ובכן שאל חברנו רב חיאל עקרי מה הברכה על הקרוטונים שבתוך המאכל בתוך המרק או שאוכלם לבדם והוא מוסיף וכותב קרוטונים הם לחם מיובש כשכל חתיכה ריבוע בערך של סנטימטר וחצי ובכן בכל מקרה לא מבעיה עם אוכלם בפני עצמם שמברך המוציא לחם מן הארץ כמובן עם נטילה לפני כן אלא אפילו אם אוכלם מתוך המרק או בלולות במרק גם כן מברך עליהם המוציא לחם מן הארץ כדי להבין את התשובה הזו עלינו דים ולומר על הלחם מברכים עליו המוציא לחם לארץ בין אם הלחם הוא גמיש ובין אם הלחם הוא קשיח דהיינו הנה יש לנו שני סוגי פיטות פיטה רכה גמישה ויש לנו גמז אשר נאכל בדרך של כסיסה בגלל קשיחותו. לשיטתנו, הברכה על הגמז היא המוציא לחם לארץ בשונה משיטת הספרדים אשר הם מברכים על המצות הקשיחות ומשך ימות השנה בורא מיני מזונות כי הם קוראים לזה פת הבאה בכסן פת נאכלת בכסיסה ואילו בחג הפסח דין מיוחד להם הוא מברכים המ מוציא לחם לארץ ואילו אצלנו אין הבדל בכל ימות השנה מברכים המוציא לחם לארץ על פת קשיחה אבל צורת הפת ניכרת בה מכאן אנו עוברים לצנינים פת שמייבשים אותה ואוכלים אותה כשהיא כבר יבשה גם כן מברכים עליה המוציא לחם מן הארץ כי מלי אם היא קשיחה מעצם אפייתה, מה לי אם היא קשיחה על ידי ייבוש או אפילו על ידי כליה. בכל מקרה צורת הפת באה ומברכים עליה המוציא לחם הארץ. ומכאן לקרוטונים. הקרוטונים כלחם מיובש מברכים עליו אם הוא נאכל בפני עצמו מוציא לחם לארץ. ואם הוא נאכל כשהוא בלול בתוך מרק או טבול בתוך מרקן המוציא לחם לארץ מה נתחדש איזה דיון מתחדש בגין העובדה של הקרוטונים במרק כאן אנחנו נכנסים לדיון של מה שנקרא פטות הנה רבנו בפרק שלישי מהלכות ברכות הלכה ת ההלכה ח נאמר הפת שפטת אותה פתים ובשלה בקדרה או לשה במרק אם יש בפתיטים כזית או שניכר שהן פת ולא נשתנה צורתה מברך עליה בתחילה המוציא ואם אין בהם כזית או שעברה צורת הפת לבישול מברך עליה בתחילה בורא מיני מזונות או אומר מורי בערה כ הערה מאוד חשובה הלכה זו נסבחה בעיני כל המפרשים והנחות רבות נאמרו בה והני מבערה כפי שבערו לנו רבותינו נוחי נפש בתיאום על לשון הגמרא ואחר כך אביא דברי כמה מן המפרשים על אף האריכות ותחילה יש לזכור כי הפת נאפת בצורות שונות ד אם נזכיר שבמנחות יש ארבעה מיני מעפה. מחבת, מרחשת, חלות אורקיקין. פתח רבנו הפת שפת אותה הפתים פת מאיזה סוג שהוא? והיינו חביצה שבדף לז עמוד שני ובשלה בקדרה עולה שם במרה. שני סוגי עשיית חביצה פטות. הרגילים והמקובלים בכל מדבר. אם יש בפתיטים כזית אף על פי שנשתנת צורת הפת מכפי שהייתה ולענייננו סנטימטר וחצי א קרוטונים לא נקרא כזית כי הוא קצת אוירי הקרוטון אז אי אפשר לומר שבסנטימטר וחצי אם נמעך אותו יהיה לנו כזיית אבל נאמר כאן כך אם יש בפתיטים כז אף על פי שנשת הפת מכפי שהייתה שהיא הייתה חלות מה זה נקרא שינוי צורת הפת אומר מורי ההגדרה הבאה שהיא הייתה חלות ועתה נראית כמעשה מחבת מחבת מחמת הבישול או השריה אז הנה אם למשל יש לנו פטות של פיטות רגילות ויש לנו פירורים קטנים של פיטה ש כל פירור אין בו כזית אבל עדיין צורת הפיטה ניכרת בה לא כמו מעשה מחבת שכבר עושים מזה איזשהוא תבשיל וכ יוצא בזה אלא ניכר צורת הפת באותו פירור קטן מברכים על זה המוציא לחם מן הארץ אף על פי שבכל פירור ופירור אין כזית מאחר מכל מהפירורים שקיימים א וניכר אתה תשאל בן אדם ממה הפטוט הזה אומר פיטא הנה רואים זה פיטא כיוון שצורת הפת ניכרת מברכים על זה המוציא לחם לארץ אף אתה אמור בקרוטונים הקרוטונים אף על פי שגודלם בסנטימטר סנטימטר וחצי והם נמצאים בדרך כלל טבולים במרק לא בלולים במרק אבל גם אם הם בלולים במרק עדיין אתה תשאל מה זה יגיד לך קרוטון מה זה קרוטון לחם מיובש מיד הועיל וצורת הפת ניכרת בהם אף על פי שאין בהם כזית ברכתם המוציא. לעומת זאת מרן השולחן ערוך סימן קסח אור החיים סעיף י אומר מרן חביצה וזה הפטות חביצה דהיינו פירורי לחם שנדבקים יחד על דמרק אם נתבשל הוא מבחין בין לול ומנתבשל אם נתבשל אם יש בהם כזית אף על פי שאין בו תואר לחם מברך המוציא וברכת המזון ואם אין בהם כזית אף על פי שנראה שיש בהם תואר לחם אינו מברך אלא בורא מלמזונות כי כיוון שעבר תהליך של בישול אף על פי שעדיין צורת הפת ניכרת בהן מאחר ואין בהם כזית פת לד התור של מרן מברכים בורא מנ מזונות אבל אם לא נתבשל אלא רק הוא בלול במרק ולא נתבשל בתוכו אז אומר מרן כמו רבנו אחת מהשיים אם יש בו כזית פת פירורים מברך המוציא אם אין בו כזית ונקר תואר הפת מברך המוציא יוצא איפה שרבנו א במרן מסכימים שכל כל פירורים של פת שהם טבולים במרק, בלולים במרק, לא נתבשלנו במרק. הרי שניהם מסכימים ואחד משני האופנים מברכים המוציא. או שיש כזית פת, או אם אין כזית, אם קר צורת הפת. אבל במה נחלקו מרן ורבנו? אם עבר החביצה הזו, עברה ההפטות הזה, עבר תהליך של בישול בסיר. לא רק בלול וטבול במרק, אלא בישול במרק. ולו דווקא במרק זה יכול להיות חלב זה יכול להיות דבש לא משנה במה כל שעבר בישול לדעתו של מרן רק אם יש כזה פת אז יברך אין כזה אז יברך המוציא אין כזה פת יברך ברי ממזור ולדעת רבנו מה לי מבושל מה ליבלול מה לי טבול כל שיש אחד משני האופנים או כזית פת או אם אין כזית פת צורת הפת נכרת מברך המוציא זוהי התשובה המתייחסת לקרוטונים. רבי ח