שואל מה הדין אם אדם גזל פרה שהייתה בהריון והנגזל התייאש מחמת עוצמת האיום של הגזלן כלפיו והנה שעתה הפרה אצל ה הגזלן והמליטה חים הם גדולים. ועכשיו חוזר בתשובה אותו גזלן והוא רוצה להחזיר את הגזלה. מה עליו להחזיר? האם עליו להחזיר את הפרה ואת הולדות? או שמה עליו להחזיר רק את הפרה לפי ערכה בשעת הגזלה. מעיקר הדין באמת היה צריך להחזיר את הפרה ואת הבלדות, שהרי לא הוא השקיע את הבלדות, אלא השביחה מאליה. היא הייתה כבר בהריון. נכון שהיא אכלה אצלו, שתה אצלו, אבל התופעה של ההריון כבר קדמה עוד בטרם אה בטרם גזל, אבל יש לנו שאם גזלן גזל גז והבעלים התייאשו מן הגזלה אין הגזלן קונה את עצמה של הגזלה ביאוש בלבד רק אם נשתנית הגזלה אז יאוש ושינוי אז הוא קונה את הגזלה וחייב רק את דמיה לנג ל אבל כל שלא השתנתה ההגזלה אזי הוא חייב להחזיר אותה לנגזל ואם אה זהו הדין ואין אנו מדברים כשהוא השקיע כשהוא השקיע מגיע לו את ההשקעה אנחנו מדברים גם כשלא השקיע מחזיר אותה לפי עיקר הדין אם לא נשתנתה מחזיר אותה לפי עיקר הדין לנגזל. אבל חכמי ישראל תיקנו תקנה ולפיה כדי לעודד את השווים בתשובה יצטרך הנגזל לוותר על דמי הולדות עליבה דרבנו. כי לא כולם מסכימים עם רבנו בעניין זה, בעניין הבלולדות. יצטרך לוותר על השבח וכאמור לפי רבנו גם הולדות זה נקרא שבח וזאת כדי לא לסתום דלת של תשובה בפני הנגזל הזה בפני הגזלן הזה וזוהי נקראת תקנת שווים אחת מהסוגים של תקנות שווים שתיקנו חז"ל ואז מה יוצא שמים אותה רק כשעת הג כי הרי הוא כבר לא יחזיר אותה בעצמה אלא רק ישלם את הדמים שלה קשעת הגזלה. ציאור הוא כיצד הנגזל מפסיד מממונו וזאת כדי לא לסתום דלת לא לנעול דלת בפני בעלי תשובה. ומכאן אנו לומדים שהאדם צריך להתאמץ ואפילו להשקיע במידה מסוימת כספים, להחזיר בני אדם בתשובה, במיוחד כאלה שהוא יש לו זיכה אליהם, הורים, לבנים ולבנות או חברים או כיוצא בדברים האלה, כמו שיש מצוות צדקה, לתמוך בזולת. אוכמו שיש מה שנקרא להשיב עבדה לזולת אף על פי שזה קרוך בבזבוז זמן כך עניין של עבדה רוחנית צריך היהודי להשקיע גם על חשבון ממונו ובלבד שלא תנהל דלת בפני אותו גזל משום כך, כאמור, הנגזל מפסיד את הגזל עצמה, את השבח ששביאה. הוא מקבל רק דמי גזלה כערכה בשעת הגזלה, כי זה חלקו הממוני במאמץ לעודד את אותו אדם ששב בתשובה. כי כל ישראל ערבים זה לזה ומצובים כל אחד ואחד לסייע לזולת כדי שיחזור בתשובה. ויעבוד תבי שבשמיים רבי חני ברג