שאל השואל ואמר בימים הללו שהקדוש ברוך הוא מוציא חמה מן הרתיקה וחם מאוד בכל מקום אלמרץ ישראל ארץ ממוזגת כמעט היינו כמו מוסקווה שעולה באש השאלה היא בשעה שאדם פותח את החלון או את הדלת בביתו ובחוץ גיהנום ובפנים מזגן יכול להיות שהחום האדיר אשר חודר מבחוץ לבפנים יש בו כדי להשפיע על הפעילות של המזגן והשאלה אם מותר או אסור ביום שבת ואכן באמת יש בזה שני היבטים ההיבת המדעי המקצועי לראות כמה המערכות האלה פועלות ומיידית בהתאם להשפעת החום כי אם כן לכאורה זה מעשה ב ידיים או שהדבר הזה לא משפיע מידית כי יש אולי מנגנונים מבסתים ואם כן זהו בירור עובדתי שצריך לשמע מפי אנשי מקצוע והבירור הלכתי הרי לאדם הזה אין עניין שהמזגן נפעל יותר יש לו עניין שיהיה לו מזוג אוויר אבל אין לו עניין שהמזגן נפעל בעוצמה יותר גדולה והשאלה האם בנסיבות כאלה יש לאסור פתיחת דלתות וחלונות או לא? באמת השאלה הזו במידה במידה ואנשי המקצוע יאמרו שהחום האדיר משפיע מידית ולא והמנגנוני הבסות לא יעילים בנסיבות כאלה אם אם זו תהיה חות דעתם לכאורה יש לנו שאלה עם מה שנקרא פסיק רשא כלומר מעשה שאדם עושה והכריח שתעשה בו מלאכה ופסיק רשב ביום שבת זה דבר אסור אלא מה שכאן לא נייחלה לא טוב לו בתוצאה הזו של התעלה מרבית של המזגן ויש כאלה שמתירים פסיק רשת דלונה חלה אבל נחלקו הדעות אם מדובר בפסיק רשב באיסור דרבנן באיסור דרבנן ואינו מתכוון האם יש איסור בדבר או לא באמת רבים רבים המתירים ורבים רבים האוסרים כי לכאורה עם המערכות הללו פועלות ברמה של איסור דרבנן. אז גם אם זה פסיק רשת, אצלנו זה לא רק לא מתכוון אלא גם לא נייחה. וכבר הרבו יוסף הוכיח בשאלות ותשובות יביע עומר חלק ד' אור החיים סימן לד שאפילו רבים מאלו שעוסרים פסיק רשע שאינו מתכוון מתירים בפסיק ש לא נהלה ונראה שניתן לסמוך על הסברה הזו אף על פי שמרן כל כך התחבט בהלכות שבת בסימן אור החיים סימן שכ סעיף יח מרן כותב חבית שפקקו בפקקו בפקק של פשתן לסתום נקב שבדופנה שמוציאה בו שמוציאים בו היין יש מי שמתיר אף על פי שא אפשר שלא יסחות והוא שלא יהיה תחתיו כלי וכיוון שאינו נהנה בשחיטה זו אב פסיקר שדלאחלה ומותר וחלקו עליו ואמרו דאב על גב דלא נחלה כיוון דפסיקר שהוא אסור והעולם נוהגים התר בדבר ויש למד עליהם זכות מכיוון שהברזה ארוכה חוץ לנאורת ואין יד יד מגעת לנאורת מותר מדדה ספוג וכולי שיש לו בת אחיזה ולפי שאין טענה זו חזקה ויש לגמגם בה, טוב לני גם שלא יהיה כלי לא יהיה כלי תחת החבית בשעה שפוקים הנקב. רואים כיצד מרן התחבט מאוד מאוד מרן רבנו בפרק הלכות שבת פרק כא הלכה לב אומר המרקד מאבות מלאכות המרקד זה לא רוקד ברגליו אלא מנפה בנפה בריקוד בדרך של ריקוד לפי כך אין קוברין את התבן בכב שלא יניח הקברה שיש בה תבן במקום גבוה בשביל שירד המוץ בשעת הולכה שהרי אינו מתכוון לכך רואים שכאן זה נקרא בזמן שהוא מניח את הקברה שיש בה תחת גפן תחת תבן אז א והוא מוליך יורד התבן הוא הרי לא מתכוון לרקד וזה רק עם רקד אז רואים וזה רק איסור ורבנן כמרקד נוטל התבן בחברה מוליך לאבוס למרות שבינתבור נושר תוך כדי שהוא הולך כי הוא לא מתכוון לכך אז היו כאלה שרצו לומר פסיק רשע באיסור דרבנן שאינו מתכוון שרבנו מכאן מתיר אבל הדברים לא פשוטים כיוון שגם ברבנו בהלכות שופר וסוכה ולב פרק ח הלכה ה אומר רבנו בעניין הדס שאם יש בו ענבים זאת אומרת הפירות הגלגלים האלה אם הם ירוקות הוא כשר אבל אם הענבים הם שחורות או אדומות אם הם הרוב הם פוסלות את ההדעס ולכן מערב יום טוב צריך למעט אותם לטלוש אותם את הענבים האלה שאם לו כן ההדס המשולש הוא פסול בגלל ה נביאים מאלה בגל הפירות הללו מה יהיהם הוא גילה אותם ביום טוב ואין מעטין אותן ביום טוב לפי שהוא כי מתקן זה לא מתקן כי מתקן דרבנן עבר ולקתן דעבד הרי זה כשר או שלקטן אחר לאכילה הרי זה כשר משמע שדווקא אם אחר לקטן לאכילה הרי זה כשר אבל הוא עצמו שבא ומלקט עשו לך מתחילה למרות שזה מדובר באיסור דרבנן כר זה פסיק רש וכאן זה נחלה אז לכן על ידי על ידו עצמו לכתחילה אסור אבל על ידי אחר על ידי אחר בצורה כזו שמישהו בא ואוכל אז זה מותר על כל פנים זה מסייג לנו את הראיה משום כך נראים הדברים שכשבאמת בעניין המזגן מאחר ובאמת לא נח חלה ואם האיסור הוא באמת הוא איסור דרבנן בפעילתם של המערכות הללו אז כיוון שלא נחלה בעבודת המזגן אז כדאי רבנו בהלכות שבת לסמוך עליו להקל בנסות כמו של ימינו רבי חני בן הגשבה