שר שואל ואמר מה הדין בשעה שהבעל דבר שלו חתום על שטר שבו הוא חייב כך וכך יש הסכם ביניהם ועכשיו הוא מתכחש ואומר לא הבנתי ההסכם יותר מדי משפטי כתוב בשפה מאוד מאוד מקצועית ולא הבנתי ולא ידעתי יש גם מונחים זרים ביטויים בלשון לעז שאני לא מבין אותם, לא מבין בין ימיני לבין שמאלי. ולכן חתימתי על אותו הסכם או על אותו שטר אין לה תוקף. האם תשמע טענה כזו או לא תשמע טענה כזו. על העניין הזה דנו הרמבן והרשבה והלכותיהם נמצאות בשולחן ערוך ויש בהם היגיון רבקרוב ודאי שוודאי שגם רבנו יסכים להם. אומר אומר מרן בחושפט סימן מלכות הלבואה סעיף ג' הודעה בחתם ידו והשטר בגופן של הגויים והדבר ברור שאינו יודע לקרות ויש עדים שחתם עד שלא קראו עד שלא קראו מכל מקום מתחייב הוא בכל שכתוב בו נטא לעצמנו שאדם חתום על הסכם או על שטר שכתוב בסינית החתימה היא חתימה שלו והוא לא מתכחש אליה אבל הוא אומר אני לא מבין ולא יודע לקרוא סיני ויש עדים שהוא חתם על השטר הזה אזי הוא מתחייב מכוח אותו שטר מכוח הסכם כי הוא צריך לקחת בחשבון שעליו לפרש לדרוש תרגום בפרתום. ואם חתם בלא תרגום מבלי שבארו לו, אז הזה בעיה שלו. לא היה צריך לחתום לפני שהוא מברר את הדברים. ואם עשה כן זה הסיכון שלו וקיבל על עצמו את הסיכון. כיוצא בדברים האלה משהו שהוא קצת נוגע לרבים רבים איתנו רבים משתעשעים מהם ולא יודעים את הסיכונים בסימן סא סבת ג מי שטעם על כתובת אשתו שהיה עם הארץ ולא הבין כשקרא חזן הכתובה והתנאים אין שומעים לו אומר מרן כלומר אומר אני הייתי שרוי באופוריה צלילמו אותי והייתי מצחצח ומשע והכל וחשבתי שכל זה רק שמחה אני גם לא מבין ארמית והעיקר החזן גלגל את זה וכל לה שמה מה אתם רוצים חתמתי על סכום גדול אבל אני לא ידעתי על מה אני חותם מהמשמעות של הדברים האלה אומר מרן אין שומעין לו אלא חובתו הוא לברר מה בדיוק כוחותם וחובת המחתים אותו להסביר לו ואנו מניחים שהדברים האלה נעשו ולכן על פני הדברים הוא התחייב במ שהוא התחייב למרות שאנחנו ביטוחים במעט אחוזים ש כל השפה הערמית ההיא לא נהירה לו וכל הדקדוקים הם לא הוא יודע בספק אולי אם הם המורי שחתים אותו אם הוא בקי בכל אותם דקדוקים הרמה מוסיף ואומר והוא הדין בשאר דקדוקים שיש דקדק מןשטר לא דווקא בשטר כתובה בכל שטר בשטר ולא אמרינם דהייה גברא לא דקדק כל כך או כמו שנתבאר בסמוך כלומר אתה שמח על עורך דין או שמחת על הרב או שמחת על מישהו זה עניך אבל סוף סוף חתמת והוא וכן אתה מחוייב אפילו בדקדוקים שיש באותו מסמך כך יוצא איפה שבעצם כל אדם ואדם צריך להיות זהיר כשהוא חותם על מסמך כי הוא התחייב מכוחו הנה למשל ניתן דוגמה היום מי שקונה דירה בבית משותף ובמיוחד היום שיש כל כך הרבה מגדלים בדרך כלל בהסכמים נאמר שהתקנון המצוי הוא מחייב את כל הדיירים והרי בתקנון המצוי ועד הבית הוא גם אחראי לרכוש המשותף וגם להחזקתו ואם כן ברגע שאתה חותם על הסכם ויש סעיף בהסכם שהתקנון המצוי הוא המחייב. אתה צריך לדעת מה הוא התקנון המצוי כדי לדעת איזה אלו השלכות יהיו לך. ומן הרגע שלא לא צרחת לקרוא וחתמת זהב שלך. זו הבעיה שלך זה העניין שאתה הוא זה שהכנסת את עצמך לסיכון ולקחת על עצמך סיכון ממוני. ולכן בא דייר אשר רוצה להכין לו תשתית פרויזורית לסוכה כי בכל אותו מגדל אין אפילו תשתית לסוכה אצל לאף אחד אז הוא קנה איזשהיא תשתית לסוכה שהוא מחבר אותה למרפסת באופן זמני לסוכות והוא ואשתו א יושבים שם בשביל לצאת בחובה במצוות סוכה ואחרי סוכה הוא מוציא את זה משם. באים הדיירים ואומרים זה פוגע בחזות הדירה, בחזות הבניין. וכל דבר שהוא פוגע בחזות הבניין, הם יכולים ערער, הם יכולים להתנגד לכך. ואם כן נשללה ממנו גם זכות של הסוכה מאחר והוא לא טרח לעגן את זה בהסכם. וכיצד מעגנים זאת בהסכם א' שב הסכם שלו החברה המשווקת או החברה הקבלנית תכתוב במפורש שיש לו זכות לעשות כן ושהיא תכפוף את כל ההסכמים של כל הדיירים שזה כפוף לאותה זכות בדיוק כמו שמצמידים מגרש חניה או הצמדות שונות נגג אז כך אותו דבר גם כאן החברה הבונה החברה הקבלנית בכל הסכם של שאר הדיירים מידע אותה שזה כפוף להסכם עם פלוני אלמוני ביחס לסוכה או ביחס למעלית שבת או ביחס לדלתות שיהיו לא רק דלתות אלקטרוניות אלא גם שיו דלת נוספת לא אלקטרונית אלא מכנית וכן ביחס להעלת חשמל בשבת דהיינו בחדר המדרגות שנורה תדלק כל כל השבת אם הוא לא יעגן את זה בהסכמים אין לו מה לחפש באותה באותו בניין כי פשוט הוא לא יכל להן את חייו הדתיים בדברים מאוד מאוד אלמנטריים והם יהיו צודקים לא במובן הדתי אלא במובן המשפטי וצריכים להיות זהירים צריך להכין את זה מראש לא יוכל לומר לא ידעתי קרא את כל ההסכם ותתייחס לכל סעיף וסעיף בהתאם רבי חניבר גשומ