אתמול עסקנו בשאלה, מה הדין אם תלמיד שהוא נוהג במכונית רואה את ריבו, חייש עליו חובה לעמוד מפני ריבו. בעקבות השאלה הזו, אז ידידנו רבי דר צברי שואל, מה הדין כשרב נכנס למכונית של תלמידו ותלמידו אמור לקחתו להשיעו והוא כבר יושב, התלמיד כבר יושב האם חובתו לעמוד מפני רבו האם בכמעט הידור האם צריך הוא לרדת ולצורך זה לעמוד האם גם כשהגיעו למקום חפצם והרב יורד האם גם הוא צריך לרדת כדי לעמוד מפניו ולבותו וכן מה הדין אם רואים את הרב נוהג במכונית והתלמיד נמצא במדרכה צופה ומשקיף על רבו הנוסע במכונית האם צריך לעמוד מפניו או לא ובכן באמת השאלות האלה הם שאלות הראויות לשאל והם הלכה למעשה הם אינם פשוטות אבל אשריהם ישראל שבאמת מתעניינים הלכה למעשה ליישם אותה בכל הנסיבות של החיים נראים הדברים. כי באמת כשהרב נכנס למכונית והתלמיד כבר יושב, בין אם הוא יושב כנהג, בין אם הוא יושב כאחד הנוסעים, הרי צריך לקום מפניו לפחות כמעט אדור עד כמה שהדבר אפשרי מבחינת המבנה של המכונית. אין חובה שבמכונית נמוכה יצטרך התלמיד הנהג או יתר התלמידים לצאת החוצה כדי לעמוד על מידה מלאה גם אם מדובר ברמבם המבהק כי כמו שההלכה פטרה מלכבד במקום שאינו ראוי לכבוד כמו במרחץ ובכסה וכך יוצא בזה כך אין ההלכה מטריחה יתר על המידה שאכן באמת בנסיבות כאלה שנמצאים בתוך איזשהיא איזה איזשהו מכונית שירדו ויעמדו אלא די בעובדה שערים לכך בקמים כמעט אדור די די בכך מצד הדין הרוצה לרדת ויש לו זמן לרדת ולחזור לעמוד זה כבר עניין אחר הידור אבל מבחינת החובה אז לפחות כמעט הידור וכך כשאדם א כשהרב הגיע למקום חפצו אז איי אין ספק שהנהג ב זמן שרבו עומד והרי מתי חייבים לעמוד מפני הרב כשהרב עומד או מה ונמצא בקרבת מקומו של התלמיד ועכשיו שהרב עומד ועומד להלוך עומד להלך אזי התלמיד צריך לקום כמעט אידור בנסיבות שבהם הוא קיים אם יעצור וירד וילווה את הרב כדי ש להיכנס למקום חפצו ודאי ודאי שיש בזה הידור גדול וחשוב אבל לפחות לפחות כמעט הידור יש גם בשעה שהוא עומד ויוצא זוהי שאלה שנחלקו בה הפוסקים האם מכבדים את הרב גם ביציאה כמו שדיברנו באתמול ביחס לכיבוד בדרכים ובקשרים ואמרנו שאין מכבדים שם חלקו הדעות האם מכבדים גם ביציאה ומה הכוונה מכבדים ביציאה כשהרב נכנס למקום מסוים בוודאי וודאי שיש לתת לו את זכות הכבוד שהוא יכנס ראשון ואחריו תלמידיו אבל האם גם ביציאה יש לעשות כן אז היו כאלה שאומרים לא ביציאה זה כמו ללכת בדרכים כמו בגשרים שאין מכבדים ביציאה והיו כאלה שאמרו לא גם ביציאה יש לכבד דהיינו לתת לרב לצאת ראשון ואחריו התלמידים אבל עלינו לזכור שהמחלוקת הזו אם מכבדים ביציאה או אין מכבדים ביציאה הכוונה לגבי זכות קדימה לא לגבי עמידה לגבי עמידה הרי ברור שמשעה שהרב נפטר מתלמידיו ועומד לצאת מבית המדרש או עומד לצאת ממחצתם שאז הם עומדים פניו משל מה הדבר דומה אם הרב גמר את השיעור בית המדרש והוא יוצא מבית המדרש לא שייך לומר אין מכבדים ביציאה ואין עומדים אילו היה מדובר שכולם יוצאים בית המדרש בהשאלה אם לתת לרב לצאת ראשון בזה באנו מחלוקת אם מכבדים ביציאה מבחינת זכות דימה לצאת ראשון אבל שמדובר שכל הזמן היו ישובים ועכשיו הרב עומד לצאת אדיי גם אם הוא עומד לצאת על כל הדעות עומדים מפניו ולא בגלל שמכבדים ביציאה אלא בגלל הדין שאם הרב עומד או מהך ורואים את הרב עומד ומהלך ונמצא במצ במחיצת התלמידים שהתלמידים חולקים לו כבוד על ידי עמידה ומצד הדין הזה זה אנו אומרים שאם הגיעו למקום חבצם והרב עומד לצאת מהמכונית מהבחינה הזו אנו אומרים שתלמידיו שנמצאים במחיצתו קמים פניו כמעט אידור עד כמה שידם מגע עד בנסיבות שבהם הם מצויים ומכאן נחתום בעניין של הרב הנוסע הנמצא באוטו ותלמידיו רואים אותו הם נמצאים בחוץ לא תוך כדי נסיעה כי תוך כדי נסיעה דנו בזה אתמול, אלא הם נמצאים במדלכה ופתאום רואים את רבם נוהג או נוסע במכונית. אז היא התשובה דינו של רב הרוכב על גבי חמור כמהלך. זוהי הלכה שנפסיקה ברבנו בשולחן ערוך ויש לעמוד מפניו. ומינה רב שנוסע או נוהג דינו כמהלך. ויש חובת כמען פניו לתלמידים שאינם מסתכנים ונמצאים במדרכה ורק עומדים אלא עליהם לעמוד אם אינם במצב של עמידה עליהם לעמוד בגלל כבוד רבם אף על פי שזה דבר חולף כיוון שהוא נוסע אבל כל שרואים אותו נוסע אזי רוכב כמלך לעניין זה לא לעניינים אחרים לא לעניין קריאת שמע אלא לעניין זה רוכב כמלך וצריכים לעמוד בפניו המידה של כבוד ונסיבות שבהם הם מצויים. אם כן, איפה הוראנו לדעת שגם בעניינים אלו ההלכה מתייחסת לפי כל מציאות חיים שמתחדשת לנו. רבי חניגש בכסב