שאל השואל ואמר האם רשאי הוא בזמן שהוא מייצר את היין שלו והיין בתהליך של טיסה לקחת את השמרים זה הכסלה בתימנית הפסולה זה ה שערית הענבים הנדרכות הקליפות אשר בדרך כלל הוא נוהג לעשות מזה ערק. האם הוא רשאי להפריש מהן תרומות מעשרות על היין ועליהן עצמן? התשובה לא הוא איננו רשאי להפריש מהם תרומות ומעשרות על היין. אבל הדבר הזה טעון הסבר כי יש לו השלכות הלכתיות לדברים שונים. כדי להבין את הדין של השמרים הללו, אנחנו צריכים לדעת שהיו נוהגים אחרי שהיו דורכים את הענבים ומייצרים את היין, לקחת את השמרים. הללו הפסולת הזו לשים עליה עליהם מים ושוב לגרום לכך שאולי אותם שמרים בגלל ששורים אותם במים יפלטו עוד תמצית ינית ממה שנותר בהם ואז יתקבל איזשהוא יין דליל וזה נקרא תמד ובמשנה דנו בדינו של התמד גם במסכת מעשרות פרק חמישי הלכה זן וגם במסכת חולין פרק ראשון הלכה ו' בפרק חמישי ממעשרות הלכה ו' נאמר המתמד ונתן מים ומד ומצא כדי מידתו פטור. רבי יהודה מחייב, מצא יותר על מידתו, מוציא עליו ממקום אחר לפי חשבון. כלומר, אם שמנו נניח שלוש שלושה כוסות מים ושרינו את השמרים בתוכם לאחר מספר ימים באנו וראינו מים בצבע אדום, בצבע יני עם טעם קצת יני. אנו מודדים. אם יש לנו מעל לשלושה כוסות, דהיינו ארבעה כוסות, סימן שאכן באמת נפלאת מן השמרים הללו כמות ינית א שהיא מספקת כדי לגרום שכל התערובת הזו תקרא יין כי יש שלוש יחידות מים ויחידה אחת יין תקרא יין ואז בהלכות ברכות בפרק שמיני מהלכות ברכות אומר רבנו אומר רבנו בפרק שמיני מהלכות ברכות הלכה שמינית הוא אומר שמ הלכה תשיע שמרים שנתן עליהם שלושה מים והוציא ארבעה מברך עליהם בורא פרי הגפן שזה יין מזוקו הוציא פחות מארבעה נניח 3לושה וחצי אף על פי שיש בהן טעם יין מברך עליהם תחילה שקור כי זה מים בטעם של יין קצת טעם חלש של יין אבל ברכתו שהכל נהיה בדברו ואשר לתרומות ומעשרות אומר רבנו בעניין תרומות ומעשרות שאם האדם הזה כך אומר רבנו בפרק שני מהלכות מעשרות הלכה זן שמרי יין שנתן עליהם מים וסננן אם נתן שלושה ומצא ארבעה מוציא מעשר על זה היתר ממקום אחר ואינו מפריש עליו תרומה שהתורם בתחילה בליבו על הכל כמו שבארנו ב בתרומה מצא פחות מארבעה, אף על פי שמצא יתר על מידתו ואף על פי שיש בהם טעם יין פטור. נפצח את ההלכה החשובה הזו. אדם עשה יין, לקח את השמרים ואותם שמרים שרע אותם במים, בשלושה כוסות מים וכ ל ארבעה כוסות הרי זה ברור שהמים האלה הצליחו להוציא מן השמרים או תמצית ינית ברמה כזו שנקרא יין מזוג אזי על התוספת הזו ה*** יין הזה שנוסף בתערובת הזו מפריש מעשר ממקום אחר ולא צריך תרומה כי כשהפריש תרומה הפריש תרומה על הכל ונסביר את הדברים הסוגיה שדנה גם ברמת דיני מעשרות וגם ברמת דיני ברכות וגם ברמת דיני טומאת אוכלים היא נמצאת בוטרא דף צו עמוד ב ודף צז עמוד ראשון וה רמבן וחידושו וחידושיו על בבא ותראה אומר שמדובר ביין שכבר הפרישו ממנו תרומות מעשרות כלומר יצרו יין והפרישו ממנו תרומות מעשרות בזה כבר היין כשר אין שום בעיה אלא שהוא לקח את השמרים הללו ועשה מהם עוד פעם שריה כדי להוציא מהם עוד תמצית יינית השמרים כשהם לעצמם אומר הרמבן ובעקבותיו רבי עקיבא איגב בפירושו על מס על משניות מעשרות פרק חמישי הלכה ו' השמרים הללו כבר אינם טבל ותכף ניגע בגופם של השמרים הללו כי הם לב השאלה הם אינם תבל אלא מה ש בגלל שעכשיו יוצא יין שעוד לא יצא, משהו היה כאילו גלום בפנים והוא לא יצא, צריך להפריש מעשרות על היין החדש הזה שבא לעולם, ה*** הנוסף הזה שבא לעולם. וכיוון שהוא מעורב כעת עם מים, יפריש למקום אחר עליו. ואין צורך להפריש תרומה הואיל ובזמן שהפריש תרומה אזי דהיינו כיוון שכבר אמרנו שהיין הזה כבר תוקן כבר הפרישו עליו תרומות מעשרות כשהפריש עליו תרומה ההבדל בין תרומה ובין א מעשר הוא הבדל מהותי התרומה ניתנת אפילו בעומד ואפילו חיטה אחת פותרת הקר ואילו מעשה ראשון חייב להיות במידה ולכן כשאדם מפריש תרומה דעתו גם על היין החוושהו מקום בשמרים כי זה במשהו התרומה היא במשהו ורק בעומדן אפילו אבל במעשר כיוון שהכל במידה איך הוא יכול להתכוון גם על היין החבוי אם נשאר חבוי ואם נשאר עדיין מתמצית ינית בשמרים לכן על השמרים האלה שהפליטו או תמצית יית בכמות של אחד לשלוש מפריש מעשר מקום אחר ותרומה איננו בכלל צריך להפריש אבל אנחנו אם אם יש לנו פחות מ1 חלקי 3 כגון 3וש וחצי כוסות נתן שלושה כוסות מים וקיבל 3וש וחצי כוסות גם החצי הזה א' לא מפרישים עליו תרומות מעשרות ב' גם הוא מוצר ושתייה נשאל את השאלה אם הוא טבל למעשרות לא יהיה אלא כמו טבל שיתערב בהיתר. ולמה אנחנו לא אוסרים את שטייתו? אלא כיוון שהוא מועט וטעמו פגום אז הוא מועט וגם טעמו פגום והוא רק טבל מעשרות אז הוא איננו עוסר. אז יוצא איפה? חידוש גדול אנחנו לימדים מכל העניין שבעצם אם יש לנו יין שעדיין לא הפריש ממנו תרומות מעשרות ויש לי את השמרים הכה הזאת השמרים האלה רבותיי כשהם לעצמם לא בתמצית היינית הנפלטת מהם אם היא נפלטת מהם ותלוי באיזה מידה היא נפלטת הם נחשבים לפסולת והעיל והם נחשבים לפסולת הם אינם תבל כ כך אומרים אומר הרמבן וכך אומר רבי עקיבא איגר הן בגלל שתוקנו ונפלו שלא תוקנו הם נחשבים פסולת כי מסכת תרומות אנו מבינים שאכן באמת ישנם משנה מפורשת שכל אלו נחשבים לפסולת ואינם מאכל ואינה בבחינת תרומה שאסורה לזרים אז אינה מאכל ואינה תרומה וגם כשדיבר רבנו על דיני ברכות בשמרים הוא לא דיבר על אכילת השמרים עצמם אלא על היין שנוצר מהם או על הנוזל שיצא מהם שהכל או בורא פרי הגפן אבל לא עליהם עצמם כי הם אינם בגדר מאכל וגם טומאת אוכלין בפרק 13 מלכות טומאת אוכלין הלכה היא אז דן רבנו לא על השמרים עצמם כבעלי טומאת אוכלים אלא כעל היין היוצא מהם אם יצא יין של אחד לשלוש שם אוכלין עליו ומקבל טומאה לא יצא אחת חלקי שלוש שם מים עליו ואין מקבל טומאה כי אין עליו שם של אוכלין יוצא איפה שבעצם השמרים האלה הם בהגדרה של פסולת אז ואין אפשרות להפריש תרומות מעשרות מהם על ה על היין אלא מהין על היין ולא מהשמרים על היין וכאמור, כשאדם מפריש יין, א תרומות מעשרות יין, אזי, אין שום איסור לאכול את השמרים הללו. ואין לומר שהם היין הוא תרומות מעשרות על היין ולא על השמרים שלך אורהם אכילה. כי מה נפשך? או שהם נפטרים בהפרשת תרומות מעשרות של היין, או שהם בגדר פסולת ואז אין עליהם שום שם של טבל ואינם אסורים הועיל וכן כל הבעיה כפי שאמרנו מתעוררת רק אם יפריש מהם תמצית ינית בנגלה לשנייה אם אפשר לבוא לומר בצורה כזו אז מתעוררת השאלה אם יש עוד טבל גם זה רק למעשר ולא לתרומה אבל הם כשעצמם כאמור אין שם אוכל עליהם אם תקנו בתרומות מעשרות אז או שהם תקנו על הפרשת תרומות מעשרות שלהם או שהם שן שם של אוכל עליהם והם עדיין לא תקנו עד רשת תומות מעשות מן היין אין שם של טבל עלן כי הם שם עליהם שם של מאכל כי הם בגדר של פסולת ולכן אי אפשר מהם להפרישמות מעשרות על היין ואם יעשו מהם ערק אין צורך בהפרשת אומות מעשרות במקרה כזה על ערק רבי חנוב בנגש שמר עשה