שאל השואל, היש חובה לבנות חלונות בבית כנסת בכלל ובכיוון המזרח בפרט? השואל ראה מעשה שעתמו בבית כנסת אמונה בדעת את החלונות שבמזרח ולכן הוא הופנה אליי את השאלה למרות שבית כנסת אמונה ודעת לא נועצו עם מי בעניין זה ועיקר וכעת אני מובטע לשמוע שעתמו את החלונות שבמזרח בין כך ובין כך כתשובה לשאלה אנחנו צריכים לדעת שבבית כנסת ציבורי להבדיל מבית כנסת בבית שהוא פרטי או מזדמן אין חובה שתהינ חלונות בכלל או במזרח בפרט רבנו בפרק חמישי מהלכות תפילה הלכה ו' כתב תיקון המקום כיצד יעמוד במקום נמוך ויחזיר פניו לכותל וצריך לפתוח חלונות או פתחים כנגד ירושלים כדי להתפלל כנגדם שנאמר וח פתיחן לב אליתה נגד ירושלים וקובע מקום לתפילתו תמיד הדברי רבנו אלו תמוים כיוון שבפרק א' שם הוא מדבר על בניין בית הכנסת ושם הוא מחייב לקבוע פתח בכיוון הכניסה של בית הכנסת מול ההיכל וכן כותב על הבימה בכל מיני דברים שנצרכים במסגרת בניין בית הכנסת. לעומת זאת, והוא לא הזכיר את עניין החלונות בבניין בית הכנסת, אלא כאן בפרק חמישי שבו הוא מדבר על ההכנה לתפילה, כל מיני תנאים אשר יאפשרו למתפלל להתפלל כראוי, אז הוא מביא שאכן באמת ה המתפלל במקומו צריך שיהיה לו חלונות פתוחים מולו בכלל ומול ירושלים בפרט ונמד זאת מדניאל מורי בפרק חמישי שם הלכה הערה אה כ מביא את תשובה של רבנו סימן רטו שהחשיבו את העמידה לפני הקיר כלומר אדם מתפל לפני הקיר אז יש לו יכולת התייחדות מה שאין כן אם הוא עומד לפני אביזרים שונים ארונות כיסאות ציורים שזה מטריד אותו אחר כך הוא הביא את בתשובה בערה כא תשובה נוספתז אם דבר זה הלכה למעשה האח אנו מוצאים מקומות רבים שמתפלים בהם ואין בהם חלונות. כך שאלו את רבנו. ומה עניין חלונות לעניין תפילה? והשיב ביתי כנסיות והמקומות המיועדים לתפילה של ציבור לא יתנו שיהיה בהן חלונות ואין משגיחין בכך. ודברי רבי חניאבא שהוא אומר שצריך שמול המתפלל יהיו חלונות ועוד פתוחים לכב ירושלים ביחיד המתפלל בביתו כמו שהיה עושה דניאל עליו השלום כי זה חשוב גם לריכוז המחשבה שיעמוד לפני חלון הפתוח לעור כדי שיהיה בדמיונו שהוא כנגד ירושלים ואין חוצץ בינו לבינה לא קירות ולא קורות לפי שדיבר בחלונות שבוקע מבט הרואה בחלל ומרחב ואין ספק כי ציור דבר זה בדימו לידי כוונה גדולה כך נראה לי אומר רבנו בתשובתו ומורי אומר משמע מדבריו שאפילו בבית אם היה כנגד החלונות מבנים או עצים וכדומה לא מרחב פתוח זה לא מן הדברים שמסייעים לכוונה אין צורך בהן כיוון שהן עשויים להטריד מחשבת המבית דרכן כלומר עיקר העיקרים שאמרו שהוא חלון פתוחים לפני המתפלל זה מתפלל יחיד בביתו אבל לא בית כנסת וגם אז זה בגלל המרחב הפתוח שאז נותן לו אופקים גדולים לחשוב על ירושלים ער הקודש אבל מה שאין כן כשיש לפניו כל מיני עצים וכל מיני בתים וכל מיני תנועות עוד יותר וכל כ יוצא בזה פעילות זה מטריד אז אם כן בציבור בבית הכנסת אין צורך כל אלה אלא ביחיד שצריך חלונות מלא שיש באמת את האמצעי להתייחדות ולהתבונות מה שאין כן הפוך לעומת זאת בשולחן ערוך בסימן צדי סעיף ד' כתוב כך צריך לפתוח פתחים או חלונות כנגד ירושלים כדי להתפלל כנגדם וטוב שיהיה בית הכנסת 12 חלונות התוספת טוב היא לוקוחה בן הזוהר טוב שיש 12 חלונות אבל מרן לא חילק בין יחיד ובין רבים בין מתפלל ביתו ובין מתפלל בית הכנסת עסק ולכאורה כתוב צריך לפתוח פתחים או חלונות כנגד ירושלים כדי להתפלל כנגדן אבל הנה בסימן קנ שזהו הסימן שבו הוא מדבר על בניין בית הכנסת קופין בני העיר זה את זה לבנות בית הכנסת הוא איננו אומר חייבים לפתוח חלונות בבית הכנסת או להשאיר חלונות בבית הכנסת ולסד המזרח אין שום דבר מהדבר הזה כל הזכורת של חלונות שם היא אגבית בסעיף ד' הבונה חלון הבונה כנגד חלון בית הכנסת אין זה מספיק לו בהרחקת ארבעמות כלומר שכן שבונה בקרבת חלון של בית הכנסת צריך להרחיק יותר מארבע עמות כי בית הכנסת זקוק לאור הרבה יותר גדול מאשר בבית פרטי אבל לא דיבר על חובה לפתוח עלונות בכלל על המזרח בפרט ומשנה ברורה אומר כמו כן גם מהציבור עצמו כשהוא פותח עלונות צריך להרחיק מפני השכנים על מנת לא להפריע לצנעת הפרט של השכנים. מהבחינה הזאת דנו הפוסקים כאן אבל לא כתוב במפורש שחייבים לפתוח חלונות בית הכנסת. לעומת זאת בסעיף ה כתוב אין פותחים פתח בית הכנסת אלא כנגד הצד שמתפללים בו. כמו שרבנו. בעניין הפתח הקפידו בכתוב מפורש אבל לעניין החלונות אין איזשהו סעיף מנוסח המחייב פתיחת חלונות לציקום נראים הדברים ששיטת רבנו היא כזו והיא ברורה יותר מאשר יתר הפוסקים שאכן באמת אין חובה לפתוח חלונות בבית הכנסת הציבורי להבדיל מבית כנסת בבית הפרטי שהאדם מתפלל לעצמו מטבע הדברים בתי כנסיות פתוחים חלונות כבדו את השם באורים אור אוויר זה דבר מתחייבים מצד עצמם אבל לא במובן ההלכתי המחייב ואין חובה לפתוח חלונות בכיוון המזרח בכיוון המזרח היה אצלנו בית הכנסת זאת אומרת בבית הליכות עם ישראל שהשם יסייענו שיפתח מרע שלא היו לא היו שם חלונות ועל מנת שלא ילעיזו וכולי פתחנו חלונות באופן מיוחד כדי שלא יגידו שאכן באמת אין חלונות אבל כאמור מצד הדין אין צורך בחלונות בית הכנסת הציבורי שמתפלים בית הכנסת אלא בחלונות של יחיד זה העיקר העיקרים וגם אז כאמור בבית פרטי כשהוא מתפלל מול חלונות מול ירושלים חנמלא שאין לפניו לא עבלה ולא שכה לא דברים המטרידים דהיינו בתים פעילויות תנועות וכל מיני דברים שמטרידים את דעתו כי כל הדברים האלה נועדו לתוספת כוונה ובמיוחד לקב ירושלים מאשר שיהיה לו תוספת התרדה בתפילה רבי חני בן הגשמ