שאל השואל ואמר מדוע בפרשת צווה שאותה אנחנו קוראים השבוע החלוקה למברכים בשני וחמישי היא בסימן של זדג' כלומר שבעה פסוקים לראשון, ארבעה פסוקים לשני ושלושה פסוקים לשלישי. בדרך כלל, בקריאה של מנחה של שבת או שני או חמישי קוראים 10שה פסוקים. ואם נשלם העניין אפילו בתשעה פסוקים. העיקר שלא לא החיטה קוראים משלושה פסוקים. והנה כאן אנו דורשים מן הראשון לקרוא שבעה פסוקים, השני ארבעה והשלישי שלושה. למה? מדוע? ובכן עלינו להקדים הקדמה ולומר יש מה שנקרא מבחינה הלכתית פרשיות. אנחנו היום קוראים לפרשת השבוע, פרשת השבוע ובטעות, כי לא צריכים לומר פרשת השבוע אלא סדרת השבוע. סדרה כי במובן ההלכתי מה זה פרשה במקרא? זה צורת חלוקה מקובלת ממשה רבנו שהכן לסיים עניינים מסוימים, מהם פרשיות פתוחות ויש בדפוסים סימון פ ומהם פרשיות סתומות ויש בתפוסין סימון ס ובספרי תורה איןפ ולא ס אלא צורת החלוקה של הפרשיות כתיבתן במרווחים שבין עניין לעניין. על בסיס זה יודעים שמסתיימת הפרשה מבחינה הלכתית לא פרשת השבוע אלא מבחינה הלכתית והנה עלינו להתנהג מבחינת דיני הקריאה והתאם לפרשיות הללו ונקבע בהלכה נקבע בהלכה הדברים הבאים בפרק 12 מהלכות תפילה הלכה שלישית אומר רבנו את הדברים הבאים אין קורין בתורה בציבור בפחות מ-10ה אנשים גדולים בנחורין ואין קורין פחות מעשרה פיסוקים וידבר עולם מן המניין ולא יהיו הקוראין פחות משלושה אנשים עד כאן כבר עכשיו מה שנוגע להלכה היום ואין ואין מתחיל בפרשה פחות משלושה פסוקים כלומר אם יש לנו פרשה ונתאר לעצמנו ואני ברגע זה אה מתאר צורה שכיחה שהרבה פעמים רוצים לחרוג מהחלוקה של המברכים, של העולים כי יש לנו חלוקה מסורתית. כי יש אורחים ורוצים להזמין אורחים ואז משנים מהחלוקה הידועה והמסורתית כדי לתת ליותר עולים, ליותרת מברכים לעלות לתורה. ואז בן אדם שמחלק את זה הוא צריך להיות אדם שיודע את הדינים האלה. שאם הוא לא יודע את הדינים האלה הוא עלול לקשליל את הציבור. למשל אתן דוגמה הוא אומר לפלוני אתה תקרא מכאן ועד כאן ואז מה רואים? הוא נתן לו בהתחלת פרשה כתוספת לעניין שקרה לפני כן אז יש פרשה שמתחילה פרשה שוב לא פרשת השבוע אלא מה שאמרנו פרשה פתוחה פרשה סתומה נותן לו לקרוא שני פסוקים תוספת למה שכבר קרה בהתחלה זה אסור. למה? כי נאמר ואין מתחילין בפרשה בפחות משלושה פסוקים. כי התחלת פרשה אפילו שקראת לפני כן התחלת פרשה כבוד הפרשה שאתה תקרא בה מינימום שלושה פסוקים. עד כאן לתת לכם דוגמה שהיא שכחה כמי שנכשלים בה הללו שמחלקים ואינם יודעים את הדינים של הקריאה אבל נתן דוגמה נוספת והיא זו נתאר לעצמנו שיש לנו פרשה בת חמישה פסוקים הנה למשל נראה דוגמה ואתה תצווה את בני ישראל זה לא רק התחלת פרשת השבוע אלא התחלת פרשה סטו ואתה תצווה את בני ישראל. יש לנו שני פסוקים. אי אפשר לקרוא שני פסוקים כי זה פרשה סתומה שמתחילה ואתה תסב את בני ישראל ומסיים את חוקת עולם דורותם את בני ישראל. אי אפשר לקרוא שני פסוקים כי הרי אין קוראין בפחות משלושה פסוקים. ולכן עובר הכהן אשר קרא שני פסוקים חייב להמשיך לפרשה הבאה. הפרשה הבאה מתחילה ואתה הקרב אליך את בני את אהרון אחיך ואת בניו איתו. והיא מסתיימת והם יקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמן ואת תולעת השני ואת הש. הרשה זו היא חמישה פסוקים. אם הכהן יקרא א פסוק אחד ואתה הקרב אליך את אהרון אחיך ואת בניו איתו מתוך בני ישראל חנו לי אהרון אדם ואביו אלעזר ואתמר בני אהרון כי יאמר אני כבר קראתי שני פסוקים עכשיו אני קורא פסוק אחד ויש שלושה והר עולה קורא שלושה לא פחות משלושה או אני אתפוס שני פסוקים יהיה לי ארבעה כי הרי כשיש שלושה עולים קוראים 10ה אז הקורא את הארבעה ברוך יהיה אז אסור למה כי הוא התחיל פרשה לפחות משלושה פסוקים וזה לא כבודה של הפרשה שיתחיל בה פחות משלושה פסוקים. עכשיו אז אנחנו כבר יודעים אין ברירה הכהן השתלט לנו על העניין נותנים לו בפרשה השנייה עוד שלושה פסוקים ואתה הקרב אליך את אהרון אחיך ואת בניו איתו מתוך בני ישראל חהולי אהרון דביהו אלעזר ואתמר בני אהרון זה פסוק ראשון של הפרשה השנייה זה כבר נוסף על שני הפסוקים שקרה בפרשה הקודמת ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך לכבוד אל תפארץ זה פסוק שני בפרשה השנייה אז זה כבר יש לו כבר ארבעה ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלטיב רוח חוכמה ועשו את בגדי אהרון לקדשו לך הנולי זה פסוק שלישי מפרשה שנייה ואז הציבור אומר די די מספיק להפלות את הכהן לטובה כבר קרא שני פסוקים ועכשיו שלושה פסוקים תחלת פרשת מספיק כבר נתן כבוד לפרשה. אבל אז רבותיי משתיירים שני פסוקים עד סוף הפרשה ויש לנו הלכה הקובעת לאמור. יש לנו הלכה קובעת לאמור שאין משירין ואין מניחין בפרשה פחות משלושה פסוקים כמו שלא מתחילין בפרשה פחות משלושה פסוקים כי זה לא לכבוד הפרשה. כך לא משאירים בפרשה שני פסוקים להבדיל על פי הבדלות. הגיעו בעצמכם שאנשים מתחלקים במנה בבר לוקח לו את החלק הכי כמותי ומשאיר מעט מאוד לשני קושה אוכלמה לא משאירים בפחות משלושה אם משאירים שיש שלושה אבל לא שני פסוקים ולכן הכהן זכה מן ההבקר וקורא את כל הפרשה שהיא בת חמישה פסוקים כי אסור לו להתחיל שלושה פחות משלושה פסוקים ואסור לו לשאר פחות משלושה פסוקים וקרה כבר שני פסוקים כ ל שבעה פסוקים בגלל ההלכות האלה. בגלל ההלכות האלה. עכשיו וה איך קוראים הקורא הבא שהוא הלוי קורא ארבעה פסוקים אה ועשו את ה איך קוראים? א כן. למה ארבעה פסוקים? כי הפרשה השלישית היא בת שבעה פסוקים. אם הייתה בת שלושה פסוקים אזי הלוי היה קורא שלושה והישראל היה קורא שלושה ושלום על ישראל כי כבר עברנו את המכסה של 10ה אבל מאחר והיא בת שבעה פסוקים אז הלוי יכול לקרוא שלושה וישראל ארבעה הלוי יכול לקרוא ארבעה וישראל שלושה כי אי אפשר לקרוא שישה פסוקים או לשאיר פסוק אחד כי זה לא לכבודה של הפרשה לשאר פסוק אחד עד סוף פרשה ולכן כל זה צריכים לדעת את הדינים. עוד מעט נאמר מה קורה אם טועים שזה העיקר העיקרים. עוד מעט נאמר רק לפני כן א קראתי לכם בדברי רבנו את ההלכה אומר מרן בסימן קלח שולחן ערוך הוא אומר כך הקורא בתורה לא ישאייר בפרשה פחות משלושה פסוקים מפני היוצאים אז מבית הכנסת שאמרו העולה אחריו לא יקרא אלא שני פסוקים הנשארים וכן לא יתחיל בה פחות משלושה פסוקים מפני הנכנסים אז בבית הכנסת שאמרו שלא קרא הראשון אלא שני פסוקים אומר לנו מרן כל העניין הזה של שלושה פסוקים שני פסוקים הוא לא רק כבוד לפרשה כמו שאני הגדרתי אלא בגלל התעיה בני אדם הנכנסים מאוחר או היוצאים מוקדם עלולים להתבלבל ולומר אה בטח המבורך בטח עולה מתחילת פרשה הוא רואה שהוא קורא שניים אז יגיד אה קורא יכול לקרוא בתורה שני פסוקים וזה לא נכון אין פחות משלושה הפסוקים כדי לא לגרום להתעיה הזו דואגים שלא יתחיל בפרשה פחות משלושה פסוקים שלא ישאייר פחות משלושה פסוקים משום הנכנסים ובאים עכשיו רבותיי לאחר שהבנו את הטעם הזה נתקדם הלאה לעוד עניין קורה לו אחת שיש לנו במפטיר רק חמישה פסוקים. מה פירוש? פרשה בת חמישה פסוקים. המפטיר הוא רק שלושה פסוקים כי הוא רק סימן הקר שכדי שלא יגידו שהקורא בנביא חולק תורה מעמד שווה לכל אלה שקראו בתורה. אלא הקורא בנביא מי שעבד לתורה בלעדי קריאתו בתורה לא יקרא בנביא. ולכן זה סימן היקר. הוא קורא שלושה פסוקים. אבל אם בדיוק סוף הפרשת השבוע היא פרשה במובן ההלכתי חמישה פסוקים. באמת כתוצאה מכך השכנזים והספרדים והשמי כתוצאה מכך הם אומרים את המפתיר חמישה פסוקים אבל אצל הבלדי אומרים בצורה כזו אנחנו קוראים את הפרשה בשלושה קוראים את המפטיר שלושה פסוקים תגיד אבל תשמע אבל אתה הצחלת את הפרשה את העניין שיירת למעלה למעלה שני פסוקים שני פסוקים למעלה הכוונה בהתחלת הפרשה שלא קראת אותם ויחשבו בני אדם שה הקודם קרא שני פסוקים התשובה לא כיוון שאנו נוהגים לחזור על המפטיר כבר ראו ויודעים שזה רק סימן הקר לכן הבלדי לא חוששים מפני הדבר הזה כמו גם בראש חודש בראש חודש אנחנו אומרים א אומרים ארבעה והנה בראש חודש רבותיי מתחילה הפרשה וידבר השם אל משה לאמור, צב את בני ישראל ואמרת אליהם. ושלושה צריכים להיכנס לפרשה בת שמונה פסוקים. איך שלושה יכולים לקרוא פרשה בת שמונה פסוקים? הרי לא יקרה קורה פחות משלושה פסוקים. מה עשינו? הכהן קרא שלושה פסוקים ראשונים וידבר השם משה לאמור, שב את בני ישראל ואמרת להם. עכשיו הלוי קם וקורא את ואמרת. חוזר על אמרתא למרות שהוא משיף למעלה שני פסוקים ולא חוששים מפני הנכנסים היוצאים כי הרי בפרק זמן קצר ראו שהכהן קרא שלושה פסוקים וזה רק חוזר על הפסוק ולכן מותר בחייגנה מותר בחיי גבנה להתחיל במובן כזה שמשיירים למעלה שני פסוקים מותר וזה בראש חודש ולכן הבלדי במפטיר שיש בו חמישה פסוקים לא חוששים וקוראים רק שלושה פסוקים האחרונים בדיוק כמו קריאה בראש חודש עד כאן עכשיו רב רבותיי, מה קרה? מה קורה עם רבותיי? האדם נניח בפרשת תצווה. הכהן קרא בפרשה השנייה א חמישה פסוקים. והרי סליחה איך קוראים? אמרנו שהפרשה השנייה הייתה בת חמישה. אז עכשיו הוא קרא קרא שלושה. בא החזן מסמן לו סיים כי כבר קרא שלושה. והרי שני פסוקים לפני כן מסיים. התחיל לברך לברך כולם צועקים ה אסור אין משאירים בפחות משה אם כבר אמר ברוך אתה השם אלוהים מך וגמר את הברכה אין מה לעשות לא מחזירים אותו לא שוברים את הברכה זה לא קריטי כמו שאדם קורא בפחות משלושה פסוקים עכשיו העולה הבא אחריו לפי יש פוסקים שאומרים חייב לחזור על הפסוק החמישי כדי שלא יתחיל בשני פסוקים בסוף הפרשה יש אומרים מומלץ לחזור על הפסוק כדי שלא יראה שהוא מתחיל בסוף הפרשה בשני פסוקים בין כך ובין כך ההוראה היא לחזור על הפסוק כי מה מה יקרה לנו לחזור על הפסוק חוזרים על הפסוק כדי שזה הבא אחריו לא יקרא לפני סיום הפרשה שני פסוקים אלא שלושה פסוקים אם אמר ברוך אתה השם אלוהינו מלך העולם ולפני שאמר אשר קיצנו צעקו היי הי ה הי היי היי אמר למדני חוקך יכול להשלים את ה את ה השני הפסוקים הנותרים בשלום על ישראל אבל כאמור אם כבר השלים את הברכה מפסיק שם והרי הוא כבר קרא מכסת פסוקים ויותר כבר קרא שלושה פסוקים מהפרשה הזו שני פסוקים מהפרשה הקודמת לא הוא לא צריך לחזור כי זה עולה לנו כעולה אלא שהבחרב כאמור חוזר על פסוק אחד מפריע כדי שלפני סיום הפרשה יהיה שלושה פסוקים צריך רבותיי לרענ את הדינים הללו כל מי שעולה לתורה כחזן וברוך השם זה טוב להרחיב את השורות להזמין חזנים צעירים במנחה של שבת שני וחמישי כדי שיתרגלו וידעו יש להם משימה לדור הבא הם חייבים להכין את הפרשה בתיקון סופרים כדי שלא נהיה קבורים עמארצות אז זה טוב אבל מצד שני טוב שהאדם יתבונן לפני שהוא מגיע לבית כנסת יתבונן מה הוא מה היא החלוקה כדי שלא יסתבך בדיני הפרשיות הללו בדינים הללו שהם חשובים רבי חנגש רצ ישראל ב כבר בעולם