל מה שבלוע. לכן מעשר מעשר הוא במידה וגם תרומת מעשר היא במידה כיוון שזה עשירית מעשירית משום כך מעשר מפרישים על מה שלפנינו לא על מה שלא לפנינו לכן כשלקחו ענבים דרכו אותם והוציאו מהם יין והפרישו תרומות ומעשרות על היין והתכוונו גם על השמרים. כוונה זו מועילה רק לתרומה גדולה על היין הבלוע בשמרים. איננה מועילה למעשר. כי במעשר מאחר וצריך להוציא אותו. במידה איננו יודעים מה יש בפנים וכמה יש בפנים ולכן כשכבר תיקנו את היין שבפנינו ועכשיו לקחו את השמרים ושרו אותם במים והמים הללו הוציאו כמות של יין רבע באופן יחסי מהמים אזי זה נקרא יין מזוג וחייבים להפריש מעשר ראשון ותרומת מעשר. כל המעשרות חוץ מתרומה גדולה מאותו יין. תכף נאמר כיצד מפרישים אבל לא תרומה גדולה כי כבר הוא פטור מתרומה גדולה מהנגלה הראשונה מההפרשה הראשונה כפי שתארנו. אם היין שיצא מהשמרים היה כל כך מועט פחות מרבע מכמות המים. אין צורך בהפרשת תרומות ומעשרות כי זה מים בטעם יין שאין לו שום משמעות גם השמרים עצמם אין צורך להפריש עליהם תומות מעשרות כי השמרים עצמם להבדיל מה היין הבלוע בהם נחשבים פסולת אין עליהם שם אוכל ואינם חייבים בתומות מעשרות ולא עוד אלא אם אדם ירצה לאכול שמרי יין אדיי נאמר בשולחן ערוך אור החיים סימן רכד סעיף ה שמרי יין מברך עליהם בורא פרי הגפן כי אם בכלל חייבים לברך זה רק בגלל היין הבלוע בהם ולא החלק הבשרי שבהם כי החלק הבשרי שבהם הוא כבר אין עליו שם של אוכל אלא שם של פסולת ונמצא פה שבעצם החיוב להפריש תרומות מעשרות לא תרומה גדולה אלא תרומת מעשר ומעשר מהין שבלוע בשמרים אם יש בכמות כזו שהוא יכול לקרא יין מזוג וזה יחס של אחד רבע מול שלושה חלקי מים אז ורק אז אם יש כמות כזו חייב להפריש תרומות ומעשרות על אותו יין כיצד מפרישים תרומות מעשרות על אותו יין. הרי הוא מעורב שלושה חלקים מים וחלק אחד יין. איך מפרישים? נאמר בדברי רבנו בפרק שני מהלכות מעשרות הלכה זן. שמרי יין שנתן עליהם מים בסנן. אם נתן שלושה ומצא ארבעה מוציא מעשר על זה היתר ממקום אחר. ואינו מפריש עליו תרומה שהתורם בתחילה בליבו על הכל על הכל כמו שבארנו בתרומה מצא פחות מארבעה אף על פי שמצא יתר על מידתו ואף על פי שיש בהן טעם יין פטור הננושומעים את דברי רבנו הוא מצא ארבעה מוציא מעשר על זה היתר ממקום אחר כלומר הנה בבקשה יש לי יין טבל לחלוטים שעדיין לא הפרשתי ממנו תרומות מעש והנה יש לי כאן שמרי שמרי יין ששמתי בתוכם מים וקיבלתי יין מזוג רבע יין בשלושת חלקים מים אזיי אני מפריש מהין הטבל הזה על עצמו וגם על על זה וגם על זה ואז אני פותר את זה זה נקרא ממקום אחר ועל דרכנו למדנו שהיין הזה שיצא משמרים הוא טבל גמור שאם לא כן איך מפרישים מקום אחר הרי זה חיוב וזה יחסית אולי פטור ואין מפרישים לחיוב על הפטור אלא משמע שהיין שיוצא מן השמרים הוא טבל גמור ומפרשים עליו ממקום אחר אבל הרדבה זה ואמר אף על פי שרבנו אמר מפרשים עליו תרומות מעשות מקום אחר וזה נכון וזהו הדין כך נאמר במשנה אבל אנחנו יכולים מיני ובה להפריש מה זה נקרא מנה ובה אם אני בא ומפריש תרומות ומעשרות מהרבע הרי הוא מעורבב במים איך אני אוכל להפריש מה רבע את החלק של תרומות מעשרות. אלא אם אני לוקח את כל הנוזל, דהיינו שלושה חלקים מים והיין, מכולו אני מפריש במידה של מעשרות, אדיי. אף על פי שמעורביוב בו מים, הרי הוא בלול. המים והיין בלולים ובילה יש ברירה. כל מה שבלול זה כאילו נברר בשביל התומות מעשרות. זה אם אני מפריש באופן יחסי לכמות, לכל הכמות. כולה אז מטבע הדברים החלק הייני מול החלק הייני ויש ברירה בבילה ולכן מניה אפשרי אבל כבר דרך אמונה תמה על השך והתז אשר השולחן ערוך יורי דעה סימן שלא סעיף פא ששם אומר מרן את דברי רבנו שמרי יין שנתן עליהם מים בסנן אם נתן שלושה ומצא ארבעה מוציא מעשר מזה היתר ממקום אחר ואינו מפריש עליו תרומה שהתרומה מתחילה בליבו על הכל ואם מצא פחות מארבע מארבעה אף על פי שמצא יתר על מידתו ואף על פי שיש בהם טעם יין פטור ואומר השך בסעיף קטן קט ממקום אחר ולא מנהוה שמה יפריש מים ולא יין ואתה גם כן שם בסעיף קטן כח ממקום אחר ולא מיני ובה שמה יפריש מים ולא יין ועליהם תמ ה דרך אמונה ואחרים תמאו עליהם אבל דרך אמונה אומר בבית צדק יכול להיות ששניהם גם הש גם הטז מתכוונים שלא יפריש מיני הובה בכמות של מידות של תרומות מעשרות בכמות של הרווח שאז מעורב בזה מים אבל אם הוא מפריש לא א לא בכמות של הרבע אלא בכמות של כל הנוזל עצמו הרי יש בילה ברירה בבילה והם יוד השך וגם הת שזה מועיל לסיכום יוצא איפה שמי שלקח שמרי יין שכבר בעבר הפריש טומאות מעשרות על היין בנגלה הראשונה ועל השמרים ושרה את השמרים האלה במים והוציא ממנו יין מזוג כ לומר לא פחות מרבע יין מול שלושה חלקים מים אזי חייב להפריש תמות מעשרות על היין לא על השמרים השמרים הם פסולת ואין עליהם שום חיוב על היין והוא יכול להפריש ממקום אחר מטבל אחר מיין טבל אחר או מני ובוה אבל בחלק היחסי מכל הכמות כולה וכאן המקום לציין שבעבר כבר דיברנו בהלכה היומית על דין של הפרשת מעשרות מן התמד על היין. כל מי שירצה יכול לגלוש לאתר נצח ישראל, יקיש ערך תמד, יקבל את ההלכה היומית וישמע אותה ויוסיף על זה את ההלכה של היום ואז יהיה לו שני נדבחים שמשלימים לו את התמונה כולה. רבי חנבנה גשמ