ל מה יהיה אם הוא לא מוצא הדס שכולו עבות דהיינו שכל השיעור שלו שלושה טווחים הם שלושה עלים שיוצאים מכאן אחד האם יש איזשהיא כולה להסתפק ברובו אבות ואם כן אם מסתפקים ברובו אבות השאלה היא היכן הרוב וכיצד מחשבים את הרוב? האם מראש האמיר למטה אם יש 2ניים וחצי טפחים שזה הרוב וחצי למטה מזה שותה? האם זה כשר? מה יהיה עם בראש האמיר? דווקא שם נמצאים העלים השוטים. ומלמטה מזה ניתן למצוא שניים וחצי טפחים אבות האם זה כשר מה יהיה אם הענף של ההדס לפיזור לסרוגין חלקו אבות חלקו שותה חלקו אבות חלקו שותה וכשאנחנו באים ומחשמים בתוך שלושה טבחים באורך שלושה טבחים אנו מגלים ב סך הכל הכולל שיש רוב עבות מאשר שותה האם גם בחיי גבנה מכשירים או לא ובהקשר לזה נדון עוד כמה בעיות נספחות אם זה בנשרו עליו ואם זה בענף הדס שיש לו למעלה שלושה ראשים הוא מתפצל לשלושה ראשים כשכל ראש הוא גם כן עבות גם בזה נדון ובכן נזכיר קודם כל שהשתיות היא עניין של מין. דהיינו הדס שותה זה לא הדס שצוותה עליו תורה. ולכן אף שהשנה יום ראשון חל בשבת ומגזירת חכמים אין אנו נוטלים לולב בשבת. אבל מיום שני ואלך אנו נוטלים ומיום שני ואלך פיסולים שונים שהיו פוסלים בארבעת המינים מיום שני ואין לכם כשרים אבל אמרנו פיסול של עבודה זרה פיסול של איסור אכילה פיסול שאינו מנו גם יום שני הוא פסול ולכן הדס שותה לא נקרא הדס אבות זה לא המין ואין יוצאים גם לא מיום שני באלך משום כך יש חשיבות גדולה לדעת כשיש לנו ענף שמעורבב אבות ושתיות בבת אחת או גודל מינימלי מה הוא גודל המינימל שעבות שבזה יהיה כשר ובכן רבנו בפרק שביעי מהלכות שופר וסוכה ולב הלכה ח כמה שיעור אורך כל מין מהן של ארבעת המינים לא לו אין פחות מארבעה טפחים ואם היה ארוך כלשהו כשר ומדידתו משדרו בלבד לא מראש העלין כלומר אורך הלולב ארבעה טפחים נמדד מן השדרה במ אבל לא לא כוללים מן השדרה או למעלה והדס וערבה אין פחות משלושה טבחים ואם היו ארוכין כלשה כשרים כלומר ארוכים יותר מכך למה לא אין לפחות משלושה טפחים ובאמת שאנחנו מוצאים א בדברי רבנו באותו פרק אבל בהלכה ב' נאמר וענף עץ אבות האמור בתורה הוא ההדס שעליו חופין את עצו כגון שיהיו שלושה עלין או יותר או יותר על כן גבעול אחד אבל אם היו שני העלים בשווה זה כנגד זה והעלי השלישי למעלה מהן אין זהעבות אלא נקרא הדס שותטה בהר ה מורי מביא את דברי הרב כתב הרבד וצריך להיות כן כל השיעור אורבו כלומר צריך שהענף של ההדס יהיה בין שלושה טבחים אבות כלומר ששלושה עלים יוצאים מכאן אחד כולו שלושה טבחים אורבו אורבו רבנו לא התייחס אל הרוב רבנו דיבר על שלושה טבחים אבל מורי כותב את הערה הבאה באות הערה ה ואף על פי שבתימן לא היה קושי להשיג הדס תלטה תלטה בכינה גם ארבעה וחמישה טבחים כלומר גדולים וארוכים הם אבות בכל זאת הייתה הוראה דאף דקיימלן דבעינן שלושה תפחים שלמים אם היה בראש הבד שני תפחים ומחצה אבות כשר והשאר טרה וחד משאיר את העלים השוטים שבשיפולו וקשר ואין צריך לטרוח יותר. כלומר מורי אומר שבתימן היה ניתן בנקל למצוא הדסים שהם אבות אפילו בגודל ארבעה וחמישה טפחים כולם עבות ואף על פי כן מורה ההוראה בתימן הקלו שאם אדם צא ענף חדס בין שלושה טפחים מראשו במטה 2ניים וחצי טפחים עבות בחצי האחרון שודע אז הקלו עליו רובו כחולו כלומר שמורי ההוראה בתימן הבינו שגם רבנו יסכים לרבד לפי הכלל שהוא בכל התורה קולה רובו כחולו ולכן די לנו בש וחצי טפחים אבות כדי להכשיר והחצי האחרון ולמטה שהוא שותה רבני תמן הורו להשיר את אותם עלים כי הם מראים את השטיות לעיני קול וצריך להצניע את השטיות ולהבלייד תאוות ומסיים מורי זה כתב הקובץ אלא שלא כתב דצך להשאיר את השוטה כלומר בקובץ על יד כותב אותו מחבר שאם יש לי ענף הדס שהוא עבות מראשו במטה 2 וחצי והחצי התחתון שותה רובו כחולו וקשר רק הוא לא דרש להשיר את החצי העלים השוטים ואילו רבני תימן בניגוד להוראה של הקובץ אומרים לו סלק את השוטה כדי לא להראות את השטיות לעין הכל אלא תשאיר שניים וחצי אבות וחצי כמו הדס שנשרו עליו שעוד מעט אנחנו נדבר על הדס שנשרו עליו אבל למדנו מתוך דברי מורי בעדותו על ההוראה בתימן שגם אבותינו בתימן החמירו שמה נקרא אבות דווקא מלמעלה למטה אבל אם זה מלמטה למעלה דהיינו אם יש לי מלמטה 2 וחצי טפחים ובחצי העליון שודע 2 וחצי טפחים עבות ובחצי העליון שודע האם גם אז מכשירים מורי לפי העדות שלו אומר לו רק מלמעלה למטה ולא מלמטה למעלה ובזה יש כוונה לאותטת שלא כמו רבנו סעד הגאון רבי רבנו סעדיה הגאון אמר שאם הראש שודע יש לכתום את ראשו זה ככתחילה רבנו אומר נקתם ראשו כשר אבל רבנו סעד הגאון מכשיר שאם הראש שודע יש לפתום ראשו אבותינו בתימן חששו שמאחר ורבנו לא כתב רובו רק כתב שלושה טבחים. אז נכון שאנחנו מפרשים בדבריו רובו כחולו, אבל גם לא כתב שאם יש לי למעלה שודה שאני יכול לכתום את ראשו כמו רבנו סעד הגאון. מה שרבנו אמר נקתם ראשו כשר הכוונה שיש לי עניב הדס כולו אבות. דעק הראש שלו נקטם אבל כולו אבות. אז זה אמר רבנו נקטם ראש לא כשר. אבל אם יש לי ענף שראשו שעה, מי יתקע לידינו שרבנו יסכים עלינו שזה המין? אולי זה לא המין. המין דווקא אם מראשו ומטה הוא עבות, אלא שלמטה הוא משתד. אז אוקיי, רובו כחולו, אבל שאני אחשיר גם למעלה, לא. ולכן לפי העדות של מורי והוראס רבני תימן, נוכל לומר שלפי רבנו, בניגוד רבנו עד הגאון מן הרגע שיש לי הדס שהוא בראשו שודעה אף שרובו מתחת לשטיות עד למטה יש לי שניים וחצי טרחים אבות לא יהיה כשר ויכול להיות שזה בכלל לא המין על אחת קמה וכמה אם יש לי ענף אשר הוא בין שלושה טבחים מקצתו אבות ומקצתו שודה לסרוגין וכשאני אוסף את הכמויות של האבות זה רוב יותר מאשר יש שניים וחצי טפחים עבות ואילו השדיוז אם אני אוסף את הכמיות שיש שדיוז בכל השלושה טפחים זה חצי טפח למרות הכל זה לא מינו כיוון שחלק אבות חלק שודעה חלק אבות חלק שודעה לא נכשיר ברובו בחייגנה שהרי נזכור לפי רבנו הוא לא הזכיר עניין שרובו רק אנחנו מכוח הכלל הגדול שרובו כחולו מסכימים לרבד אבל כאמור מעבר לזה אין אנו יכולים אלא כאמור נכשיר רוב מלמעלה למטה אבל לא מלמטה למעלה וודאי ודאי לא לסירוגים עכשיו לפני שניגש לעניין של השרה ועניין של שלושה ראשים למעלה אז כאן המקום להעיר הדפח אומר רבנו בן ארבעה גדולים אז יוצא איפה אם אני מדבר על שלושה טווחים כמה זה גודלים 12 4 * 3 12 וחצי אז כמה זה יוצא 10 10 ג'ודולים זה ההכשר שאנחנו יכולים להכשיר וזה רבנו שונה מאשר מרן כי מרן טוען שהשיעורים של התפחים של הארבעת המינים שונים לכולם לכולה ורבנו לא לא אמר שזה שונה לכולם עכשיו מכאן אנו מגיעים לעניין של נשירת ה ה העלים רבנו כשאמר א כמה שיעור אורך כל מין מהם ודיבר על שזה שלושה טפחים הוסיף ואמר ואם היו ארוכין כלשהן כשרים אפילו אין בכל בת עובד אלא שלושה עלים לחים כשר והוא שיו בראש. כלומר אם יש לי עלים יבשים ונשאר לנו רק למעלה שלושה עלים לחים כשר אבל בתנאי שהשלושה עלים לחים יהיו בראש אומר מורי א' לא מדובר כאן ביבשות גדולה עד שזה נובל אלא יבשות קלילה שנג'בו אבל לא לא מעבר לזה וכבר לא ניכרת הלחות שלהם בזה אנו מקלים שאפשר די לנו בשלושה עלים בשלושה עלים שהם יוצאים מכאן אחד לחים בתנאי שהוא בראש הבד מה יהיה אם יש לנו הדסנשר עליו שנשרו עליו האם גם אז אנחנו מתירים בשלושה עלים מדברי רבנו משמע שכן ומדברי מורי משמע לא משנה היכן נשרו העלים א אפילו שה העלים של מעלה נשרו ונשארו באמצעיתו ונשארו באמצעיתו שלושה עלים בזה אנו מכשירים וזה שונה מאשר ההדס שיובשו על לא במה הוא שונה כי כאן הבעיה היא בעיה של מין והרי אם אני רואה שלושה עלים יוצאים בכאן אחת שנשארו בין בראשו בין באמצעיתו אני בא ומתבונן על מקום העלים שנשרו אני רואה כל המציאים מכאן אחד ולכן זה כשר אבל אם א אנחנו מדברים על הדס שהוא יבש הבעיה שהוא חסר את ההדר בגלל שהוא יבש ורואים שהוא יבש ולכן כדי להציל את ההדר מינימום הדר שלושה עלים לחים בראש כדי להציל את ההדר אבל בכשיש לי עלים לחים ורק כל הבעיה ימין לא אכפת לי איפה נמצאים שלושה העליםחרון האחרון בהקשר הזה שאם יש לי הדס אבות שלושה עלים יוצאים מכאן אחד אלא מה? שבראשו הוא מתפצל לשלושה ענפים קטנים וכל ענף מהם הוא שלושה שלושה יוצאים בקן אחד. במקרה כזה אומר הרבד יש לכתום שניים ולהשאיר ענף אחד בתור ראש. ומורי מציין את הפירוש הזה כפירוש מאוד מתאים למשנה נקתם ראשו כשר. אלא מה הוא אומר? שרבנו מכשיר אפילו נקתם ראשו ממש ראשו האחד ואף על פי שאומר מורי נראה שרב צדק אבל הועיל ורבנו אמר את הדברים לא נוכל לתעלם מההיתר הזה של רבנו אבל מכלל זה נבין שאם יש לנו ענפי הדס שהם שלושה שלושה בקן אחד אלה שלמעלה התחיל להשתגע והוציא שלושה ראשים אבל כל ראש הוא ב בין שלושה העלים יוצאים מכאן אחד הרי הדס כזה ניתן להכשיר על ידי זה שכותמים שנעים הראש דבר אחד לדור ולא שלושה דברים לדור ראש אחד להדס ולא שלושה ראשים להדס רבי חניקש