יש פתגם שאומר עורח לרגע רואה כל פגע ואחד מהאורחים שהתפלל כאן בראש חודש ראה שיש מי מאיתנו שאינם חולצים תפילין במוסף של ראש חודש ותמ ושאל א' על שומ אינם חולצים תפילין מוסף של חודש ב האם מותר להם שלא לחלוץ וליצור מציאות שיש התגודדות חלק חולצים חלק לא חולצים ובכן עלינו לדעת שלפי עיקר הדין אין דין האוסר להניח תפילין או להתפלל מוסף של ראש חודש עם תפילין. אלא זהו חידוש מבית מדרשם של המקובלים אשר רצו ליצור הבחנה בין קדושת תפילת שחרית ובין קדושת תפילת מוסף. בימים כמו בחול המועד, כמו בראש חודש. והועיל בראש חודש הוא מועד ב לא מועד. מצד אחד במקדש מקריבים בו קורבן מוסף ומצד שני איננו אסור בעשיית מלאכה כלל ועיקר. ואם כן איך נוכל להביא לידי ביטוי את היותו שלות חודש באפיון של מועד אם הוא מותר בעשיית מלאכה בכל דבר ועיקר. הרי בכל בראש חודש הוא אסור בהספד ותענית. ואם כן, איך נביא אותו לידי ביטוי גם בתפילה? אז המקובלים אמרו שממוסף ואלך הוא עלה ונתעלה בקדושת המועד שהרי זה התוספת המיוחד שלו. קורבן מוסף במקדש ולכן הועיל ומשעת תפילת מוסף זה בא לידי ביצוי התוספת הייחודית של קדושת היום. לכן יש לחלוץ את התפילין. תלין מועד שלא חלצים בו תפילין. ובאמת כאן הגענו לבעיה כפולה ומכופלת שהרי בחול המועד בכבודו ובעצמו ששם הוא אסור בעשיית מלאכות מסוימות בשונה מראש חודש. חול המועד קדוש יותר מראש חודש שתאמור אסור בעשיית מלאכות מסויבות חוץ מקורבן מוסף שמקריבים בחול המועד. האם מניחים תפילין בחול המועד או לא מניחים תפילין בחול המועד? והנה גם בזה באנו למחלוקת קדמונים. רבנו סתם ולא פרש ויש מפרשים אותו לכאן ויש מפרשים אותו לכאן. אבל מורי הטיב לסכם את הבדלי המנהגים בעניין הזה ואת הבדלי המחלוקות בעניין הזה כדלקמן נראים הדברים שיהיה המזרח הקדמונית מאז ומתמיד לא הניחו תפילין בחול המועד אבל יהדות אשכנז הקדמונית הייתה מניחה תפילין בחול המועד אלא מה שהיה זמן מסוים שהראש רבנו אשר שהוא אחד מחכמי אשכנז הראשונים גלה בספרד והיה רבה של טולדו בהשפעתו הניחו הספרדים תפילין בחול המועד כמו מנהג יהודי אשכנז אבל לכשנתגלה ספר הזוהר ושם כתוב שאין מניחים תפילין בחול המועד ובחומרה רבה אז יחדות ספרד חזרה שלא להניח תפילין בחול המועד ויהדות אשכנז המשיכה במנהגה למרות הנאמר בסדר הזוהר המשיכה במנהגה להניח תפילין בחול המועד עד שיותר ויותר התפשתה הקבלה בעיקר בתקופת הארי ואצל יהדות אשכנז מאז שהתפתחה החסידות דהיינו הבעל שם טוב וכל אלה ואז נחלקו יהודי אשכנז לשניים הליטאים עדיין היו מניחים בתפילין בחול המועד ואילו החסידים תלוי ארץ ישראל אמרו בזה רדע ארי לא הניחו תפילין בחול המועד אבל במקומות שאינם בארץ ישראל אז היושמניחים בצנאה אבל זה הלך והדלדל הלך ופחד אבל כאמור יוצא לפי זה יהדות אשכנז הייתה מניחה תפילין בחול המועד ויש עדיין עד היום שמניחים תפילין בחול המועד בארצות הברית ויש שיפלו בירושלים וכולי מיד את אשכנז וזה נזכר כמו ברמה וכולי. מה הייתה עמדתה איפה של יהדות אשכנז ביחס לחליצת תפילין בראש חודש? במוסף במוסף כי הרי חול המועד יותר קדוש מראש חודש ואם בחול המועד הם מניחו תפילין אז מה היה? מה הייתם דתם ביחד לזה? באמת הרב הלל הופנר מביא את מנהג אשכנז בהשתלשלותו ואומר כי אכן באמת המנהג של אשכנז הקדמונים שהיו מניחים תפילין גם במוסף הוא מביא את מהריל מגדולי החכמי אשכנז אחרוני הראשונים ראשוני האחרונים אבל היה ראש בית אב למנהגי אשכנז והוא היה מקפיד ומניח תפילין בראש חודש גם בשחרית וגם במוסף ולא היה חולק וכך גם בעל תרומת הדשן וכן מנהג ורמא ש אכן הניחו תפילין גם ביך קוראים בראש חודש ומעניין מאוד שלאט לאט הם התחילו להיות מושפעים מההשפעה השפעת המקובלים וגם הם התחילו לא להניח תפילין ב במוסף של חודש או לחלוץ לקראת המוסף של ראש חודש ותוצאה מכך הם הגיעו למבוכות היו כאלה אשר עדיין שמרו ממש במלאו כל העוצמה שלא לחלוות תפילין עד סוף התפילה, דהיינו ראש חודש עד עד סוף תפילת מוסף אבל היו להם כבר רבים שכבר חלצו ואז היו בדילמה מה עדיף על מה האם לא תתגודדו או לא תצורת עמך והרב וילל הופנר מביא פה סכמה שכנ שאמרו שאל תושת אמך עדיף על לא תתגודדו כלומר שאכן באמת ימשיכו להניח תפילין במוסף של ראש חודש והיו כאלה שאמרו שלא תתגודדו עדיף טרם נתייחס לעניין הזה של אל תיטוש תורת עמך ולא תתגודדו גם מבחינת הכראת הלכה מן הראוי לציין שבאמת יש כמה וכמה כללים שלכאורה הנראים סותרים כבר ציינתי בעבר. מצד אחד אנחנו אומרים אסור להתראות. כלומר אסור לאדם להחמיר או להראות כאילו כחסיד מיוחד. הוא מקפיד בדברים מסוימים ואחרים לא מקפידים בדברים מסוימים. אבל הם מתי? בזמן שאדם בא לציבור הוא מחדש חידוש שאותו ציבור מעולם לא נהג בו ואותו אדם מחדש חידוש שיש בו. החמרה ובצורה כזו על ידי שהוא לא רב גדול הוא מתחיל להתנהג בהחמרה בחסידות אז הוא כאילו מאפיל ומגנה את כלל הציבור שהם אינם מתנהגים באותה רמה בזה באמת יש שרך של איסור אבל מן הרגע שאדם מחזיר עתרה ליושנה בא לציבור אשר אשר בעבר כך נהגו קדמונה מאז ומתמיד והוא מנסה להחזיר עתרה ליושנה כמו למשל עיתוף בטלית בליל שבת שכל הזמן אבותינו היו עטופים בכלל שבת מביתם לבית הכנסת מבית הכנסת לביתם ואם כן עכשיו שבארץ שפעו לשלילה והורידו עד ים מעליהם עכשיו אם נאמר הם יבואו צעירים בחורי ישיבה אשר לומדים תורה ומתחילים תעט בטלית או גם אנשים בעלי בתים מתחילים אתעתי בטלית כמנהג אבותיהם שאז הם מחזיקים על תיתוש תורת ימך להחזיר עתרה ליושנה במקרה כזה אי אפשר לבוא ולומר שהם מתראים ומאפילים על הציבור שכן הציבור הם הם אשר הסירו עד ים מעליהם אבל אסור באמת לאותם מתעפים בטלית להתגדל ולהתייהר ולהתרב ולבטל זה אסור אבל בוודאי ודאי שאם הם עושים את זה בענו חן הוא פשוט הם הם ידם על העליונה משום שיש להם אל תפטרוש תורת ימך ולחזיר עטרה ליושנה ואין בזה גדר שלא תתגודדו אמת מתי יש לא תתגודדו בזמן שיוצרים שני בתי דינים באותה עיר או בדין אחד פלג אחד אומר כך ופלג אחד אומר כך יש שתי דעות בגמרא בעניין זה אז יש גדר שלא תתגודדו אבל בקהילה אשר המנהג הקדום שלה הוא שנוהגים בדרך הזו ושזה המנהג היותר קדום והמקורי לא שייך לבוא לומר שמדובר כעת בבית דין שמתפטל שפלג אחד אומר כך ופלג אחד אומר כך אלא פלג אחד אומר את הנכון ופלג אחד אומר אני רוצה להחזיק כעת בשינוי בשינוי אבל מכוח מה אתה מחזיק בשינוי? הרי כל המשנה לו על התחתונה ולכן לא כשיך כאן גדר שלא תתגודדו כי די לנו במה שאנו מלמדים זכות על הללו אשר לא מקיימים את מנהג אבותם מלמדים עליהם זכות שיש להם על מי לשמוך אוכבר הורגלו כל מיני לימודי זכות לימודי זכות אינם מכשרת מנהג לימודי זכות אינם מעמידים את המנהג החדש כשביערך למ נהג הישן שאז אנחנו אומרים זה גדר שלא תתגודדו אלא די להם במשך מלמדים עליהם זכות ומשום כך אין גדר שלא תתגודדו החוזרים אנחנו חזרה לעניינינו לאחר שראינו את המנהג באשכנז ואנחנו רוצים להכיר את המנהג בתימן מה היה המנהג בתימן בתימן כאמור ביחס לחול המועד נראה מדברי מורי שלא נהגו להניח תפילין לא רק ממריץ אלא מדברים עוד מלפני מהרית אבל בראש החודש בראש החודש יפה עשה א דוקור גברה במיפוי העצום שהוא מפע את כל התקליל של יהודי תימן לא קל הכוונה הרבה תקליל של יהודי תימן ללא הבדל מבחינת גילים דהינו תוך שהוא שם לב להבדלי הגילים להבדלי המקום של התקליל והנה אף אחד מהם עד למאה18 איננו מדבר על לחלוץ תפילין לפני ראש חודש מריץ אושר מדבר על זה אבל איך קוראים השאר אינם מדברים על לחלות צלולין לפני ראש חודש