שאל השואל, האם מותר לאדם שעובד ויש לו פקידה אשר מגישה לו כ** תה, האם מותר לו להשתמש בשימוש זה באותה פקידה בהגשת כ** תה או לא? שאל והוסיף האם מותר להשתמש במלצריות באולמות של חתונות ומסיבות? כי לא תמיד יש מלצרים. האם מותר להשתמש במלצריות להגיש הגשות שונות? שאל והוסיף, האם כשיש אורחים בבית מותר לעיקר את הבית או למי מבנות? להגיש הגשה, אוכל ומשקאות לאורחים ולכל בני הבית. אלו הם שלוש השאלות אשר השואל שאל בחד המחתא ובאמת שהם קשורות זו לזו. והתשובה היא איננה פשוטה, אלא עלינו לדעת שיש הבחנה בין גדרי צניעות כללי. ובין דין מיוחד של שימוש באישה גדרי בגדרי צניעות כלליים מן הראוי שלא להשתמש במלצרות של אישה כלל ועיקר רק לבעלה ולבני ביתה וכך נהגו בתימם כפי שעוד נרחיב מאוחר יותר אבל יש רצוי ויש מצוי ואין ברירה אלא לפעמים לפעול לפי עיקר הדין כי לא תמיד יכולים אנחנו להשיג את מה שאנחנו רוצים ברמת הצניעות שאנחנו היינו מעולים להגיע אליה. ויש גדר של מה שנקרא שאסור להשתמש באישה. והאיסור להשתמש באישה הם דווקא במלאכות של חיבה שמעוררים ההור. אבל כל שאינם מלאכות של חיבה ואינם עוררות הרהור, איןור. עכשיו נעיין במקורות. רבנו בפרק כאלות איסורי ביאה, הלכה חמישית כתב: "אסור להשתמש באישה כלל בין גדולה בין קטנה בין שבחה בין שוחררת שמה יבוא לידי ההוראיזה שימוש" אמרו? כגון רחיצת פניו, ידיו ורגל. והצאת המיטה בפניו ומזיגת ה*** שאין עושה לאיש דברים אלו אלא אשתו בלבד ואין שואלין בשלום אישה כלל ואפילו על ידי שליח אם כן איפה אנו רואים אסור להשתמש באישה כלל בין גדולה בין קטנה אבל איסור השימוש הוא בעיקר במלאכות אישיות אינטימיות שמעוררות חיבה כגון רחיצת פניו, ידיו ורגליו והצאת המיטה בפניו ומזיגת ה***. אז ברור שמה שדומה לשאלה שלנו היא הצעת המיטה בפניו ומסיגת ה***. האם באיסור מזיגת ה*** כלול כל דברי המלצרות או לא? אליבד האמת שמזיגת ה*** כאן מכ ת לכוס יין שזה מעורר חיבה וגם המזיגה היא לערב מים ביין כדי שהיין יהיה ראוי לשתייה ערב לשתייה בחיי גבנה אסור לאדם להשתמש באישה רק באשתו כי זה מלאכות של חיבה ואפילו אם אשתו נידה אסור לו להשתמש באשתו בין עניינים אלו כי כאמור זה מעורר הרור אבל שאר המלאכות המזדמנות, הגשת כ** תה וכיוצא בדברים האלה, אין איסור. עכשיו, ההלכה הזו נפסקה גם כן בשולחן ערוך, אבן העזר, סימן כאן סע ה. אסור להשתמש באישה כלל בין גדולה בין קטנה, בין שפחה בין משוחררת, שמה יבוא לידי הרור עבירה. באיזה שימוש אמרו ברחיצת פניו ידיו רגליו אפילו לצעוק לו מים לרחוץ פניו ידיו רגליו אפילו אינה נוגעת בהצאת המיטה בפניו הוא מזיגה את ה*** מוסיף הרמה הגהה ויש אומרים דועדים באכילה א אמה באכלת באכילת אמה בקערה ויש מקלים וכולי ויש אומרים בכל זה אינו אסור רק מקום ייחוד אבל במקום שרוב בני אדם מצויין כגון ומרחץ מותר לרחוץ וכולי וכן נוהגים אז וכן כוונתו כבתו לשם שמיים וכולי באמת רבותיי רב מרן והרמה הלכו בדברי רבנו כי בדרכו של רבנו שאיסור השימוש באישה הוא בגלל הרהור אבל ראשי במסכת כתובות אמר כדי שלא ילמדנה להיות רגילה בין האנשים כלומר, על ידי זה שהוא משתמש בה, אז היא מאבדת מהבושה שלה ומתרגלת להיות בין האנשים. אז עליבה דאמת, הטעם של רש"י לא יכול להיות מתאים אחרי בקשת המחילה דווקא למלאכות ספציפיות כאלה שיש בהם חיבה, אלא למלצרות כוללת, לא דווקא למלאכות של חיבה כדי שלא ירגילנה להיות בין אנשים ומשום כך הבחנתי בדבריי בין ההתייחסות לשאלה מבחינת דרכי הצניעות הכלליים ובין התייחסות לשאלה מבחינת הדין הספציפי שאסור לאיש להשתמש באישה רק באשתו ואמרנו שמבחינת האיסור הספציפי הוא מוגבל רק למלאכות של חיבה רק ש משתמש באשתו גם אם יש לו שפחה שהוא משלם לה כסף והיא שפחה אסור לה אסור לו להשתמש בה למלאכות של חיבה אף על פי שהיא שפחה ומתוגמלת בכספים כיוון שאת המלכות האישיות של חיבה יש להשאיר רק בינו ובין אשתו ולא ביניהו ובין נשים אחרות כי הדרים האלה מעוררים חיבה ועירורים אבל יש מה שנקרא אמרנו גדרי הצניעות הכללים ובגדרי הצניעות הכלליים באמת אין זה מן הראוי כלל ועיקר שנשים תגשנה הגשות מאכלות לא דווקא יין מאכלות פירות עוגות כל מיני דברים להגיש לגברים כי זה לא צנוע לא צנוע שאישה תהיה רגילה להיכנס בין גברים נכון הדברים נשמעים בימינו כדברים כאילו מופרחים הזויים אבל מה לעשות אנחנו בימינו ירדנו מטה מטה מטה בגדרי הצניעות בתימן רבותיי נשים ישבו בחדר אחד לא ביניהם משפחה אחת הכוונה כשיש אורחים או כשיש מסיבה נשים ישבו בחדר אחד וגברים בחדר אחד ובזמן שהייתה סעודת מצווה הגברים היו להם תורנים שמשים זכרים והם היו הולכים למטבח ומושכים למטבח את מינה התקרובת ומגישים לגברים ולא נראתה שום ילדה, שום נערה, שום אישה שדורכת כף רגלה ונכנסת לתוך האולם של הגברים כדי להגיש. גם אם היא עם הבית, אם היא היכרת הבית, לא נכנסת לכתוך הגברים לחלוטין, אלא רק באמצעות שמשים זכרים. זו הייתה המציאות הקדושה. בתימן אצלנו היום בעוונותינו לא מבעיה נשים וגברים שכבר לא כל כך שומרים על צניעות לא בתורת הלבוש לא בתורת התערובת לא בתורת הדיבור המשותף וכולי אלא אבלו במשפחות יקרות שהם צנועות מתוך תמימות ממש מתוך תמימות לא מתוך שום כוונה אחרת הם נכנסות לראות מה חסר ומגישות ולכן ב משפחות שהם יקרות בציון אני מאיר בצורה עדינה שלא מן הראוי שבנות או אישה אפילו שכנתם שם שמיים הם באות רעות מחסר לכבד והכל לא מתאים ואנחנו צריכים לשמור על הרמה שאכן באמת בבתנו אצלנו לא יגישו נשים ולא בנות במסיבה שיש בה אורחים מגוונים וזרים רק במסיבה מאוד מאוד עוד משפחתית אז זה כן אבל במסיבה שאלינה מסיבה רק משפחתית אלא חורגת מעבר למשפחה אנחנו צריכים להידבק כמה שאפשר למרות שבימינו כבר נפרצו הרבה הרבה מגדרות הצניעות והם דברים לא כל כך מובנים אצל שומרי הצניעות כל שכן אצל אלה שלא שומרי הצניעות אבל מה שניתן יותר להתקרב אל הקודש להדבק אל אותה רמה גבוהה מן הראוי לשמור על גדרי הצניעות לסיכו אם באמת עושים חתונה באולם, יש לבקש מעולם מלצרים זכרים לאגף של הגברים ומלצריות נקבות לאגף של הנשים. זה הדרך העולה בית אל. אם אין, כגון שבאותו אולם אין לו מלצרים זכרים וכולי, אז בלת ברירה אנו נסמוך על הפוסקים האומרים שמאחר והן עושות את זה בגדר עבודתן ומאחר ואין מדובר בהגשות של חיבה אלא הגשות של תקרובת רגילות לסעודות רגילות וזה לא אישי אלא זה כללי מאוד זה כללי מאוד אז אין ברירה אנחנו שומכים על הפוסקים שכבר התירו את הדברים האלה כי אין בזה גדר של שימוש באישה שזה דין מאוד מאוד מיוחד וכאמור גדרי הצניעות התחרסמו וכשאין לנו ברירה, אין לנו ברירה אלא לסמוך על כך שכבר עומדים ברמה יחסית מוכה. אבל מה שניתן לתקן, צריך לתקן. אז עד כאן בעניין האולם, בעניין האירוח בתוך הבית. בוודאי וודאי שהדבר הזה מסור בידינו. שאם יש לנו אורחים זרים, אורחים זרים אז היי, אפשר לעשות דבר כזה שהבנים יגישו לעורחים הזכרים את המנות כשמגישים היום מנות אישיות והבנות לאורחות או לבני הבית וכאמור כל מה שיותר להיות מעורבים דברי רש"י הם אמיתיים ביחס לדברי הצניעות הכלליים רבי חנן גשומר סב