מעשה שהיה כך היה. ראובן ושמעון גרים בבית משותף ישן שעכשיו הדירות בו צרות מהאכיל והעריה מאפשרת לדיירים לקיים מרחיב עם מקום הלך ולהוסיף תוספת בנייה. כל אחד לפי תוכניתו מגיש את התוכנית לוועדת תכנון ובנייה. ואם זה עולה בקנה אחד עם הכללים הם מעשרים לו. והיא היום ראובן הגיש בקשה לתוספת בנייה. מבחינתה של ועדת התכנון והבנייה היא הייתה מוכנה לעשר. אבל שמעון השכן הגיש התנגדות בטענה שהמיקום של תוספת הבנייה של ראובן תסתיר לו את הנוף. דהיינו עד עכשיו הוא נהנה מראיית נוף יפה ונפלא. ועכשיו תוספת הבנייה של ראובן תסתירות הנוף. נשים לב, הוא איננו טוען שזה מסתיר את האור, כתושבת בנייה רחוקה, אבל הוא טוען שזה מסתיר לו את הנוף. ועד השאלה היא אם מבחינה הלכתית יש מקום לטענה כזו, האם שמעון יכול לעכב בעד ראובן את הסטרת הנוף או לא? ובכן, הפסק ההלכה הוא ברמה העקרונית אין אדם יכול לעקב את זולתו לבנות בטענת הסרת הנוף, אלא אם כן מדובר בדירות מיוחדות שכשבנו אותם ושיוקו אותם אמרו להם שזהו אתר מיוחד לקוטג'ים, לא לבנייה גבוהה. ושיש א איך קוראים את כיווני אוויר טובים ויש גם אפשרות לראות את הנוף וזה היה חלק בלתי נפרד ממרכיבי השיווק אז במקרה כזה אם באמת אותם נתונים שהחברה הבונה המשווקת פורסמו על דעת ועדת התכנון והבנייה לא כגורמים נוכלים אלא על דעת גורמי ועדת התכנון והבנייה. הרי ועדת התכנון והבנייה משעבדת לאותה התחייבות כי היא אפשרה להם לשווק דירות כאלה על בסיס פרמטרים כאלה. ואז במקרה כזה כן יש טענה של הסרת הנוף. כי על דעת כן קניתי את הבית הזה. על דעת כן ועד התכנון בנייה אשרה את בניית האתר הזה בדרך הזו ב במקום ה טופוגרפי הזה הוא לא לחינם א נבנה בדרך הזו אבל בשתם בנייה טענת השטרת נוף אינה מתקבלת זהו פסק ההלכה ברמה האקרונית אלא מה שש שמעון אשר טען שראובן משתיר לו את הנוף וכאמור בית הדין דחה את הטענה הזו. אמר אותו שמעון שהוא מתפלא על בית הדין. בזאת מדוע? משום שפעם אחת כששמעון עצמו לפני מספר שנים רצה לבנות והיה א לראובן מקום שהבנייה, תוספת הבנייה של שמעון עלולה לגרום לפגיעה באור שמגיע דרך החלון של ראובן. אמר לו שמעון לראובן, אני מוכן לבנות לך את הבניין שלך, את המקום הזה, החדר הזה שיש לך החלון גדול יותר. מרוח יותר עם חלונות במקום אחר כך שלא יחס לך אור ואני מממן לך שכירות דירה בזמן שאני מטפל באותו החדר לא יהיה לך שום תורח תקבל דירה מרוהטת אני אפנה את הכל לא יהיה לך שום תורח אז ראובן בר לו כשהוא ראה שהוא דחק אותו לפינה שהרי אין לו שום תורח. הוא הולך לגור בדירה מרוהטת. הוא גומר בעל חשבון שמעון ויבוא ויש לו חדר מרווח יפה רק עם חלונות במקום אחרים הם אור. אז הוא נצחק לפינה. שלף ראובן אז את הטענה שהמיקום החדש לחלון לא יהיה בו ראיית נוף כמו ה בחלון במקומו הקודם. ובית הדין באותו זמן פסק לטובתו של ראובן שהטענה הזו של ריית נוף מתקבלת ואז אומר א אומר שמעון יש כאן שטירה מנהוה כשאני בא ותוען שעכשיו ראובן עלול להסתיר לי את הנוף אתם בוחים אותי כשרובן אז טען טענה של הסתרת הנוף קיבלתם טענתו איך יעלה לדעת ליישב פסיקה סותרת כזו אמר בית הדין, יש הבדל עצום בין כשאדם גר בדירה ובשכנו רוצה לשנות לו את המבנה. וזה קרוך בלעבור דירה וכל הדברים האלה. יכול ראובן לבוא לומר אני מביתי לא זז. זה ביתי לא מעניין אותי והועיל עם הבנייה שלך תגרום לי צער, תגרום לי נזק לא מוכן לזוז. אמר לו בית הדין, אתה סדומי. כיוון שהוא סוכל לך דירה מרוהטת והוא מפנה את הריטים שלך לחדר שלו, נקי וצח, מכסה והכל, אתה מובל עם משפחתך לדירה לא מרוחקת, מרוהטת, מחוזר חזרה על ידו בדירה מרוהטת. אז אתה סדומי, אתה שאתה מתעקש וכ על מידת סדום כי יש לנו כלל זה נהנה וזה לא חסר קופין על מידת סדום אבל כל שיש לאדם חסרון כלשהו אין כופין על מידת דום וכאן יש לו חיסרון כלשהו עובדן במקרה כזה הואיל ויש לו כבר הוא כבר נמצא בביתו ובשביל ששמעון יוכל לעשות את מה שהוא יכול לעשות. הוא צריך לטלטל אותו, להעביר אותו והכל. מאחר ויש לו חסרון מסוים, אז במקרה כזה אין קופין על מידת דום. רוצה לומר כל שהזכות נובעת מהמוסר היהודי השונה מהסדומי, אז טענת הנוף מתקבלת. אבל כל שהטיעון לא מכוח המוסר אלא מכוח הדין ברובן רוצה להוסיף שבת בנייה שבועד התכנון מעשרת לו. אלא ששמעון בא ואומר תשמע אתה מסתיר לי את הנוף. מי מכר לך את הנוף הזה? הרי אף אחד לא מכר לך את הנוף הזה. נהנית מנה הפזקר עד עכשיו וכי אתה תגיש התנגדויות לקבלנים שרוצים לבנות גורדים בטענה שמסתירים לך אתנו. ומה יהיה על ארץ ישראל? יש גבול למציא כל זכות וזכות. ולכן אם מראש קנית את המקום הזה בגלל הנוף וכך שבקו בהרשעת ועד התכנון בנייה לחי אבל כל שזה לא שובק בדרך כזו אלא נהניתם מן ההפקר עד עכשיו נהנית כאן לך לא זה כל שהטיעון הוא ברמת הדין אבל כל שהטיעון הוא בכלל לא מכוח הדין אלא מכוח המוסר למוסר יש גבולות אי אפשר להטיל נורמות מוסריות כשלב אדם יש חסרון מסוים כי רק ב זה נהנה וזה לא חסר אז קופן על מידת סדום אבל זה נהנה וזה חסר אז לא מפעילים את הדין המוסרי של קופין עמדת דום רבי ח