קרוב משפחה של נפטר ששה בחוץ לארץ והתקשר אליי ושאל האם הוא יכול לקיים ניחום אבלים על ידי טלפון באמצעות הטלפון או לא כיוון שלפי לוח הזמנים המתוכנן לו בחול הוא לא יוכל להגיע בתוך שבעה רק לאחר שבעה והתשובה בוודאי שיותר טוב ניחום אבלים על ידי טלפון בבחינת מעט מאשר לא כלום. אבל השאלה שלו היא בעצם יוצרת מצב שאנחנו נזדק להסביר את טיבה של המצווה של נחום אבלים. כיוצא בדבר אנו נשאלים לא פעם אם ניתן ל קיים מצוות ביקור חולים על ידי שיחת טלפון ושוב גם כאן החשיבות של ההשאלה היא בכך שאמנם יותר טוב כך מאשר לא כלום אבל אנחנו על ידי השאלות הללו נחספים להתייחסות חשובה לגבי תיבה של מצוות ביקור חולים ולגבי תיבה של מצוות ניחום אבלים ובעצם יש שתי תשובות לרב משה איינשטיין זכר צדיק לברכה בשאלות ותשובות יורה דעה חלק אגרות משה יורה דעה חלק א' סימן רכג שם הוא דן בעניין ביקור חולים על ידי טלפון ובאגרות משה אור החיים, חלק רביעי, סימן אה, סימן מ אות יאודן בעניין ניחום אבלים על ידי הטלפון. כדי שהתשובות של רבי משה איינשטיין יובנו כהלכה, נזדק קודם כל ל מספר הלכות של רבנו בהלכות אבל בפרק 14. בהלכה הראשונה כותב רבנו, מצוות עשה של דבריהם לבקר חולים ולנחם אבלים ולהוציא המת ולהכניס הכלה וללבות האורחים ולעסוק בכל צורקי הקבורה לצאת על הכתף וללך לפניו ולספוד ולחפור ולקבור וכן לשמח החתן והכלה ולסעדם בכל צורכיהם ואלו הם גמילות חסדים שבגופו שאין להם שיעור אף על פי שכל מצוות אלו מדבריהם הרי הם בכלל ואהבת רעך כמוך כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים עשה אותם אתה לאחיך בתורה ומצוות כלומר הנה רבנו אומר יש מצוות עשה מן התורה ואהבת ברכה כמוך. היא כוללת המון המון מצוות עשה מדרבנן שחכמים תיקנו לנו כנגזרות מהמצוות עשה הגדולה הזו של התורה. ואהבת הרכה כמוך. כיבת הרכך כמוך זה כולל כל הדברים שאדם רוצה שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים. אז תעשה גם אותם לאחיך. שאיזה אחיך? בתורה ובמצוות לזה תעשה אותם. עכשיו וזה כולל הרבה דברים שהם מצוות בגופו של אדם. למשל ביקור חור חולים, ניחום אבלים, הוצאת המת, הכנסת הכלה, ולבוות אורחים. אז ואנחנו עוד בהזדמנות נצטרך לעסוק בתיבה של מצוות ליווי אורחים ולעסוק בכל צורכי הקבורה, לשת על הכתף. אתם שמים לב, כשנושאים את המיטה, נוסעים אותה על הכתף, זה כבוד לנפטר. אז מי ששותף לכך אז הוא גומר על חסדים הוא מקיים מצווה חשובה וללך לפניו ולספוד ולחפור לקבור וכן לשמח אתם וכלה ולסעדם בכל צורכיהם הנה זוהי ההלכה שעליה בנויה בנויות כל השאלות שלנו מה תיבה של מצוות ביקור חולים מה תיבה של מצוות ניחום אבלים והנה רבנו אחר כך נכנס לפירוד של כל הפר של כל המצוות האלה ואז הוא מגיע לעניין של ביקור חולים והוא כותב ביקור חולים מצווה על הכל אפילו גדול מבקר את הקטן ומבקרים פעמים הרבה ביום וכל חלק מחוליו והקל מעליו אצליחה א וכל המבקר את החולה כאילו נטל חלק מחוליו והקל מעליו בכל שאינו מבקר כאילו שופך דמים אתם רואים כיצד יש חשיבות לביקור עצמו. עדיין הוא לא אומר מה הוא עושה בביקור חולים, אבל חשיבות הביקור חולים כאילו נטל חלק מחוליו, הקל מעליו. וכל שאינו מבקר כאילו שובך דמים, דברים קשים מאוד, אין מבקרים את החולה אלא מיום שלישי והלאה. כי משך שלושה ימים זה קשה לו מאוד. הביגור הביקור חולים נועד לעזור לחולה ולא להחביד עליו. ואם קפץ עליו חולי וחביד מבקרין אותו מיד ואין מבקרין לא בשלוש שעות ראשונות ביום ולא בשלוש שעות אחרונות מפני שהם מתעסקים בתורקי החולה צריך לאכול צריך להתנקות ולכן אי אפשר לבקר אותו בדיוק באותם זמנים שהוא זקוק לעצמו ואין מבקרין לא חולים עין ולא חלי העין ולא מחושי הראש מפני שהביקור קשה להם הנכנס לבקר את החולה לא ישב לא על גבי מיטה ולא על גבי ספסל, ולא על גבי כיסא, ולא על גבי מקום גבוה, ולא למעלה מראש, אלא מתעתב ויושב למטה ממרשותיו, ומבקש עליו רחמים ויוצא. ויראה לי, אומר הרמב"ם, שנחמת אבלים קודמת לביקור חולים, שניחום אבלים וגמילות חסדים עם החיים ועם המתים. דברים מאוד מאוד מעניינים. ומה הפחנים את בחינתו של רבנו שנחמת אבלים קודמת ליכור חולים שניחום אבלים גמילות חסדים עם החיים ועם המתים ועוד רגע קץ נשוב לכך אבל שמנו לבקור חולים ולכאורה מדברי הרמבם משמע שזה הוא ביקור פיזי שהרי הוא אומר לא ישב כאן לא ישב ככה לא יבוא בזמן שהוא כזה אבל זה לא אומר שאין אפשרות לבקר את החולה על ידי תל כי זה נכון שהרמב"ם מדבר על ביקור חולים בנוחות פיזית וכך גם מרן השולחן ערוך ויורי דעה סימן שלה מצווה לבקר חולים הקרובים והחברים נכנסים מידרחוקים אחרי שלושה ימים אפילו הגדול ילך לבקר את הקטן ואפילו כמה פעמים ביום הגעה יש שאומרים דיסונא יכול לבקר חולה ולא נראה לי המבקר את החולה לא ישב על גבי מיתה וכולי אין מבקרים את החולה בשלוש כל מה ש רבנו אמר, כתב גם מרן. אבל מה מה היא הנקודה החשובה? הנקודה החשובה היא שמתוך דברי הפוסקים אנחנו לומדים שיש כמה תכליות, כמה מטרות לביקור חולים. א' לשעוד אותו. אם הוא זקוק לעזר, המבקר את החולה עוזר לו. וזה חשוב. ואין ספק שבכורחולים כזה הוא פיזי כי הוא עוזר לו. ב על ידי נוחותו במקום, עצם נוחותו ועצם העדות שלו זה מחזק את החולה. אז שוב, גם זה הנוחות הפיזית מחזקת את החולה שמרגיש באותו רגע שהוא כאילו חלוש, מסכן, ועדי שבעים אליו הוא מרגיש יותר חוס חוזה. אז הנוחות הפיזית היא חשובה. והתפילה שהאדם מתפלל ושלום מה חולה. גם זו תכלית של מצוות ביקור חולים. אם כן, איפה ביקור חולים בטלפון לא ישווה ולא ידמה? כי אין את הנחות הפיזית בשביל לסעדו. אין את ההנחות הפיזית בשביל לתת לו חוסן, תחושה של חוזק. וגם אם באנו אל התפילה אינו דומה המתפלל בפני החולה. לבין אדם אשר מתפלל בטלפון לשלום החולה באוזני החולה. נכון שבאמת יש חשיבות גם לעובדה שאדם מרים טלפון, שואל מה שלומך? מתעניינים. החולה לא מרגיש נזנח וגם מתפלים משלמה וגם כן הוא מחזק אותו, מעודד אותו, הוא רואה שמתפללים משלמה, גם הוא מתפלל שלום עצמו. אז יש את זה חשיבות. לכן אומר הרב מושפי איינשטיין יש בביקור חולים משהו גם על דטלפון אבל עלינו לדעת את גודל החשיבות של ביקור חולים על ידי נוחות פיזית הוא אומר יש אבלו ביקור חולים על ידי שליחות אני שולח שליח ואני אומר תדרוש דשת שלום בשלמה מה שלמה מתענים שלומך מתפללים השליח עצמו מבקר את החולה אבל גם המשלח זוכה למצווה על זה שהוא שלח את השליח, אבל כאמור, אין זה דומה, זה נוחות פיזית. כאן המקום להעיר הערה ש הרב משה איינשטיין מאיר אותה כדרך אגב לעניין מראית עיניים. אה משה רבנו נאמר לו על זה הקדוש ברוך הוא, רד כי שייחט עמך. אז הוא יודע ברוח הנרואה שהם עשו חטא גדול, חטא העגל, והוא לא שבר את את הלוחות אלא רק לאחר שכבר אה בא למקום וראה מראית עיניים אז הוא שיבר את הלוחות לעיניהם נשאלת השאלה למה הוא לא שיבר את הלוחות מידית כשנודע לו ברווח הנבואה שהם עשו את חטא העגל אמר הר משה איינשטיין שתי הערות מאוד חשובות יש שתי דרגות בחטא העגל עצם עשיית החטא והמחולות הוא ברוח הנבואה ראה השם עשו את העגל במראית עיניו ראה את המחולות כשאדם עובד עבודה זרה יש עוד סיכוי להשיב אותו בתשובה בתשובה כשאדם כבר הופך מעבודה זרה למחולות לחוללות לבידור קשה מאוד להוציא את הבני אדם האלה מהעבירה כי זה כבר משתלב אחד עם איזשהיא תרבות חיים זולה קלילה ואז הערה מאוד מאוד חשובה לחיים מאוד מאוד חשובה לחיים אבל על ידי שנכח משה רבנו וראו אותו במעיניהם זה עדיין יכול לבלום הוללות לפעמים כן לפעמים לא ואת זה הוא רצה ועל זה שהוא שיבר את הלוחות לעיניהם גם זה אקט שמעורר את ה אותם לשוב בתשובה מכאן אנו חוזרים ח זרה אין כמו נחות פיזית אין כמו מראה עיניים אפילו לצורך תפילה אפילו לצורך השפעה כל שכן לצורך סיעוד וסיוע לחולה שיש לזה חשיבות גדולה במינה ומכאן לעניין הניחום אבלים שוב ניחום אבלים לכאורה זה רק לומר תנוחו מן השמיים אז מה בכך שאדם יאמר בטלפון תנוחו מונ שמיים ואינו כן הנה רבנו אומר ויראה לי שנחמת אבלים קודמת לביכור חולים. שניחום אבלים גמילות חסדים הם החיים והם המתים פלא פלאים. רבנו לשיטתו אומר שניחום אבלים מועיל למת. מה זה יכול להעיל למת? המת כבר נפטר. אז מה זה נקרא? שניחום אבלים מועיל גם למתים. אז קודם כל עליהם לדעת. כבר הפוסקים דיברו שאין הכוונה כאן שיקדים ניחום הבלים לפני ביקור חולים. אם יש שזקוק מיד כעת לטיפול לא נכון לעזוב אותו ולכת נחם אבלין כי צריך קודם כל את הצרכים המיידיים של החולה פיקוח נפש טיפול בחולה זה הדבר הראשון במעלה אלא שאם אנו מדברים בחולי סטטי שוכח הוא מטופל מבחינה רפואית אבל הביקור חולים שלך תומך סועד בזה זכות קדימה לניחום אבלים אבל למה אומר רבנו זה גמילות חסדים, הם החיים והם המתים איך זה גמילות חסדים הם החיים מתים מילא לשיטות של פוסקים החולקים על רבנו וחושבים שיש השפעות לנשמה דרך ביקור חולים מכאן חי אבל רבנו הרי רחוק מתפיסות עולם כאלה אז איך זה יכול להועיל גם למתים ובכן קודם כל אין צל של ספק שבניחום אבלים איננו מתכוונים רק לאמירת הניחום אבלים ב תנוחום לשמיים אלא עצם ההתייחסות לחיים ייחוד האדם ייחוד האדם אלה אלה הם דברים מאוד מאוד חשובים והרבה פעמים רבותיי זה נכנס באוזני האבלים אשר אולי לא הי מספיק חזקים בתורה ומצוות ועכשיו מתחזקים בתורה ומצוות כל חיזוק בתורה ומצוות של אבלים זה זכות גדולה לנפטר כי ברור שהשקעה שהשקיעה בהם בקטנותם שלא הניבה פרי עכשיו היא תנית פרי וזה שלו זה לא נשמה במובנים הרגלים אלא ברע מזקר דבוי כל מה שאבא משקיע בבן ככל שעוזרים להוציא את ההשקעה הזו מלקוח לפועל זה זכות של האבא בגלל בגלל ההשקעה הזו מבחינה זו טוב למתים אבל יש גם עוד פען מסוים אם לא מדברים דווקא על הנשמה זה כבוד לנפטר אין ספק שככל שבאים לנחם אבלים זה לא רק עוזר לאבלים זה כבוד גדול לנפטר ואם באים רבים ורבים זה כבוד לנפטר אז מהבחינה הזו זה גמילת חסדים לנפטר בעצם העובדה שלא זורקים אותו כמו תרנגולת וזה נגמר הוא כבר גמר וזהו הקושי עשה שלו הוא יכול ללכת אלא מתייחסים לו לישיותו לגופו ולכן יש מהבחינה הזו יש חשיבות גם נפטר ומשום כך ניחום אבלים בגופו אומר הרב משפינשטיין לא ישווה ולא ידמה אין ספק כי זה גם לנפטר גם לאבלים עצמם ה חות הפוזית היא הרבה יותר חשובה מאשר בטלפון אבל כשהאדם נפצר ממנו ואיננו יכול אין צלצל ספק שכדאי שירים טלפון שואל הרב משה פיינשטיין האם לאבל מותר לדבר בטלפון אומר הרב משה איינשטיין לדברים כאלה כן אם הוא מרים את הטלפון כדי לקבל את הניחומים הרי זה שברון לב לנפט לעבל והוא בעצמו מתעורר להתפלל שהשם ינחם אותו וכולי לכן יש חשיבות שיענה לטלפון אבל לדבר בטלפון סתם שיחות אסור כי הוא מסיח את דעתו מן העבלות ולסיום הניחום אבלים רבותיי המקורי הוא שבאים ויושבים ליד העבלים על הרצפה כמו אבלים מבריאים אותם מדברים בענייני החיים המצוות ההשגחה שכר ועונש חיי עולם הבא ואז מנחמים אותם וכל זה לא יכול להיות על י טלפון ומשום כך יש חשיבות נחום אבלים באופן פיזי אבל פטור בלא כלום אי אפשר לפחות גם על י טלפון רבי חנ בן הגש לא יקר